אלונגציה (אסטרונומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מונחי יסוד באסטרונומיה תצפיתית, בתמונה זו מבט על מסלול כדור הארץ מעל לקוטב הצפוני כך שכוכבי הלכת נעים נגד כיוון השעון. מיקומו של כוכב הלכת הפנימי מימין הינו באלונגיצה מערבית מרבית ויראה ככוכב בוקר, ומשמאל באלונגציה מזרחית מרבית יראה ככוכב ערב. כוכב הלכת החיצוני בעל אלונגציה בזווית ε.גודל האלונגציה מכוכב הלכת החיצוני כלפי כדור הארץ מסומן באות α

אלונגציה הינה מונח באסטרונומיה המבטא את המרחק הזוויתי שבין השמש לכוכב לכת.

כוכבי הלכת הפנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור צופה מכדור הארץ, כוכב חמה ונוגה הנם כוכבי לכת פנימיים, ולכן היטל מסלולם על שמי הלילה שונה בצורה משמעותית מזה של כוכבי הלכת החיצוניים. ההבדל בתנועה של כוכב חמה ונוגה מתבטא בכך שכאשר מסלולם מביא אותם מן הצד המרוחק של השמש (לאחר התקבצות עליונה) לעבר כדור הארץ, זווית האלונגציה שלהם תגדל, מכיוון שהמרחק הזוויתי שלהם מהשמש יגדל. כאשר כוכב חמה ונוגה יתקרבו אל כדור הארץ במידה רבה, זווית האלונגציה שלהם תקטן עד שהם יעברו בין כדור הארץ והשמש (התקבצות תחתונה). מסיבה זו, נהוג לכנות את נוגה ואת כוכב חמה "כוכב ערב" או "כוכב בוקר" בהתאם למיקומם ביחס לשמש. המרחק הזוויתי המרבי אליו כוכב לכת פנימי מסוגל להגיע נקרא "אלונגציה מרבית". עבור "כוכב בוקר" זו היא אלונגציה מערבית מרבית ועבור "כוכב ערב" אלונגציה מזרחית מרבית; זאת משום שבזמנים אלו המרחק הזוויתי של כוכב הלכת מן השמש הוא הגדול ביותר לכיוון מערב או מזרח.

האלונגציה המרבית של כוכב חמה היא של 180 - 280, ושל נוגה 450 - 470. מנעד זה נוצר מכיוון שבהתאם לחוקי קפלר, מסלולי כוכבי הלכת הינם אליפטיים ולא מעגליים וכן משום שמסלולם נטוי מעט ביחס למישור המילקה.

כוכב הלכת החיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זווית האלונגציה של כוכבי לכת חיצוניים גדלה לאחר הופעתם מאחורי הצד המרוחק של השמש כ"כוכבי בוקר". בגלל תנועתו של כדור הארץ סביב השמש כוכבי הלכת החיצוניים יזרחו מידי בוקר בשעה יותר מוקדמת בדומה לכוכבי השבת אף על פי שתנועתם סביב השמש תגרום להם לנוע מזרחה. זווית האלונגציה תגדל עד שכוכב הלכת יחל בתנועה אחורית, זמן מה לאחר מכן יתרחש ניגוד וזווית האלונגציה תתקרב ל-1800 בשלב זה כדור הארץ נמצא בהתקבצות תחתונה ביחס לאותו כוכב לכת. מכיוון שכוכבי הלכת אינם נמצאים על אותו מישור בדיוק מוחלט אלא רק בקירוב, בעת ניגוד, זווית האלונגציה רק תתקרב ל-1800.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל פת-אל - אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, הוצאת קוסמוס (1998).