אליהו מזור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו מזור
Eliyahu Mazur.jpg
תאריך לידה 1889
תאריך עלייה 1940
תאריך פטירה 24 בספטמבר 1973 (בגיל 84 בערך)
כנסות 1
סיעה חזית דתית מאוחדת

אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, יוני 188924 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם חזית דתית מאוחדת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו (אליאש) מָזוּר (Eljasz Mazur) נולד בזגרובוב שבפולין, בן למשפחת רבנים: אביו מאיר צבי מזור היה רב בזגורוב, ברדזיוב (Radziejow) ובוורשה, ומעשירי ורשה‏[1], ואמו רחל הייתה בתו של הרב אברהם אבא גרינפלד, רב בזגורוב. למד בעירו בבית המדרש. בשנת 1912 נישא לזהבה (גולדה) קלינגר (1888–1958).

בשנת 1914 עבר להתגורר בקאליש ולאחר מכן עבר לוולדבק, בה היה בין מקימי סניף תנועת "המזרחי". בשנת 1917 עבר לוורשה. כחבר "אגודת ישראל" נבחר מזור לחבר הוועד הפועל של התנועה בפולין, ובשנת 1924 לחבר הוועד העולמי. בשנת 1931 נבחר מטעם התנועה לנשיא הקהילה היהודית בוורשה‏[2] ולצורך אישור מינויו הבטיחו לשלטונות פולין שיחל ללמוד פולנית[3]. כמו כן הוא היה חבר הוועד הפועל של הסוחרים היהודים בפולין ובשנים 19291939 שימש נשיא הוועד. במקביל היה מזור בין השנים 19341939 נשיא ישיבת חכמי לובלין[4]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח לברוח מוורשה דרך לבוב[5] לוילנה[6] ומשם עלה לארץ ישראל במרץ 1940[7].

לאחר עלייתו לארץ ישראל הקים מזור מפעל ליהלומים בתל אביב[8] יחד עם אחיו אליעזר מזור. הוא נבחר במרוצת השנים לחבר הוועד הפועל של התאחדות תעשיית היהלומים הישראלית ולחבר הוועד הפועל של התאחדות בעלי התעשייה בישראל. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בוועד ההצלה של היישוב למען הפליטים היהודים מאירופה.

במערכת הבחירות לאספה המכוננת הועמד מזור כמועמד לכנסת מטעם רשימת חזית דתית מאוחדת. לאחר שאגודת ישראל קיבלה רק שני נציגים בבחירות הם דרשו מהפועל המזרחי שנציג שלהם יתפטר מהכנסת כדי לאפשר לנציג שלישי של אגודת ישראל להיכנס לכנסת. משה קלמר נענה לדרישה והתפטר ב-11 במרץ 1949, ובעקבות זאת היה מזור לחבר הכנסת והיה פעיל במהלך הכנסת הראשונה במספר ועדות.

בכנסת הביע מזור תמיכה בהזדהות עם המערב במאבק הבין-גושי[9] ויצא חוצץ נגד חלקים ממדיניות הקיצוב[10], למרות שכחבר הקואליציה הצביע בעדה‏[11][12].

נפטר בשנת 1973.

אחיהם הצעיר של אליהו ויהושע מזור, משה מזור (יליד 1909), היה פסיכיאטר, בוגר לימודי פילוסופיה ורפואה. מפעילי חיי הציבור היהודי בפולין, כתב בעיתון הציוני הפולני Opinia, היה מרצה לפסיכולוגיית מעמקים באוניברסיטת ורשה;‏[13] בסוף שנות ה-50 עלה לישראל והיה לרופא בקופת חולים בתל אביב.‏[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלגולה של מגילה, מעריב, 27 במרץ 1966; הגאון רבי מאיר צבי מאזור ז"ל, רבה של רדזיוב, בית יעקב 69 (שבט תשכ"ה), 25, המשך, עמ' 30, באתר HebrewBooks.
  2. ^ לפני בחירתו של נשיא הקהילה היהודית בוורשה, דואר היום, 27 בספטמבר 1931
    השלטון בקהילה בוורשה בין שתי מלחמות עולם, אתר דעת
  3. ^ נשיא הקהלה הורשאית מוכרח ללמוד פולנית, דואר היום, 5 באוקטובר 1931
  4. ^ חגיגות התורה בלובלין, הצופה, 17 ביולי 1938
    ארון הרב מלובלין למנוחות, דבר, 12 בספטמבר 1958
  5. ^ עובדי הפרך היהודים בתחום המושב הנאצי, המשקיף, 30 בנובמבר 1939
  6. ^ פליטי אגודת ישראל בוילנה, הצופה, 21 בינואר 1940
  7. ^ היום מגיע מר מזור, הצופה, 27 במרץ 1940
  8. ^ אם פועלים רוצים להתפלל, הצופה, 23 בדצמבר 1942
  9. ^ המשך הוויכוח בכנסת על הרצאתו של שר החוץ, דבר, 25 בינואר 1951
  10. ^ היום תקבל הכנסת את תכנית הצנע, מעריב, 3 במאי 1949
    צילומי בזק, חרות, 3 במאי 1949
  11. ^ וכך הצביעו, מעריב, 12 במאי 1949
  12. ^ אליהו מזור, נאומי בכנסת, הצופה, 12 במאי 1949
  13. ^ ראו אחיו של ציר הכנסת מאזור – כותב לסטאלין...: ישב ב"בונקר" – והמציא... משחק צבאי, מעריב, 21 באפריל 1950.
  14. ^ ראו ק. שבתאי"אהבותינו האחרונות", דבר, 27 באוקטובר 1961 (טור רביעי).