אלטרואיזם אפקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלטרואיזם אפקטיבי היא אידאולוגיה ותנועה חברתית, אשר משתמשת בראיות אמפיריות ובחשיבה רציונלית כדי למצוא את השיטות היעילות ביותר לעזור לאחרים. אלטרואיסטים אפקטיביים מנסים לשקול את כל דרכי הפעולה האפשריות, ולבחור בדרך הפעולה שתביא לתוצאה החיובית המרבית. חשיבה רחבה זו המבוססת על ראיות מבדילה את האלטרואיזם האפקטיבי מפילנתרופיה או אלטרואיזם מסורתיים.

בעוד שחלק ניכר מהאלטרואיסטים האפקטיביים התמקדו במגזר השלישי, הפילוסופיה של אלטרואיזם אפקטיבי חלה באופן רחב יותר גם על תעדוף פרויקטים מדעיים, חברות, ומדיניות שניתן להעריך שמצילים חיים, עוזרים לאנשים, או באופן כללי בעלי ההשפעה החיובית הגדולה ביותר. בין האנשים הבולטים הפעילים בתנועה נמצאים הפילוסוף פיטר סינגר,[1][2] דסטין מוסקוביץ ממייסדי פייסבוק,[3] קארי טונה, הפילוסופים מאוקספורד ויליאם מקאסקיל[4] וטובי אורד,[5] שחקנית הפוקר המקצוענית ליב בורי[6] והסופר ג'ייסי ריס.[7]

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרואיזם אפקטיבי נבדל מפילנתרופיה רגילה בדגש שהוא שם על השוואה כמותית בין מטרות שונות ותוכניות התערבות שונות במטרה למקסם ערכים אנושיים כלשהם. במובן הזה, הוא שואב השראה מהתוצאתנות בכלל ומהפילוסופיה התועלתנית בפרט, שחלק ממובילי התנועה תומכים בה באופן מוצהר.[8] תפיסותיו של הפילוסוף פיטר סינגר במיוחד עמדו בבסיסה של תנועת האלטרואיזם האפקטיבי.[9] בספרו The Life You Can Save סינגר תמך בפילוסופיה הבסיסית של נתינה אפקטיבית, בטענה שלאנשים יש חובה מוסרית לתרום יותר בגלל קיומו של עוני קיצוני בעולם. בספר, סינגר טוען שעל אנשים להשתמש בארגונים המעריכים אפקטיביות של ארגוני צדקה כדי להפוך את התרומות שלהם לאפקטיביות ביותר. סינגר עצמו תורם שליש מהכנסתו לצדקה.[10]

בין הנושאים הנידונים בתנועת אלטרואיזם אפקטיבי: סיכוני אסון עולמיים, עוני קיצוני, מחלות טרופיות מוזנחות, רווחת בעלי חיים, סבל של חיות בר, לונגתרמיזם (אנ').

אוניברסליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרואיסטים אפקטיביים דוחים את הטענה שלחיים של חלק מהאנשים יש יותר ערך מאשר לאחרים. לדוגמה, הם מאמינים כי לאדם החי במדינה מתפתחת יש ערך זהה לאדם הגר במדינה מפותחת.

"אין זה משנה אם בן האדם שאני יכול לעזור לו הוא ילד הנמצא בטווח ראייתי או ילד בנגלי שאת שמו לא אדע הנמצא עשרת אלפים קילומטרים ממני. [...] נקודת המבט המוסרית דורשת מאיתנו להסתכל מעבר לאינטרסים של החברה שלנו. בעבר [...], זה בקושי היה אפשרי, אבל זה אפשרי כיום. מנקודת המבט המוסרית, מניעת רעב של מיליוני אנשים מחוץ לחברה שלנו חייבת להחשב כפעולה הדחופה לפחות ככיבוד נורמות קניין בתוך החברה שלנו.[11]

בנוסף, אלטרואיסטים אפקטיביים רבים חושבים שלדורות עתידיים של אנשים יש ערך מוסרי שווה לערך המוסרי של אנשים החיים בהווה. לכן, הם מתמקדים בהקטנת הסיכונים הקיומיים לאנושות (סיכוני אסון עולמיים). אחרים מאמינים שצריך לתת משקל מוסרי שווה לרצונות של בני אדם ולרצונות דומים של בעלי-חיים לא אנושיים, ומנסים למנוע סבל של בעלי חיים,[12] כמו אלה הגדלות בחקלאות תעשייתית.[13]

תיעדוף של תחומי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שיש עליה בדגש על אפקטיביות וראיות אמפיריות בקרב עמותות, זה נעשה בדרך כלל בתוך תחום פעולה בודד, כמו חינוך או שינוי אקלים. לעומת זאת, אלטרואיסטים אפקטיביים מנסים להשוות תחומי פעולה שונים.[14]

אלטרואיסטים אפקטיביים מנסים להשוות בין תחומי פעולה שונים ולבחור מתוכם את התחום החשוב ביותר, תוך הסתמכות על ערכים אלטרואיסטיים רחבים כגון ניסיון למנוע סבל. לאחר בחירת תחום הפעולה, אלטרואיסטים אפקטיביים ישתמשו בזמנם ובכספם לצורך השגת המטרות בתחום הפעולה הנבחר. ישנם מספר ארגונים המבצעים מחקר לתיעדוף תחומי פעולה. תחומי הפעולה שאלטרואיסטים אפקטיביים נוטים להתמקד בהם כיום הם: עוני במדינות מתפתחות, סבלן של חיות משק, והבטחת קיום עתיד האנושות.[15][16][17]

עלות-תועלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלטרואיסטים אפקטיביים מנסים לזהות עמותות צדקה ופילנתרופיה בעלי אפקטיביות מרבית. כלומר, אלו שיביאו לטוב הגדול ביותר לעולם בהינתן תרומה נוספת לעמותה. לדוגמה בחירה של התערבות בתחום הבריאות תעשה בהתייחסות לעלות-תועלת, או האפקטיביות שלהן, אשר ניתנת למדידה באמצעות שנות חיים מתוקננות לאיכות (Quality Adjusted Life Years - QALYs).

נתינה אפקטיבית היא מרכיב חשוב של אלטרואיזם אפקטיבי משום שישנן עמותות אשר, מבחינת עלות-תועלת, פעולותיהן אפקטיביות יותר במספר סדרי גודל מאשר פעולותיהן של עמותות אחרות.[18] במקרים קיצוניים, עמותות נכשלות לחלוטין בהשגת המטרות שלהן.[19]

תרומה שולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי, בבחינת תרומה לעמותה, אלטרואיסטים אפקטיביים בודקים האם יש צורך למימון נוסף עבור העמותה, ומנסים להעריך את האפקטיביות השולית של תרומה נוספת לעומתה, ולא להסתמך בלעדית על האפקטיביות שהעמותה הציגה בעבר.[20]

בחירת קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים מאמינים שהדרך הטובה ביותר לעזור לאנשים היא באמצעות דרכים ישירות, כמו עבודה בעמותת צדקה או ספקי שירותים חברתיים. אבל כיוון שארגונים כאלה מצליחים לעיתים קרובות למצוא אנשים להעסיק, אלטרואיסטים אפקטיביים רבים טוענים שיש להשוות את התרומה לעולם של אדם העוסק ב"מקצוע אלטרואיסטי" לתרומה שהמועמד הבא הכי טוב היה מבצע אילו הוא היה מועסק. לפי דרך חשיבה זו, ההשפעה של אדם הבוחר בקריירה במקצוע אלטרואיסטי קונבנציונלי היא קטנה ממה שנראה.[21]

האפשרות של להרוויח כסף כדי לתרום מוצעת כאסטרטגיה לקריירה אפשרית לאלטרואיסטים אפקטיביים. באסטרטגיה זו, בוחרים בקריירה אשר צפויה להניב רווחים גובהים במיוחד מתוך מטרה מפורשת של תרומת סכומי כסף גדולים לעמותות אפקטיביות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד ברוקס הביע ספק שילדים במדינות רחוקות הם שווי-ערך מוסרי לילדים הנמצאים קרוב. הוא טוען שמוסר צריך להיות "מאציל פנימית".[22] בירחון Stanford Social Innovation Review, קן ברגר ורוברט פנה מ-Charity Navigator (אנ') ביקרו את המנהג של אלטרואיזם אפקטיבי "להשוות בין תחומי פעולה ובין מוטבים", מכנים זאת "מוסרני, במובן הגרוע ביותר של המילה".[23]

פסקל-עמנואל גוברי מזהיר מפני "בעיית המדידה", בטענה שבתחומים מסוימים, כמו מחקר רפואי או שיפור הממשל במדינות מתפתחות "צעד איטי אחר צעד", קשה למדוד את התועלת שנוצרת בעזרת ניסויים מבוקרים וחישובי עלות-תועלת. יש אפשרות שתחומים אלה לא יוערכו כראוי על ידי מי שמונע מהאלטרואיזם האפקטיבי.[24] ג'ניפר רובינשטיין מעלה גם היא את ההשערה שאלטרואיזם אפקטיבי עשוי להיות מוטה כנגד מטרות שאינן קלות למדידה.[25]

מבקרים נוספים התנגדו לאלטרואיזם אפקטיבי על בסיס העובדה שתומכיו נוטים לא לתמוך במטרות פוליטיות כגון אנטי-קפיטליזם המשנות את "הסדר הממסדי העולמי הקיים", אלא רק פועלים במסגרתו.[26][27]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The why and how of effective altruism: Peter Singer’s talk visualized, TED Blog, ‏2013-09-19 (באנגלית)
  2. ^ פיטר סינגר: הלמה והאיך של אלטרואיזם אפקטיבי | TED
  3. ^ Washington Post on Dustin Moskovitz and Cari Tuna
  4. ^ Thompson, Derek (2015-06-15). "The Greatest Good". The Atlantic. ISSN 1072-7825. נבדק ב-2019-02-11.
  5. ^ The Most Good You Can Do | Peter Singer | Talks at Google, סרטון בערוץ "Talks at Google", באתר יוטיוב (אורך: 01:00:10)
  6. ^ News: Liv Boeree on Effective Altruism, PokerStrategy.com
  7. ^ Matthew Gault, Becky Ferreira, Jason Koebler, This Think Tank Wants to End Factory Farming, Motherboard, ‏2017-12-28 (באנגלית)
  8. ^ Dylan Matthews, You have $8 billion. You want to do as much good as possible. What do you do?, Vox, ‏2015-04-24
  9. ^ Troy Jollimore, "Impartiality". The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Winter 2018, Metaphysics Research Lab, Stanford University, 2018
  10. ^ "Opinion | The Trader Who Donates Half His Pay|last=Kristof|first=Nicholas|date=2015-04-04|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-02-11".
  11. ^ "Famine, Affluence, and Morality" (PDF). 1972. p. 231. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-11-06. נבדק ב-2015-04-26.
  12. ^ Anthony Skelton, The Ethical Principles of Effective Altruism, Journal of Global Ethics 12, 2016, עמ' 137–146
  13. ^ Why Farmed Animals?, Animal Charity Evaluators (באנגלית)
  14. ^ "You have $8 billion. You want to do as much good as possible. What do you do?". Vox.
  15. ^ MacAskill, William, 1987-, Doing good better : How effective altruism can help you make a difference
  16. ^ Iason Gabriel, Effective Altruism and Its Critics (Journal of Applied Philosophy, 2017), Journal of Applied Philosophy
  17. ^ What is Effective Altruism? | Practical Ethics, blog.practicalethics.ox.ac.uk
  18. ^ "Your dollar goes further when you fund the right program". GiveWell.
  19. ^ "Giving 101: The basics". GiveWell.
  20. ^ "Room for Mmore funding". GiveWell.
  21. ^ Todd, Benjamin J. "Just What Is 'Making a Difference'? - Counterfactuals and Career Choice". 80,000 Hours. Centre for Effective Altruism.
  22. ^ "Opinion | The Way to Produce a Person|last=Brooks|first=David|date=2013-06-03|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2019-02-11".
  23. ^ The Elitist Philanthropy of So-Called Effective Altruism (SSIR), ssir.org (באנגלית)
  24. ^ Can Effective Altruism really change the world?, theweek.com, ‏2015-03-16
  25. ^ The Lessons of Effective Altruism, Ethics & International Affairs, ‏2016-12-14 (באנגלית)
  26. ^ Against Charity, jacobinmag.com (באנגלית)
  27. ^ Brian Berkey, The Institutional Critique of Effective Altruism