אליהו מזור
| אליהו מזור | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 1889 |
| תאריך עלייה | 1940 |
| תאריך פטירה | 24 בספטמבר 1973 |
| כנסות | 1 |
| סיעה | חזית דתית מאוחדת |
אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, יוני 1889 – 24 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם חזית דתית מאוחדת.
ביוגרפיה [עריכה]
אליהו (אליאש) מָזוּר (Eljasz Mazur) נולד בזגרובוב שבפולין, בן למשפחת רבנים: אביו מאיר צבי מזור היה רב בזגורוב, ברדזיוב (Radziejow) ובוורשה, ואמו רחל הייתה בתו של הרב אברהם אבא גרינפלד, רב בזגורוב. למד בעירו בבית המדרש. בשנת 1912 נישא לזהבה (גולדה) קלינגר (1888–1958).
בשנת 1914 עבר להתגורר בקאליש ולאחר מכן עבר לוולדבק, בה היה בין מקימי סניף תנועת "המזרחי". בשנת 1917 עבר לוורשה. כחבר "אגודת ישראל" נבחר מזור לחבר הוועד הפועל של התנועה בפולין, ובשנת 1924 לחבר הוועד העולמי. בין השנים 1933–1938 נבחר מטעם התנועה לנשיא הקהילה היהודית בוורשה. כמו כן הוא היה חבר הוועד הפועל של הסוחרים היהודים בפולין ובשנים 1929–1939 שימש נשיא הוועד. במקביל היה מזור בין השנים 1934–1939 נשיא ישיבת חכמי לובלין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח לברוח מוורשה, עבר דרך לבוב ווילנה ולבסוף עלה לארץ ישראל בשנת 1940.
לאחר עלייתו לארץ הקים מזור מפעל ליהלומים בתל אביב יחד עם אחיו אליעזר מזור. הוא נבחר במרוצת השנים לחבר הוועד הפועל של התאחדות תעשיית היהלומים הישראלית ולחבר הוועד הפועל של התאחדות בעלי התעשייה בישראל. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בועד ההצלה של היישוב למען הפליטים היהודים מאירופה.
במערכת הבחירות לאספה המכוננת הועמד מזור כמועמד לכנסת מטעם רשימת חזית דתית מאוחדת. לאחר שאגודת ישראל קיבלה רק שני נציגים בבחירות הם דרשו מהפועל המזרחי שנציג שלהם יתפטר מהכנסת כדי לאפשר לנציג שלישי של אגודת ישראל להיכנס לכנסת. משה קלמר נענה לדרישה והתפטר ב-11 במרץ 1949, ובעקבות זאת היה מזור לחבר הכנסת והיה פעיל במהלך הכנסת הראשונה במספר ועדות.
בדיון בכנסת בינואר 1951 הביע תמיכה בהזדהות עם המערב במאבק הבין-גושי.[1]
נפטר בשנת 1973.
אחיהם הצעיר של אליהו ויהושע מזור, משה מזור (יליד 1909), היה פסיכיאטר, בוגר לימודי פילוסופיה ורפואה. מפעילי חיי הציבור היהודי בפולין, כתב בעיתון הציוני הפולני Opinia, היה מרצה לפסיכולוגיית מעמקים באוניברסיטת ורשה;[2] בסוף שנות ה-50 עלה לישראל והיה לרופא בקופת חולים בתל אביב.[3]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אליהו מזור, באתר הכנסת
- דוד תדהר (עורך), "אליהו מזור", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1621
הערות שוליים [עריכה]
- ^ המשך הוויכוח בכנסת על הרצאתו של שר החוץ, דבר, 25 בינואר 1951.
- ^ ראו אחיו של ציר הכנסת מאזור – כותב לסטאלין...: ישב ב"בונקר" – והמציא... משחק צבאי, מעריב, 21 באפריל 1950.
- ^ ראו ק. שבתאי, "אהבותינו האחרונות", דבר, 27 באוקטובר 1961 (טור רביעי).
