אלון התבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאלון התבור
Raunkiaer.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אלוניים
סוג: אלון
מין: אלון התבור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Quercus ithaburensis
Quercus ithaburensis ssp.macrolepis

אלון התבור (שם מדעי: Quercus ithaburensis) הוא מין של עץ מהסוג אלון המשתייך לקבוצת אלונים נשירים בעלי עלים שסועים שאורכם 5–7 ס"מ, בעלי שערות מחוספסות, שבלוטיהם מבשילים לאחר שנה וחצי. העץ הוא עץ גדול (גובהו 2.5–6 מ'), בעל נוף רחב וגזע מרכזי. קליפתו עבה במיוחד, ומותאמת לעמידה בשרפות, הנפוצות באזור. אלון התבור מכונה במקרא אלון הבשן. בכל אזורי תפוצתו הוא יוצר יערות פרק שבהם העצים רחוקים זה מזה, וביניהם גדלים שיחים וצמחים עשבוניים. בארץ ישראל הוא נפוץ בחלקים נמוכים ויבשים יחסית, במיוחד באזורי הגליל התחתון ודרום רמת הגולן.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ ישראל ישנם עצים מרשימים וגדולים במיוחד של אלון התבור, המתנשאים עד לגובה של 15 מטר, וגדלים בחורשות קדושות וליד קברים. עץ אלון התבור גדול ומרשים נמצא ליד קברו של רבי אבא חלפתא, ליד צומת חנניה בגליל התחתון. אלון התבור עמיד בפני חום ויובש יותר משאר מיני האלון בארץ, ובלוטיו הם הטובים ביותר למאכל אדם.

עד המאה ה-19, היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של אלון התבור, אך ברבות השנים לא נשאר מכך כמעט שום שריד. אחד מאחרוני עצי אלון התבור בשרון, נמצא בעיר הוד השרון בסמוך לקצה הצפוני של רחוב נצח ישראל.

בצומת כביש הגישה לקיבוץ בית קשת ניצב עץ אלון תבור גדול ומרשים בן יותר ממאתים שנה. אזור זה היה שטח בבעלות משפחת א - שהאב. בעקבות סכסוך עם השלטונות הטורקים. הם החליטו לחסלו וגייסו צ'רקסים מקונייטרה שהטילו עליו ועל משפחתו מצור. הוא נהרג בשנת 1906 ונקבר בסמוך לאותו עץ אלון, שלימים נהפך למקום מקודש וכך ניצל העץ מכריתה.

אלון התבור הוא ערך טבע מוגן על פי חוק במדינת ישראל.‏[1]

ברפואה המשלימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה המשלימה והמסורתית, משמש אלון התבור לטיפול בכיב קיבה (אולקוס), בכאבי בטן, בהרטבת לילה של ילדים, בשיעול דמי, לריפוי לקות עיניים, בפצעים, בשלשול דמי, בלחץ דם גבוה, לחיזוק שורשי השיער ולמניעת נשירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב שקולניק, מסע אל 101 עצים מופלאים בישראל, הוצאת עם עובד, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]