אליהו סבירסקי
 | |
| אליהו סבירסקי ביפן, 1972 | |
| לידה | 3 בינואר 1921 |
|---|---|
| פטירה | 3 במרץ 2002 (בגיל 81) |
| ענף מדעי | ביולוגיה, אנטומולוגיה |
| מקום מגורים | ליטא, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| מקום לימודים |
הגימנסיה העברית "הרצליה" |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל לחקר החקלאות לשנת 1994 |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח של ההדברה המשולבת, שבמסגרתה נעשה שימוש בחיסול טבעי למזיקים לגידולים החקלאיים | |
  | |
אליהו סְבירסקי (Swirski; 3 בינואר 1921 – 3 במרץ 2002) היה אנטומולוג ישראלי. חתן פרס ישראל בחקר החקלאות בשנת 1994 על "מפעל חייו במחקר האנטומולוגי בישראל ובעולם ועל תרומתו להגנת הצומח והסביבה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבירסקי נולד בווילנה שבליטא בשנת 1921 ועלה לישראל בגיל 13. כבר בילדותו נמשך מאוד לחקלאות ולמד ב"גימנסיה הרצליה" במגמה החקלאית. בשנים 1938–1942 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ביולוגיה יחד עם פעילות ב"הגנה" וקטע את לימודיו כשהתנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. עם שובו, המשיך את לימודיו ובשנת 1948 סיים תואר .M.Sc בזואולוגיה. באותה שנה החל לעבוד כחוקר במחלקה לאנטומולוגיה בתחנת הניסיונות ברחובות. עם פרוץ מלחמת העצמאות, התגייס לחטיבת גבעתי והשתתף בקרבות בדרום בשנים 1948–1949.
עם סיום המלחמה, שב לעבודתו וקיבל בשנת 1951 תואר PhD על עבודתו בנושא כנימות עלים המזיקות לעצי פרי. בזכות פרסומיו הוכר כמומחה עולמי בנושאים שבהם עסק. בשנת 1951 הוזמן על ידי פרופ' בודנהיימר להצטרף למחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית להמשך המחקרים ולהוראה. המשך המחקר הניב את הספר החשוב שפורסם יחד עם פרופ' בודנהיימר: (1957) "The Aphids of the Middle East".
אהבתו של אליהו סבירסקי לחקלאות ולפתרון בעיות "בוערות" החזירה אותו בשנת 1955 לתחנה לחקר החקלאות ואז החלה עבודתו האינטנסיבית בחקר מזיקי עצי פרי נשירים, הדרים, תמרים, זיתים ואבוקדו. מחקריו הרבים ומגעיו היום-יומיים עם החקלאים הובילו לפתרונות לבעיות רבות ולהצלת יבולים. מחקריו על חרקים מזיקים וטורפיהם התמקדו בביולוגיה, באקולוגיה, ברבייה, בטקסונומיה ובהדברה ותרמו ידע רב על קבוצות חרקים. כמו כן תיאר מיני חרקים חדשים. במשך השנים פיתח יחסים קרובים עם מדענים ברחבי העולם ולעיתים קרובות הם שלחו אליו לבדיקה ולהגדרה, כבר-סמכא עולמי, מינים רבים של אקריות טורפות וכנימות עלים. עשרה מינים שזוהו על ידי טקסונומים ברחבי העולם נושאים את שמו ככבוד והערכה אליו, ובהם סוג חדש בשם Swirskiaphis.
בשנת 1959 מונה למנהל המחלקה לאנטומולוגיה בתחנה לחקר החקלאות (שלימים נודעה כ"מרכז וולקני"), ולמרות הקשיים הנלווים לתפקיד המשיך בו עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986. תחת הנהגתו הושם דגש על הדברת מזיקים על ידי אויבים טבעיים, חלקם הובאו מחו"ל. הוא הבין כבר אז שהחלפת השימוש בחומרי הדברה כימיים בשיטות טבעיות תורמת לאיכות הסביבה. כמאמין גדול בהדברה ביולוגית של חרקים מזיקים, התמסר למחקרים אלה וכך נחשב לאחד המייסדים בארץ ישראל של (IPM Integrated Pest Management). עבודותיו תרמו רבות לפיתוח שיטות IPM להדרים, תמרים ואבוקדו. בשנת 1959 קיבל את פרס ההסתדרות עבור מחקריו על הביולוגיה של אקרית החלודה בהדרים. בשנים 1964–1967 כיהן כראש אגף הגנת הצומח במנהל המחקר החקלאי, ולמרות העבודה המנהלית הרבה הכרוכה בתפקיד המשיך ביתר שאת בעבודתו המדעית.
סבירסקי נודע גם כמרצה נלהב. בשנת 1978 הוזמן להרצות בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם לימד עד שנת 1988 ופעמים אחדות זכה בתואר מרצה מצטיין. כמדען וכמרצה דגול הדריך סטודנטים רבים בעבודות לתואר שני ולדוקטורט, וחלק מהם המשיכו לעבוד איתו במחלקתו. בשנת 1986 הוענק לו ולעמיתיו פרס קפלן עבור פיתוח הדברה משולבת למטעי האבוקדו בישראל, מחקר שתרם במידה ניכרת להפחתת השימוש בהדברה כימית.
פרופ' סבירסקי פרש רשמית לגמלאות בשנת 1986 אולם המשיך לפעול והשתתף ברוב המחקרים בהם עסק לפני כן, שמר על קשריו ההדוקים עם עמיתיו המדענים ברחבי העולם ועם המוסדות והחקלאים בישראל. הוא המשיך לבקר במטעים ברחבי ישראל, לערוך ניסיונות שדה ולייעץ בדבר טיפולים תוך שמירה על עקרונות ההדברה הביולוגית והמשולבת. בשנת 1994 קיבל את פרס ישראל בחקר החקלאות. פרופ' סבירסקי היה פעיל מאוד עד לימיו האחרונים ופרסם במהלך השנים מאות מאמרים ופרקים בספרים ובאנציקלופדיות. ספרו "מזיקי עצי הפרי הסובטרופיים בישראל" (2002), שנכתב בשיתוף דר' מנס ויסוקי ויהונתן יזהר, יצא לאור זמן קצר אחר פטירתו בשנת 2002.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1959 – פרס ההסתדרות למחקר, על מחקריו על הביולוגיה והאקולוגיה של אקרית החלודה בישראל.[1]
- 1961 – פרס מטעם עיריית רחובות והמועצה לשיווק פרי הדר, על מחקריו על אקרית החלודה.[2]
- 1986 – פרס קפלן, על פיתוח הדברה משולבת במטעי האבוקדו.[3]
- 1994 – פרס ישראל בחקלאות, על מחקריו באנטומולוגיה ועל תרומתו להגנת הצומח ואיכות הסביבה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- BODENHEIMER, F. S. ; SWIRSKI, E., "The Aphids of the Middle East", 1957
- צבי אבידב, בהשתתפות יצחק הרפז, אליהו סבירסקי, מזיקי צמחים בישראל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א 1961.
לאחר מותו:
- אליהו סבירסקי, מנס ויסוקי ויהונתן יזהר, מזיקי עצי הפרי הסובטרופיים בישראל, תל אביב: מועצת הפירות – ייצור ושיווק, תשס"ב 2002.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Swirski, Eliahu," in: Who's Who in Israel and in the Work for Israel Abroad, 1972, p. 338.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו סבירסקי באתר מרכז וולקני
- אליהו סבירסקי באתר החברה האנטומולוגית בישראל
- מנס ויסוקי, לזכר פרופ' אליהו סבירסקי, באתר החברה האנטומולוגית בישראל
- Manes Wysoki, "Eliahu Swirski 1921–2002," Phytoparasitica 30, 3 (2002), 325-327
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוענקו הפרסים למחקר, דבר, 17 במרץ 1959.
- ^ עצרת סיום ברחובות בהשתתפות ד. בן-גוריון, דבר, 12 באפריל 1961.
- ^ פרס קפלן 86: לפרופ' אליהו סבירסקי, ד"ר מנס ויסוקי ומר יהונתן יזהר ממינהל המחקר החקלאי ומשה"מ, מעריב, 30 בספטמבר 1986.