אלזאר אביי דה פראן
אלזאר אביי דה פראן (בצרפתית: Elzéar Emmanuel Arène Abeille de Perrin; 3 בינואר 1843 - 9 באוקטובר 1910) היה אנטומולוג וחוקר טבע צרפתי.
אביי נולד לפאול-אמנואל פראן (1797-1868) סוחר עשיר ממרסיי חובב גננות ובוטניקה. לאחר שסיים את לימודי המשפטים בהצלחה בחר לעסוק בעריכת דין בעיר מולדתו. הופעותיו המוצלחות בבית המשפט ניבאו לו קרייה מצליחה אך הוא נמשך לידיעת הטבע ושאף לחקור את העולם. באותו הזמן אחיו הבוגר איבד את אישתו בטרם עת והמקרה ערער את נפשו. אביי החליט להקדיש את זמנו הפנוי לטיפול באחיו ובמשפחתו הגדולה ובשל כך לוותר על הקמת משפחה משל עצמו. בתקופה זו פסק מלעסוק בעריכת דין אך לא הצליח לזנוח את אהבתו למדע, הוא הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימודי הטבע וב-1864 התקבל לאגודה הצרפתית לאנטומולוגיה והחל לפרסם מחקרים על מינים נדירים שאסף ביערות האלונים בסביבה. מאחר ואין שני יצורים הזהים לחלוטין, אחת הבעיות הנפוצות בזיהוי והגדרה היא היכולת להבדיל בין וואריאציות אקראיות בתוך אותו המין לבין שינויים המלמדים על שוני גנטי בין מינים שונים. אביי גילה כישרון בתחום זה והצליח לזהות מינים רבים שתוארו כמינים חדשים למדע אך למעשה היו שמות נרדפים למינים ידועים אחרים. במשך הזמן הצליח לאסוף אוסף חרקים מרשים למדי וחוקרים רבים נהגו לפקוד את האוסף או לבקש פרטים מסויימים מתוכו לצורך מחקר מדעי. ב-1869 עזר לחברו פֵּרוֹן(Peyron) בפירסום מונוגרפיה על מלכיתיים. ב-1870 יצא לחקור את המערות של הרי הפירנאים לאחר ששמע על גילויים של מינים חסרי עיניים במערות. במהלך מסע זה חקר יותר מ-200 מערות ותגליותיו עודדו חוקרים רבים אחרים לצאת ולחקור את מארג החיים במערות.
יצר ההרפתקנות שלו לחקר מקומות נידחים בשילוב סקרנותו לגבי האירועים שהתרחשו בתחילת הנצרות הובילו אותו ב-1874 לצאת למסע לכיוון ארץ ישראל. באותה שנה הגיעה ליפו והתארח אצל הקונסול הצרפתי של העיר ושם גם פגש את בתו של הקונסול שהקסימה אותו וגרמה לו לזנוח את החלטתיו בעבר ולקחת אותה לאישה. לאחר שביקר במקומות הקדושים יצא למסע לאורך החוף עד לביירות, לטקיה ואיסכנדרון. במהלך מסע זה נאלץ לעבור בביצות החוף וחלה במלריה, למרות זאת הצליח לאסוף מספר עצום של חרקים ( יותר מ40,000 ) ולהגיע מותש אך בחיים לביתו שבצרפת. לרוע המזל כמעט כל החרקים שאסף אבדו ובריאותו התערערה בשל כך. ב-1879 החליט לצאת למסע זה בשנית והפליג ליפו. הוא שלח את אישתו לביירות בדרך החוף הבטוחה יחסית ויצא צפונה לכיוון אגם הכנרת ומדבריות סוריה המשתרעים מאחורי הרי מול הלבנון. בניגוד לדרכים הראשיות לאורך החוף המסע לפנים הארץ היה מסוכן מאד באותה תקופה מאחר ובדואים נוודים שלטו באיזור ונהגו לשדוד ולהרוג זרים שעברו שם. אביי עטה על עצמו ביגוד מקומי רכש סוס זקן ושכר צעיר ערבי שלמד בבית ספר צרפתי כדי שישמש לו כמתורגמן. במהלך המסע הציג את עצמו כרופא הודי שנקרא לעזרה וביקש מהבדואים שלא לעבור על מנהג הכנסת האורחים ולתת לו לעבור בבטחה. במשך ארבעת חודשי המסע חלה פעמים רבות ואף ביקש מהמתורגמן לנטוש אותו למוות לאחר שחשב כי כוחותיו אזלו. בסופו של דבר הצליח להגיע לביירות בכוחותיו האחרונים ובמצב רע כל כך עד שאישתו לא הצליחה לזהותו. ולמרות זאת לימים יתבהר שמסעו הניב הישג אדיר של כ-600 מינים חדשים למדע.
לאחר המסע בריאותו לא חזרה אליו כפי שהיתה והוא החליט לעבור ליֵר(אנ') עיר נופש קטנה בדרום צרפת בעלת מזג אוויר נוח. שם פגש את ז'.ב. ז'וֹבֵּר (J.-B. Jaubert) וביחד הקימו מוזיאון טבע בעיר. המוזיאון נהפך במהרה למרכז מחקרי שעסק לא רק בחרקים אלא גם בארכאולוגיה, ציפורים ונושאי ידיעת טבע אחרים. ב1891 פירסם את עבודתו על המלכיתיים של אירופה והסביבה וב1892 העניקה לו על כך, האגודה הצרפתית לאנטומולוגיה, את פרס דולפוס (Dollfus).
ב-1893 כאשר שמונת ילדיו התבגרו יצא למסע נוסף עם חברו א. שוֹבּוֹ (A. Chobaut) לאלג'יר ושנה אחר כך ביחד עם אישתו לתוניס, את המינים הרבים שאסף פיזר בין מומחים שונים באירופה. ב-1908 קיבל תואר של כבוד מהאגודה האנטומולוגית.
במשך חייו הגדיר יותר מ-1000 מינים חדשים למדע ולאחר פטירתו אוסף החרקים שלו שכלל חיפושיות, דבוראים, זבובאים וחגבאים עבר לרשות מוזיאון הטבע בפריז.
[עריכה] עבודותיו
- Monographie des malachites, 1869
- Études sur les coléoptères cavernicoles, suivies de la description de 27 coléoptères nouveaux français, 1872
- Notes sur les leptodirites, 1878
- Synopsis critique et synonymique des chrysides de France, 1878
- Abeille de Perrin, E. 1890. Malachiidae. Malachides d'Europe et pays voisins. Annales de la Société Entomologique de France, (6) 10: 181-260.
- Abeille de Perrin, E. 1891. Malachiidae. Malachides d'Europe et pays voisins. Annales de la Société Entomologique de France (1890), (6) 10: 331-420, 567-680, plate 4.
- Abeille de Perrin, E. 1891b. Malachiidae. Malachides d'Europe et pays voisins. Annales de la Société Entomologique de France, 60: 115-230, 405-446, plates 6-7.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Caillol H., 1911. Notice Biographique sur Elzéar Abeille de Perrin - Ann. Soc. Ent. Fr. 80: 492-502
- Gouillard J., 1991. Biography in Histoire des Entomologistes francais 1750-1950 p.50-51.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.
