אליהו משה פאניז'יל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו משה פאניז'יל
Elijah Moses Panigel.jpg
אליהו משה פאניז'יל
תאריך לידה ט"ו בשבט תר"י
תאריך פטירה כ"ט בטבת תרע"ט
תאריך לידה לועזי 28 בינואר 1850
תאריך פטירה לועזי 1 בינואר 1919 (בגיל 68)
מקום פעילות ירושלים, ישראל
נושאים שבהם עסק ראשון לציון, שד"ר, דיין, דרשן
תפקידים נוספים מייסד בית החולים משגב לדך, מחנך, משורר, מלחין
רבותיו דודו רבי רפאל מאיר פאניז'יל
חיבוריו ""ביאורים והערות על הש"ס", "אוסף דרושים"

רבי אליהו משה פאניז'יל (ט"ו בשבט, ה'תר"י, ירושלים - כ"ט בטבת, ה'תרע"ט, ירושלים) היה הראשון לציון, דיין, דרשן ושד"ר. ממייסדי בית החולים משגב לדך. חיבר את הספר "ביאורים והערות על הש"ס" ואוסף דרושים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאניז'יל נולד בירושלים לאביו רבי יהודה בכר ישראל[1] התחנך בבית הספר למל ועל ידי רבי רפאל מאי פאניז'יל, כאשר הגיע הקיסר פרנץ יוזף לירושלים היה הנער אליהו משה בראש בית הספר שקבלו את פניו. בבגרותו התמנה למורה לתלמוד והלכה בבית הספר למל. בשנת תרכ"ו, 1866 נשא לאישה את שרה ג'ויה, ונולדו להם מספר ילדים אך הם נפטרו בעקבות מחלות אשר התפרצו בירושלים, רק בנו רבי יוסף חי פאנז'יל נשאר בחיים. בבגרותו כיהן רבי אליהו משה כדיין בבית הדין בירושלים, ושימש כאחד מהדרשנים המפורסמים בירושלים, דרשותיו עסקו בעיקר בטוהר המידות ואהבת הבריאות ופעמים רבות כוון את דבריו גם לעסקנים ובעלי השררה בעיר ובהשפעת דבריו נעשו שינויים ברבים מהמוסדות. גדולתו כדרשן הביאו את רבני ירושלים למנות את רבי אליהו משה כשד"ר, הוא נסע לארצות רבות ובניהם תוניס, אלג'יר, טריפולי, מרוקו, איטליה, הודו ובוכרה, ופעל למען מוסדות רבים בירושלים.

בית החולים משגב לדך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התחלואה הרבה בירושלים והתנאים הסניטרים הקשים אשר שררו בעיר העתיקה הקימו רבי אליהו משה ורבי מנחם שם טוב אלחסיד בשנת תרל"ט, 1879 את המרפאה הראשונה בתוך העיר העתיקה בירושלים אשר נקראה משגב לדך. בשנת תרמ"ח, 1889 עם העברתו של בית החולים רוטשילד אל מחוץ לעיר העתיקה בירושלים, הפכו את מרפאת משגב לדך לבית חולים, אך משלא נמצא מבנה מתאים לבית החולים קנו רבי אליהו וגבאי בית החולים את חצר בית החולים רוטשילד ושילמו על כך 20,000 פרנק, אך כסף זה לא היה בקופת בית החולים ועל כן ערבו אישית הרב והגבאים לשטרות הקניה. בכדאי לפרוע את החוב יצאו רבי אליהו משה והרב יצחק אשכנזי לצפון אפריקה לאסוף את הסכום וכן לגייס תרומות נוספות להרחבת בית החולים. וכך היה בית החולים משגב לדך לבית החולים היחיד בעיר העתיקה.

כהונתו כראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרס"ז, 1907, לאחר פטירתו של הראשון לציון היש"א ברכה התעוררה בירושלים מחלוקת קשה על מינוי הראשון לציון, מחלוקת זה פגעה במצבה הסוציאלי והרוחני של הקהילה היהודית. ראש רבני האימפריה הטורקית "החכם באשי" רבי משה הלוי נאלץ להכריע במחלוקת זו והחליט כי ימנה את רבי אליהו משה אשר עבר בטורקיה מחזרתו משליחות בבוכרה כראשון לציון וזאת כי הכיר את גדולתו בתורה ואת פועלו הרב למען הקהילה בירושלים וכן בהיות רבי אליהו משה רחוק ממחלוקת זה היה נראה כי הוא יוכל להביא שלום ולשקם את מוסד ה"ראשון לציון", מינוי זה אושר עי ידי השלטון הטורקי וניכנס לתוקף בח' בניסן תרס"ז,23 במרץ 1907.

עיקר מאמציו של רבי אליהו משה היו בשיקום המצב הסוציאלי של העיר וזאת על ידי הגדלת התרומות שנתרמו לעיר, הקמת בית הזקנים הספרדי, ובניית בתים במגרש קבר שמעון הצדיק שישמשו עולים מתימן ופרס, לאחר השתפרות המצב הסוציאלי בעיר פיקח הרב על חיזוק מוסדות החינוך התורני בעיר בתלמודי התורה ועד ישיבת "תפארת ירושלים", וכן בהסדרת משלוח השד"רים לאארצות שונות.

בנו, רבי יוסף חי, אשר היה משפטן ושלט בשפות רבות סייע לאביו בקשרים עם המוסדות הממשלה הטורקית והביא לפניהם את בעיות היישוב היהודי בארץ ישראל ובירושלים בפרט. בשנת תרס"ח, 1908, התרחשה מהפכת הטורקים הצעירים והשולטן עבדול חמיד הודח מתפקידו ואיתו הודח רבי משה הלוי ובמקומו מונה רבי חיים נחום אשר תמך שזמנו במינוי של רבי יעקב מאיר לתפקיד הראשון לציון ועל כן פרצה מחדש המחלוקת על מינוי זה. בעקבות כך בחודש טבת תרס"ט, 1909 רבי אליהו משה כינס בבית הכנסת ריב"ז את רבי ותושבי העיר והכריז כי הוא פורש מתפקידו בכדאי למנוע ריב ומחלוקת.

ערוב ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לאחר פרישתו מתפקיד הראשון לציון המשיך רבי אליהו משה בעבודתו הרוחנית ופועלו למען היישוב היהודי ושימש כנציג הקהילה הספרדית בירושלים, לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ח, 1918 כאשר הגיע המצביא אלנבי לירושלים קיבל אותו הרב והמסיבה שנערכה לכבודה ב "ארמון" של בית משפחת יהודיוף, נשא הרב נאום

Cquote2.svg

שר גדול ונעלה בשם קהילת היהודים אשר זכו לשוב ולהתיישב בירושלים הקדושה קריית חמדתנו, הנני מתכבד לקדם את פני הוד מעלתך בברכה הנובעת מעומק הלב ורגשותיו הפנימים, יהי בואך ברוך. ההשגחה העליונה שכל דרכיה דרכי יושר ואין בהם נפתל, חרה בעם הבריטי, אמיץ הכח וגדול הנפש להיות מלאך מושיע עמם ומבשר דרור לאומי. ובך אחד מטובי בניה, להכריז את בשורת החופש ממרום הררי ציון, ממעל אותם ההרים שלפני אלפי שנים הוכרזה בשורה זו מפי נביאי ישראל חוזי אל. הנני שמח בהזדמנות מאושרת זאת של הופעת כבודך בציון, להביע את רגשות האבה והגות החיבה לעם האנגלי הגדול שהיו לאומה הישאלית מסורת קבועה מתנחלת מאבות לבנים בדברי הנביא ישעיהו בשם ה': "אני לפניך אלך הדורים אישר, דלתות נחושת אשבר וברחי ברזל אגדע טנתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים למען תדע כי איני ה' הקורא בשמך אלקי ישראל, למען עבדי יעקב וישראל בחירי"...

Cquote3.svg
– ‏השבועון "חדשות מהארץ" (גיליון ח'), קהיר, כ' סיון תרע"ח, 13.5.1918‏.

פנאיז'יל נפטר בכ"ט בטבת ה'תרע"ט. ‏‏

תקופת חייו של אליהו משה פאניז'יל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליהו משה הוציא לאור היה ידוע כמשורר ומלחין, רבים מפיוטיו גם לקהילות יהודיות מערב ובמגרב וזאת כי הרב ניחן בקול ערב והיה משורר אותם לקהילות בהם היה שד"ר. חלק מפיוטיו יצאו לאור בספר הפיוטים "יגל יעקב" ולאחר מכן בספר "ישמח ישראל".

רבי אליהו משה כתב שני חיבורים אשר נשארו בכתב יד והם:

  • באורים והערות על הש"ס.
  • אוסף דרושים.

אחדים מחידושיו הודפסו במאסף לרב בן ציון קואינקה שנה א' סימן נ"ז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי רפאל מאיר פאניז'יל אימץ את רבי יהודה אחיינו לאחר פטירת הוריו וכהערכה למאמצו שינה את שם משפחתו לפאניז'יל


הראשונים לציון

משה גלנטימשה בן שלמה אבן חביבאברהם בן דוד יצחקיבנימין הכהן מעליאליעזר נחוםניסים חיים משה מזרחיישראל יעקב אלגאזירפאל בן רבי שמואל מיוחסחיים רפאל בן אשררפאל משה בולהיום-טוב אלגאזימשה יוסף מרדכי מיוחסמרדכי הלוייעקב משה עייאשיעקב קוראלרפאל יוסף חזןיום טוב דאנוןשלמה משה סוזיןיונה משה נבוןיהודה נבוןחיים אברהם גאגיןיצחק קוב'וחיים נסים אבולעפיהחיים דוד חזןאברהם אשכנזירפאל מאיר פאניז'יליעקב שאול אלישריעקב מאיראליהו משה פאניז'ילנחמן בטיטומשה יהודה בן רבי יוסף פרנקונסים יהודה דנוןחיים משה אלישריעקב מאירבן-ציון מאיר חי עוזיאליצחק נסיםעובדיה יוסףמרדכי אליהואליהו בקשי דורוןשלמה עמאריצחק יוסף