אלטע זאכן
אלטע זאכן (נקרא: אַלְטֶה זָכְן) פירושו ביידיש: "דברים ישנים". הכינוי דבק ברוכלים הסוחרים במוצרי חשמל, ריהוט וכלי בית משומשים כמו שולחנות, תנורים, מכונות תפירה, מכונות כביסה, ספות, שטיחים וסחורה משומשת דומה. הכינוי דבק בהם שכן זו הייתה קריאתם המסורתית בעודם עוברים בין בתי קהל לקוחותיהם ומצהירים על מרכולתם בקולי קולות. את החפצים הסוחרים היו קונים מתושבי המקום, אשר היו מציעים את חפציהם הישנים שאין בהם צורך עוד.
נוהג זה רווח במזרח אירופה, והיהודים שעלו מארצות אלה לישראל הביאו את הנוהג עמם. מרבית הרוכלים בתחום זה היו יהודים דוברי יידיש, והם טבעו את השימוש במילים אלה. בתחילה הרוכלים הסתובבו בשכונות העירוניות עם סוס ועגלה ובהמשך רובם עברו להשתמש ברכב משא. אף שמרבית העוסקים בתחום כיום בישראל אינם דוברי יידיש, נטמע השימוש בביטוי "אלטע זאכן" גם אצלם. כיום ביטוי זה הפך למטבע לשון של דבר מה בעל ערך נמוך או ישן ומיושן. אם כי חפצי האלטע זאכן הישנים זכו למעמד של כבוד בעלי ערך נוסטלגי יקר. כיום בעידן האינטרנט גם אתרים ופורומים למסירת חפצים משומשים אימצו את הביטוי.
משלח יד דומה ולעתים מקביל הוא סמרטוטר, העוסק בקניית ומכירת סחורה משומשת, בין השאר מוצרי טקסטיל.
