אליהו רחמים זייני

הרב אליהו רחמים זייני
הרב זייני נואם בטכניון
תאריך לידה	י"ד באב ה'תש"ו (1946)
תפקידים נוספים	בעל תואר דוקטור במתמטיקה, מרצה בטכניון
רבותיו	רבי שלמה דהן, הרב לוי נחמני, הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט
חיבוריו	"עולמות באיחודם", "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" ועוד

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא רב הטכניון, מרצה (בעבר) למתמטיקה במוסד זה, וראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

ביוגרפיה

נולד בי"ד באב ה'תש"ו (1946) למשפחה של תלמידי חכמים, בן בכור לרב מאיר זייני, רבה של טאהרת שבאלג'יריה ולרחל. מקורה של משפחת זיני הוא בשושלת רבי יוסף יושתו מהעיר ג'יין (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה שבספרד, מתלמידי הרי"ף. אמו רחל, ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ פגשה את אביו ששירת כקצין בצבא צרפת החופשית בזמן שחרור המחנה.

עם תום השלטון הצרפתי באלג'יריה, בשנת 1962, עקר עם משפחתו לפריז, שם השלים את לימודיו התיכוניים והחל להשתלם בלימודי מתמטיקה באוניברסיטת פריז. בתקופה זו, למד קארטה, והוסמך כבעל חגורה שחורה דאן 2.

בשנת 1970 עלה לארץ ישראל. סיים דוקטורט במתמטיקה בטכניון. את הפוסט-דוקטורט עשה במכון ויצמן למדע. לאחר השלמת הפוסט-דוקטורט, שב לטכניון כמרצה נלווה בפקולטה למתמטיקה.

שירת בחיל הרפואה כחובש קרבי, ונלחם במלחמת שלום הגליל.

משהחליט רב הטכניון הקודם לעזוב את משרתו, המליץ בפני הסנאט של הטכניון, למנות תחתיו את הרב זייני, והחל משנת 1980 משמש הרב זייני כרב הטכניון, לצד היותו מרצה בכיר נלווה במתמטיקה.

בשנת ה'תשס"א הקים את ישיבת אור וישועה.

נשוי ואב ל-8 ילדים, מתגורר בשכונת נווה שאנן בחיפה.

פעילות ציבורית

פעילותו החינוכית והמחקרית בתחומי היהדות

בצרפת למד הרב זייני אצל הרב שלמה דהן. עם הגיעו לארץ התגורר בבני ברק, וכעבור זמן עבר להתגורר בחיפה והתקרב לרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט, רבה של שכונת אחוזה בחיפה, שהסמיכו לרבנות.

הרב זייני מקדיש מזמנו להפצת התורה בציבור, ובפרט בקרב סטודנטים וחברי סגל בטכניון ובסביבתו. יזם בטכניון תוכניות לימוד רבות המאפשרות לכל המעוניין לשלב עיסוק הנדסי-מדעי בלימוד המקצועות התורניים (תלמוד, פסיקה הלכתית, מחשבת ישראל, הגות, מוסר ועוד). הוא זכה בתואר "המרצה המצטיין" מספר רב של פעמים, עד שהוצא מהתחרות כדי לאפשר גם למרצים אחרים לזכות בתואר זה.^{[דרוש מקור]}

גישתו של הרב במחקר התלמודי היא ייחודית, ועל אף שהיא נראית כחדשנית הוא טוען שכך למדו במהלך כל הדורות.^{[דרוש מקור]} מחקריו התורניים עוסקים בספרות הגאונים.

חלק ממחקריו פורסמו בספרים בחוברות ובמאמרים. פרסם סדרות של ספרים כמו "עולמות באיחודם", "עץ ארז" ו"ארץ חמדתנו". הוציא לאור חידושי הרשב"ץ על מסכתות ראש השנה וקינים, ואת "מגן אבות" - פירוש הרשב"ץ על מסכת אבות במהדורה מדעית. כמו כן הוציא לאור מחקרים בתולדות ההלכה ובעריכת התלמוד כגון "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (כרך א', כרך ב' בדפוס). כן הוציא לאור מכתבי הרב אליהו בן אמוזג, תרגומים של פרופ' עמנואל לוינס, תרגומים של הרב יהודה ליאון אשכנזי ועוד.

כן הוציא מחדש מהדורה ארץ ישראלית של הסידור "תפילת החדש" ומחזור לשלוש רגלים "מועדי ה'".

הרב זייני דוגל בחיבור תורה למדע, וטוען שבאופן עקרוני לא יכולה סתירה ביניהם. הוא מתנגד לשיטתו של פרופסור נתן אביעזר בספרו "בראשית ברא", המשתמשת בהסברים מדעיים להוכחת נכונות התורה, שכן לדעתו הסברים אלו אינם נצרכים.

דרך לימודו של הרב זייני מושתתת על בקיאות רחבה בכל ספרות התנאים והאמוראים, העמקת העיון למקורות הקדומים ביותר - מדרשי ההלכה, ורק אחר כך דיון בדברי התלמוד. רק לאחר לימוד התלמוד, בוחנים את דברי הראשונים. בלימוד התלמוד נסמך הרב זייני רבות על כתבי הגאונים שנמצאו בגניזה הקהירית.

הרב זייני מוזמן להרצות בפורומים שונים בישראל. הרב זייני איננו נוהג להשתתף בסימפוזיונים, בהם הוא רואה פחיתות כבוד לתורה. הפעמים היחידות שבהן הסכים להשתתף בדיון ציבורי היו מול פרופ' ישעיהו ליבוביץ', בו ראה הרב זייני דמות הפוגעת בצביון היהודי של מדינת ישראל.^{[דרוש מקור]}

הרב זייני עוסק גם בפילוסופיה. הוא הכיר את פרופ' עמנואל לוינס עוד בצרפת ותרגם מחיבוריו. פרסם ארבעה מאמרים של לוינס בחוברת בשם "דברי עמנואל" ומביא בשיעוריו ממאמריו.

קירוב לבבות בין חילונים לדתיים

עוד לפני שעלה לארץ, בהיותו סטודנט בצרפת, היה הרב זייני שותף לאגודת הסטודנטים היהודיים. על אף שסטודנטים אלו הגיעו מכל רחבי צרפת, והרקע הדתי שלהם היה מגוון למדי, החל משומרי תורה ומצוות וכלה באנשים שהיו על סף התבוללות, ארגן הרב זייני אירועי תרבות, הרצאות ושבתות מאורגנות, כדי לשמור על הקשר בין החברים.^{[דרוש מקור]}

מלמד בטכניון שיעורים במחשבת ישראל המיועדים לסטודנטים שאין להם רקע תורני. בשיעור זה הוא מעלה סוגיות אקטואליות ומוסריות, כגון מעמד האשה, עקדת יצחק, תורה ומדע – בריאת העולם ועוד. שיעורים אלו זוכים לביקוש רב.

בפסק דין בעניין תביעת דיבה שהגיש הרב זייני כנגד המקומון "כלבו" קבע השופט: "מתוך החומר שהוצג עולה תמונה של אדם קיצוני בדעותיו, שלא בחל בהתבטאויות הגובלות בהסתה תוך נקיטת לשון הקרבה מאד, אם לא מגעת, כדי אלימות מילולית", והוסיף "אין זה המקרה של אדם שבו מוטחת אשמה של הסתה על לא עוול בכפו. דעותיו וסגנונו המלבים שנאה ופירוד, תוך פגיעה קשה בחלקים נרחבים באוכלוסייה שאינם שותפים להשקפת עולמו, ויצירת קיטוב בחברה , כשאלה קשורים קשר ישיר לנושא הפרסום נושא הדיון, ראויים להלקח בחשבון בעת פסיקת הפיצויים".^{[דרוש מקור]}

עידוד העלייה לישראל והקליטה בה

הרב זייני עלה לארץ בשנת 1970. את דירתו קבע בבני ברק, שם השלים את לימודי הדוקטורט שלו בטכניון. עם שובו לטכניון כמרצה נילווה, החל הרב זייני בפעולות לקירוב העולים החדשים שבין הסטודנטים. הוא עודד ויצר קשרים עם עולים בודדים, ארגן בעבורם שיעורים ואירח אותם בביתו.^{[דרוש מקור]}

הרב זייני סייע לקבוצת עולים מצרפת שלמדו בטכניון, ומקבוצה הזו נוסד הגרעין הראשוני של המנין בבית הכנסת. מדי כמה שנים נערכת פגישת מחזור של אותה קבוצה.^{[דרוש מקור]} בעקבות הצלחת קבוצה זו, וקליטתם בטכניון, באו מחזורים חדשים של עולים מצרפת, חלקם בני קהילת אביו של הרב זייני בצרפת. בעקבות ריבוי העולים שהיו בעלי זיקה מסורתית, גדל מספר המתפללים בבית הכנסת של הטכניון, ובעקבות כך התרבו שיעורי התורה אותם לימד הרב. עם השינוי התורני, החלו להגיע לטכניון קבוצות של בוגרי ישיבות הסדר, תחילה מספרם היה נמוך אולם בהמשך הוא גדל יותר ויותר ואחר כך בקבוצות גדולות יותר.^{[דרוש מקור]}

הרב זייני פעל על מנת שהטכניון יכיר בלימודים שנלמדו בחו"ל, ולא ידרוש לימודי מכינה מסטודנטים עולים.^{[דרוש מקור]} מאמץ זה נשא פרי וכיום הטכניון מכיר בתעודות בגרות מצרפת, ובכך פותח דלת בפני סטודנטים עולים לבוא וללמוד בטכניון, ללא צורך בהשלמות.^{[דרוש מקור]}

לאחר הקמת הישיבה, נפתח אפיק חדש של קליטת עלייה. הישיבה בראשות הרב זייני, קולטת כל שנה קבוצה של הכשרת בני עקיבא מצרפת. בתוכנית (בדומה ל"תגלית") הצעירים באים לישראל לשנת היכרות, כאשר מתוך השנה מעל לחודשיים הם נמצאים בישיבה, לומדים עם בחורי הישיבה, ונשארים בה בשבתות, כאשר המטרה הכללית היא להטמיע בקבוצה את ערכי הקודש והציונות, על מנת שישארו בארץ, ואלו שיחזרו לחו"ל, יוכלו לשכנע אנשים יהודים אחרים להגיע ארצה.^{[דרוש מקור]}

רב הטכניון

בתחילת פעילותו בטכניון פעל הרב זייני בצורה פרטית, מסר שיעורים וארגן אירועים לסטודנטים. בשנת 1980 פרש רב הטכניון הקודם (הרב אהרן שאר ישוב), והמליץ על הרב זייני כממלא מקומו.

הטכניון אישר לרב זייני ללמד שני קורסים ביהדות, אחד בתלמוד ואחד במחשבת ישראל, המונים כ-400 סטודנטים בכל סמסטר, בשתי רמות לימוד – מתחילים ומתקדמים. קורסים אלו נחשבים כנקודות בחירה, יש בהם בחינות וניתן עליהם ציון. התנאי שהתנתה הנהלת הטכניון^{[דרוש מקור]} היה שהרב זייני ילמד את הקורסים חינם.

הרב זייני אחראי על הכשרות בכל האירועים והקפיטריות בטכניון. הוא נאבק נגד קביעת מועדי מבחנים בחול המועד או בערבי חג.

בית מדרש בטכניון כולל חדרי לימוד ואולם רב תכליתי להרצאות, לשבתות סטודנטים ולשמחות. מרבית פעולותיו של בית המדרש ממומנות בידי עמותת "מגן אבות" שמגייס הרב זייני. בכספי העמותה נקנתה ספרייה גדולה ויצאו לאור מספר ספרים. בבית הכנסת של הטכניון הנהיג הרב זייני שהעובר לפני התיבה יתפלל כפי הנוסח שהוא רגיל בו, תוך ניסיון לגוון בבחירת החזנים. כך נחשפים באי בית הכנסת למנהגי קהילות אחרות.

לאחרונה הוקמה בטכניון, מסגרת בשם 'חברותא', שבה לומדים יחד סטודנטים דתיים ולא דתיים.

כרב הטכניון עומד הרב זייני עומד בראש ארגון הסטודנטים דתיים במוסד, אחוות אהרון. כרב המוסד, התנגד הרב זייני לכך שזוגות חד-מיניים יקבלו חדרים המיועדים לבני זוג. לאחר שהחליט המוסד לאפשר לזוגות אלה לקבל 'חדרי נשואים' ביקש הרב זייני להסיר את המזוזות באותם חדרים, אולם גם בקשתו זו נענתה בשלילה‏

עמדתו הפוליטית

בנובמבר 1994, בזמן הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הסכמי אוסלו, אמר בפינתו השבועית בערוץ 7: "כנראה יודע הקב"ה למה דרך הרשעים המנהלים כעת את המדינה צלחה, כי כנראה אנו ואתם לא עשינו את שהוא מצפה מאתנו.. בינתיים לאחראי העיקרי על התדרדרות המצב מר רבין נאמר בושה לחגך מחר וכל אלו שישמחו אתך, ויהי רצון שה' יציל אותנו מהר ממך ואז שלום רב יהיה לאוהבי שמו ותורתו".

פרסם מאמר בספר "ברוך הגבר", בזכות מאמרו של הרב עידו אלבה, "בירור הלכות הריגות גוי" (על מאמרו של אלבה קבע בית המשפט העליון, כי הוא מסית לגזענות).

במאמר שפורסם ב-12 באוגוסט 1995 בעיתון "עלה" כתב: "פקודת פינויי יישובים אזרחיים איננה רק פקודה בלתי חוקית אלא היא אף פקודת סיוע לאויב. ... כל פקודת סיוע לאויב .. כל פקודת פינוי תחשב כמילוי תפקיד האויב הרוצה בביצוע פעולה זו".

יצא כנגד התבטאויותיו של הרב שך ופסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף בעניין מסירת שטחים. פרסם חוברת בשם 'ארץ חמדתנו', שבה הוא מוכיח כי מן המקורות אותם הביא הרב יוסף אין הוכחה שמותר למסור שטחים, אלא להפך.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה כתב:

מסקנה אחת מתבקשת מיד, והיא החובה המוטלת על הדור הנפלא הזה, שניהל ביד רמה את הקרב במסירות עילאית שכדוגמתה לא ראינו זה אלפיים שנה, לעשות ככל יכולתו כדי לשלוח לפח אשפה של ההיסטוריה את הממשלה הזו, כל כולה ליקוט של גרוטאות שנאספו על ידי אספן פוליטיקאים חלשים המוכנים לכל, אספן עריץ שרמס בדרכו כל ערכי מוסר וכל ערכי העם, והכל כדי להציל עורו בפני מערכת משפט - כהצהרת הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון - שככל הנראה אינה יודע רחמנות אלא כלפי חבריה וחברי חבריה".‏‏

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 פרסם קריאה: "שתי מטרות לפחות צריכות לעמוד לנגד עינינו בבחירות אלה: הראשונה, תמיכה באלו המגינים על התורה, על הזהות היהודית והשנייה, תמיכה בכל אלו המגינים על ארץ ישראל ומתנגדים בכל תוקף לשלשלת של ויתורים נוראיים שהביאו כבר די שפך דם לאחינו ודי אסונות לכל המציאות הישראלית." הוא המליץ על מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, והקפיד לציין "דברים אלה אינם על דעת המוסד האחר בו אני עובד"‏‏

ספריו

ספרים שכתב

• עולמות באיחודם - (חוברות מס' 1-3): דת ומדע, אקטואליה ויהדות, יחסי חילונים - דתיים, יהדות וציונות.
• עולמות באיחודם - חוברת מס' 4: ענייני פסח בהלכה ובהגות.
• רבנן סבוראי וכללי ההלכה, חיפה שבט תשנ"ב. - מחקר תלמודי. הספר הוא חלק מסדרת ספרים העוסקת בנושא ונמצאת בשלבי הכנה.
• עץ ארז סדרת ספרים ובה מאמרים בהלכה ובהגות.

כרך א': הלל בר"ח ובחוה"מ פסח, הלל ביחיד, איסור בשר בחלב, יהושע בן פרחיה.

כרך ב': אפיקומן לאחר חצות, הסבה באישה, מי שאין לו אלא כזית ממצה שמורה, ספירת העומר, מרד בר-כוכבא.

כרך ג': מצוות ה'הסבה' בליל הסדר, מכירת החמץ, שבת וחנוכה.

כרך ד': על אמירת פיוטים באמצע התפילה, מנהג הכפרות, אבינו מלכנו וצדקתך בר”ה שחל בשבת, עמידה בתקיעות דמיושב, האם מצוות צריכות כוונה, סליחות תשובה ורחמים

• ארץ חמדתנו, ארז הוצאה לאור, חיפה סיון תשנ"ד. הספר מדגיש את האיסור של מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים בכל מצב.

ספרים שתרגם או ערך

• חידושי הרשב"ץ על מסכת ראש השנה ומסכת קינים, על פי כתבי יד עתיקים ודפוסים ראשונים
• הרב צמח בן שלמה דוראן, יכין ובועז, שאלות ותשובות, חלק א'
• הרב שמעון בר צמח דוראן, מגן אבות, על מסכת אבות, ארז הוצאה לאור, ירושלים תש"ס
• הגדה של פסח עם פירוש מגיד דבריו ליעקב, לר' ישראל יעקב אלגאזי, הוצאת אור וישועה, חיפה תש"ע
• הרב אליהו בן אמוזג, מבוא לתורה שבעל פה, כרך א', ירושלים התשס"ב
• הרב אליהו בן אמוזג, מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי, הוצאת ישיבת אור וישועה, חיפה התשס"ז
• עמנואל לוינס, דברי עמנואל, ארבעה מאמרים מתוך "חרות קשה"
• תרגומים של עמנואל לוינאס, שמונה מאמרים מתוך "חרות קשה", מהדורת אינטרנט
• מחזור לשלש רגלים "מועדי ה'", מושתת על נוסח ליבורנו כמנהג הספרדים בארץ ישראל, בהוצאת ישיבת "אור וישועה", מהדורה שנייה - התשס"ז
• "מרפא לנפש" תפילות הקשורות לסליחות, תיקונים, התרת נדרים ועוד, לפי נוסח ליבורנו
• סידור "תפילת החדש", נוסח ליוורנו, מהדורת ארץ-ישראל כמנהג יהודי צפון-אפריקה ושאר קהילות הספרדים, על פי פסקי החיד"א, הרב אברהם אנקאווא והרב שלום משאש
• זמירון "אשירה לה'": כולל קידוש, ההבדלה, ברכת המזון ועוד

קישורים חיצוניים

• מאמרים של הרב זייני מתוך אתר ישיבת "אור וישועה".
• שו"ת הרב זייני, מתוך אתר ישיבה "אור וישועה" ואתר כיפה
• הרב ד"ר אליהו זייני מיהו יהודי-מזרחי-חרדי, (nrg, 30/12/2010)