אלויזי ארליך
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
1914 קומנצה, רפובליקת פולין  | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1992 (בגיל 78 בערך) סן-דני, צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 פולין ו- צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | טניס שולחן | ||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||
אָלוֹיְזִי "אלכס" ארליך (בפולנית: Alojzy Ehrlich; 1914 – 7 בדצמבר 1992) היה שחקן טניס שולחן יהודי-פולני וניצול שואה, 3 פעמים סגן אלוף העולם ביחידים (פראג 1936, באדן 1937 וקהיר 1939). היה ידוע בכינוי "מלך הנוכלים".
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארליך נולד בשנת 1914 בכפר בוקאווסק, בשטחה של האימפריה האוסטרו-הונגרית שכעבור שנים ספורות נכלל בתחומי המדינה הפולנית. בצעירותו עבר לעיר לבוב והחל לשחק במועדון הספורט היהודי "חשמונאי". ב-1933 זכתה קבוצת טניס השולחן של המועדון באליפות פולין, ומהר מאוד הפך ארליך לטניסאי השולחן הטוב במדינה. שנה לאחר מכן ייצג ארליך את פולין ביחד עם שחקן "חשמונאי" נוסף, ולדיסלאב לובנהרץ, במשחק בינלאומי נגד גרמניה. במשחק עצמו ניצחו הפולנים 7:2, והצמד ארליך ולובנהרץ החלו לייצג את פולין בטורנירים הבינלאומיים.
ב-1934 דורג ארליך במקום השמיני ברשימת עשרת הספורטאים הפופולריים בפולין, בסקר שנערך על ידי העיתונות הפולנית. שנה לאחר מכן הגיע ארליך עד לחצי גמר אליפות העולם וזכה במדליית ארד. בשנים 1936, 1937 ו-1939 סיים כסגן אלוף העולם, והוא אחד מארבעה טניסאי שולחן שהגיעו שלוש פעמים לגמר, אך מעולם לא זכו בתואר. בטורניר של 1936 קבעו ארליך ויריבו הרומני-יהודי פרקש פנט שיא עולם באורך של נקודת מערכה. הנקודה ארכה כשעתיים ו-12 דקות, ולאחר 70 דקות התוצאה הייתה עדיין 0-0. במהלך שעתיים אלו, עבר הכדור 12,000 פעמים מעל הרשת, כשבסיומם ניצח ארליך בנקודה זו. בזמן המשחק, נאלץ השופט להתחלף עקב כאבים עזים בצוואר[1]. בשני משחקי הגמר האחרונים הוא הפסיד לטניסאי האוסטרי-יהודי, ריצ'רד ברגמן. ארליך, שדיבר שמונה שפות[1], עבר בתחילת שנות ה-30 לצרפת, אך המשיך לייצג בנאמנות את פולין בטורנירים הבינלאומיים.
בזמן מלחמת העולם השנייה נתפס ארליך בבורבון ל'ארשמבו שבצרפת, ונשלח לאושוויץ. הוא שהה ארבע שנים באושוויץ, ומשם הועבר למחנה הריכוז דכאו. הוא ניצל ממוות בתאי הגזים, משום שהנאצים כיבדו אותו והכירו בו כאלוף עולם. לאחר המלחמה התיישב בפריז, וחזר לשחק טניס שולחן. למרות זאת, הוא לא יכול היה לייצג את פולין עקב מגוריו במערב, ולכן הכריזה עליו הממשלה הקומוניסטית בפולין כאישיות בלתי רצויה. בין השנים 1952 ל-1963 הוא ייצג את צרפת, והגיע עימה לרבע גמר אליפות העולם ב-1957.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל הפך ארליך למאמן, ואף פיתח רובוט המשמש כיריב אימון, אותו הציג ב-1964 במאלמה, שוודיה[1]. לאחר מכן פתח מרכז נופש בריביירה הצרפתית, שכלל בתוכו מספר מתקני אימון לטניס שולחן.
הוא נפטר בבית חולים בפרוור הפריזאי סן-דני ב-7 בדצמבר 1992, בגיל 78.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד דודסון, "חוקים משלהם: הספורט שגבר על הנאצים", באתר nrg, 28 בינואר 2012
- דוד דודסון, "משחק גורלי: פנט וארליך ניצחו את הנאצים", באתר nrg, 27 בינואר 2013
- רחל דרוק, אלויזי ארליך: האלוף היהודי ששרד את אושוויץ בזכות טניס שולחן, בלוג באתר בית התפוצות, אפריל 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 דוד דודסון, חוקים משלהם: הספורט שגבר על הנאצים, באתר nrg, 28 בינואר 2012