אליהו טואף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליהו טואףאיטלקית: Elio Toaff; נולד ב-30 באפריל 1915), הרב של רומא בשנים 1951 - 2002, נחשב לסמכות הרבנית העליונה של יהדות איטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טואף נולד בליבורנו ב-30 באפריל 1915.

בשנת 1939 הוא סיים את לימודיו במשפטים ובדתות באוניברסיטת פיזה. במקביל סיים את לימודיו בסמינר לרבנים בליבורנו. בשנים 1941 עד 1943 היה הרב של יהדות אנקונה. בשנות הכיבוש הגרמני 1943 עד 1944 נטל חלק בפעולות גרילה באזור הרי ורסליה (Versilia).

בשנת 1947 נבחר לרבה של ונציה. בוונציה לימד באוניברסיטה המקומית, אוניברסיטת דה-פוסקרי (Università degli studi "Ca' Foscari" di Venezia), את השפה העברית ואת ספרותה. בשנת 1951 היה לרבה של רומא עד לשנת 2002.

נבחר לנשיא מוסדות הרבנות באיטליה. בשנים 1957-1988 היה בנשיאות איגוד רבני אירופה.

נטל חלק בפעילות הציבורית האיטלקית וייצג את יהודי איטליה וקהילת רומא באמצעי התקשורת ומונה לסנטור לכל ימי חייו.

בנו הוא פרופ' אריאל טואף, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן. בתו היא מרים דלה-פרגולה, עורכת בטאון יהודי איטליה קול האיטלקים, רעיית הפרופסור סרג'ו דלה-פרגולה מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

יחסו לאפיפיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 1958 הספיד הרב טואף את האפיפיור פיוס ה-12 ואמר: "יותר מהזדמנות אחרת הייתה לעמנו הזכות ליהנות מהנסיון הרב, מהסימפטיה הרחבה ומהחביבות של האפיפיור, וזאת בתקופה שבה שררה רדיפה ואלימות נגדנו והיה נדמה לנו שאבדה כל תקוה". הרב טואף הוזמן לשאת את דבר היהדות בטקס האשכבה כמחווה כלפי יהדות איטליה. דבריו נאמרו למרות שדמותו של האפיפיור הייתה שנויה במחלוקת בשל מעשיו ומחדליו בתקופת השואה. דבריו של הרב טואף, ראש קהילת יהודי איטליה, סייעו בידי הוותיקן להדוף את ההתקפות הקשות על האפיפיור פיוס ה-12.

ב-13 באפריל 1986 קיבל הרב טואף את פני האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת הגדול של רומא, במה שנראה כמחווה של פיוס בין היהדות לבין הנצרות. את היהודים כינה האפיפיור בהזדמנות זו "אחינו הבכורים והאהובים".

בצוואתו של יוחנן פאולוס השני הוזכר הרב טואף בתור הרב של רומא, ללא ציון שמו ומעמדו בתור ראש רבני איטליה, יחד עם שאר ראשי הדתות.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטע הצוואה, הקטע לפי האחרון: How could I not embrace with grateful memories all the Episcopal Conferences in the world, which I met in the course of their visits ad limina Apostolorum! Besides, how could I fail to remember all the Christian Brothers and Sisters - non-Catholics! And the Rabbi of Rome and likewise all the representatives of non-Christian religions, not to mention all the representatives of the worlds of culture, science, politics and the media! תרגום לאנגלית של הצוואה

ספריו - באיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Perfidi giudei, fratelli maggiori autobiografico (Mondadori, 1987)
  • Essere ebreo con Alain Elkann (Bompiani, 2005), 4ª edw
  • Il Messia e gli ebrei con Alain Elkann (Bompiani, 2002)
  • Essere ebreo­ Cambiare il cuore­ Essere musulmano con Martini Carlo M., Hassan Bin Talal (Bompiani, 2005)