אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, (האדר"ת ו' בסיוון ה'תר"ה[1] - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
האדר"ת, נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. בשנת ה'תר"ח, בהיותו בן חמש שנים, נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה עמל עם אחיו-תאומו על החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. בגיל 16 עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם כתב האדר"ת חידושים על הרמב"ם, המוזכרים בחידושיו שבכתב-יד על הירושלמי. בח"י באלול ה'תר"כ השתדך עם בתו של ר' אריה לייב חזן, תלמיד-חכם מפוניבז'. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו אל בית חותנו. הוא למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר חזר אל בית אביו, אשר בינתיים עבר לשמש כרב העיר ווילקומיר.
בשנתיים הראשונות לנישואיו חלה במחלת עיניים שממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת נערותו, אך הוא סירב, משום שחשש מהקפדתו של הרב המכהן אשר חלה בשיתוק. מספר פעמים נוספות הוצעו לו משרות רבנות ברוסיה ולא הסתייע הדבר. בחורף ה'תרל"ד נולדה בתו אסתר פריידל.
ימי רבנות פוניבז' [עריכה]
לאחר שתלמידו של הרב ישראל סלנטר, הרב הלל מליקובסקי, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע כרבה של העיר פוניבז'. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצורכי הנזקקים ונסע בעצמו כדי לאסוף תרומות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר ורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים שלווה מהם כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים.
בראשית שנת ה'תרמ"ג שוב הוצעה לו, משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. הוא שעה להפצרות בני פוניבז' שהציעו להכפיל כמעט את משכורתו, ונשאר בקהל עדתו.
ימי רבנות מיר [עריכה]
לאחר 18 שנות רבנות בפוניבז', נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לתושבי מיר לקבל את רבנות עיירתם. בשנת תרמ"ד התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור כמה שנים והרב קוק נשא תחתיה את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.
לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, שהיה כבר מבוגר מאוד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות ירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת עלה לארץ בשנת תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' תרס"ה.
ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.
הנהגתו [עריכה]
במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים.
חיבר את החיבור האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו ואורחות חייו.
צאצאיו [עריכה]
ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו:
- מרדכי יונה תאומים (תרל"ז - תש"ז).
- הרב בנימין אברהם משה רבינוביץ (תרל"ט - תשכ"ה). נישא לבתו של קרוב משפחתו הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' מפולטבה. כיהן כרב בשילעל ולימים הוציא בארץ ישראל את ספרו של סבו הרב בנימין רבינוביץ' "משנת ר' בנימין".
- רפאל לוי רבינוביץ' (תרמ"א -?).
- ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים (תרמ"ג - תשכ"ח). חתנו של גיסו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ממייסדי בת ים וראש המועצה שלה. עסק בהוצאתם לאור של כתבי אביו האדר"ת.
הנצחתו [עריכה]
על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל.[2]
ספריו [עריכה]
כתב למעלה מ-120 ספרים. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים ספריו.
להלן רשימה חלקית של ספריו:
|
|
לקריאה נוספת [עריכה]
- אדר האדרת - המאמר המקיף ביותר שנכתב אודותיו, בתוך: סדר פרשיות על בראשית על ידי הרב הראל כהן, בהוצאת מכון ירושלים.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ כך מסקנתו של הרב הראל כהן, במאמר אדר האדר"ת, ובהערה 5 שם. זאת למרות שהאדר"ת עצמו (סדר אליהו, עמ' 17, וכן בתצלום כתב ידו בפתח הספר) כותב שנולד בתר"ה. תאריך זה אינו מתיישב עם עובדות שסיפר על עצמו במקומות אחרים ועם עדויות של אחרים אודותיו, שמהן כאמור עולה שנולד בתר"ג.
- ^ רחוב האדרת, אתר עיריית ירושלים
