אליהו אלישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו אלישר
Elisar eliyahu.jpg
תאריך לידה 10 באוקטובר 1899
תאריך פטירה 30 באוקטובר 1981 (בגיל 82)
כנסות 1, 2
סיעה ספרדים ועדות מזרח, הציונים הכלליים
תפקידים בולטים

אליהו אליָשר (Elie Eliachar;‏ 10 באוקטובר 1899, כ' בתשרי תר"ס, ירושלים30 באוקטובר 1981) היה איש ציבור ואיש עסקים ישראלי, נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, סגן ראש עיריית ירושלים וחבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו אלישר נולד בירושלים, ארץ-ישראל העות'מאנית, בשנת 1899. אביו, יצחק שמעיה אלישר,‏[1] היה סוחר ועסקן ידוע, ובנם של הרב חיים משה אלישר (חמ"א; הראשון לציון, בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר) ושל וידה, בת הרב הראשי והראשון לציון רפאל מאיר פאניז'יל. אמו, רוזה, הייתה בתו של יוסף ביי נבון. (אחיו הצעיר, מנשה חי אלישר,‏[2] היה אף הוא איש עסקים ועסקן ציבור.)

אלישר למד בבית-הספר ”למל” וכן בבית-הספר של חברת כי"ח. בסוף שנת תרע"ג (1913) נסע ללמוד רפואה באוניברסיטה בביירות, וכאשר נסגרה האוניברסיטה עקב מלחמת העולם הראשונה שב לארץ ועבד בבתי החולים בירושלים בתור מתלמד. ב-1915 התגייס לצבא העות'מאני ושירת כקצין רפואה עד 1918 ברחבי הארץ, ובעיקר בנצרת. לאחר המלחמה חזר לביירות והמשיך את לימודיו בה עד 1921. בהמשך נסע לקהיר ולמד שנה בבית הספר למשפטים. (המשיך מאוחר יותר את לימודיו בבית הספר למשפטים בירושלים בשנים 19321935). עם חזרתו לארץ ישראל בשנת 1922 התקבל לשירות הממשלה, ושימש בתפקידו עד 1935. בשנת 1931 נישא לחוה בת מאיר ביאליק.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם היותו חבר כנסת, פעל רבות למען הציבור הספרדי ועדות המזרח, והיה ממקימי הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות[1] ביחד עם דוד סיטון. היה מהמייסדים של כתב העת הד המזרח (1942-1944, 1949-1951) ושימש בתור עורכו הראשי.

אלישר כיהן כחבר כנסת בכנסת הראשונה ובכנסת השנייה מטעם מפלגת ספרדים ועדות מזרח ומאוחר יותר מטעם מפלגת הציונים הכלליים. במהלך כהונתו בכנסת כיהן אלישר כחבר ועדת הכספים וכן כחבר ועדת הפנים. במקביל, בין השנים 19501955, היה חבר מועצת העיר ירושלים, ובין השנים 19511953 גם סגן ראש העירייה.

צומת שדרות אשכול-רח' נטר, ברמת אשכול שבירושלים, נקרא "כיכר אליהו אלישר" על שמו. עזבונו נמצא ברשות הספרייה הלאומית בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חובה עלינו למנוע גזענות יהודית במדינת היהודים, ירושלים: ועד עדת הספרדים, תשכ"ז.
  • לחיות עם פלסטינים, ירושלים: ועד עדת הספרדים בירושלים, תשל"ה-1975.
  • לחיות עם יהודים, ירושלים: י. מרכוס, תשמ"א-1981.
  • A Jew of Palestine before the Royal Commission, Jerusalem:‪ [Azriel Press],‎‪ 1936.
  • Israeli Jews and Palestinian Arabs: key to Arab-Jewish coexistence, Jerusalem : Council of the Sephardi Community,‎‪ 1970.‎
  • Living with Jews [translation by Peretz Kidron and Marzell Kay), London: Weidenfeld and Nicolson,‎ ‪1983‎.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫ תעודות מן האוסף של אליהו אלישר / סקר ערוך בידי אברהם חיים, ירושלים: כרטא, 1971.
  • Philip Gillon, Israelis & Palestinians, co-existence or... The credo of Elie Eliachar, Tel Aviv:‪ G. Cornfeld,‎ 1977.‎ (London‪: Collings,‎ 1978.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.