אלייזה לינץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלייזה לינץ'

אלייזה אליסיה לינץ'אנגלית: Eliza Lynch;‏ 1835 - 1884) הייתה פילגשו של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינץ' נולדה בעיר קורק באירלנד והיגרה עם משפחתה לפריז בתקופת רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד, בהיותה בת שתים עשרה.

בהיותה בת 15 נישאה לרופא צבאי צרפתי בשם ז'אן לואי ארמנד דה קאטרפז'. היא חיה עמו באלג'יר אך לא הייתה מאושרת עמו, והתגרשה ממנו בתוך שלוש שנים. היא שבה לפריז, ייתכן שבמחיצת מאהב רוסי, ושימשה כמורה לשפות, וכך נהגה לפגוש גברים עשירים, ולשמש כקורטיזנה. בצורה זו פגשה בשנת 1853 בפרנסיסקו סולנו לופז שהיה בנו של שליט פרגוואי קרלוס אנטוניו לופז, ושהה בחצרו של שליט צרפת נפוליון השלישי. לופז התאהב בקורטיזנה הצעירה, שהייתה בת 19 כאשר השניים נפגשו. על אף שמעולם לא נישאו, הם הפכו לזוג בלתי נפרד עד מותו של לופז, ולינץ' ילדה לו חמישה ילדים, אשר כולם נשאו את השם לופז.

על פי תיאורים בני התקופה הייתה לינץ' בצעירותה נאה מאוד. התמונות שבידינו, בהן זו המופיעה בערך זה, צולמו בשנות השישים של המאה ה-19, לאחר שילדה חמישה ילדים.

בשנת 1855 הגיעה לינץ' לפרגוואי בלוויתו של לופז. בדרך, בבואנוס איירס, ילדה את הראשון מחמשת ילדיהם, חואן פרנסיסקו "פאנצ'יטו" לופז.

במהלך 15 השנים הבאות תהיה האישה רבת העוצמה ביותר במדינה. תחת הכינוי "מאדאם לינץ'" או "לה לינץ'" רכשה עוצמה פוליטית, רכוש וקרקעות. בשלב מסוים הייתה, כפי הנראה, לאישה העשירה בעולם. עושרה רק גדל, כאשר בתקופת מלחמת הברית המשולשת העביר לופז רכוש רב על שמה. לינץ' ניסתה להפוך את אסונסיון לבירה אירופית נוסח פריז, והנהיגה "חצר" משלה. השפעתה על בעלה לופז הייתה גדולה ביותר. יש אומרים שתחת השפעתה בנה לופז את הצבא הגדול ביותר בדרום אמריקה, וחימש אותו במיטב החימוש המודרני.

בשנת 1862, עם מותו של אביו, הפך לופז לשליט פרגוואי, ולצידו "הגברת הראשונה" לה לינץ'. שלטונו של לופז היה שלטון אימים דיקטטורי, אשר הגיע לשיאו במלחמה חסרת סיכוי כנגד ברית משולשת שכללה את ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי. רבים מאמינים כי הייתה זו השפעתה של לינץ' שהייתה בין הגורמים שהביאו את לופז, שסבל מאישיות בלתי יציבה, לפתוח במלחמה. במלחמה זו, המכונה מלחמת הברית המשולשת הפסידה פרגוואי, וספגה שיעור אבדות נוראי. לפי מקורות מסוימים נהרגו במלחמה 90% מהגברים הבוגרים בפרגוואי. אומדן ההרוגים נע בין 300,000 ל-1.2 מיליון איש.

בשנת 1869 נכבשה אסונסיון על ידי כוחות צבא ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי. המשטר החדש שהוקם, החרים את כל רכושה של לינץ'. לינץ' עצמה ולופז נמלטו ליערות שבצפון המדינה והמשיכו להלחם שם. לופז נהרג בשנת 1870, ועמו בנה האהוב של לינץ' פנצ'יטו. לינץ', שנכחה במעמד, הורשתה לחפור במו ידיה את קברי אהובה ובנה. כאחת הנשים השנואות במדינה, גורשה לינץ' בחזרה לצרפת.

לינץ' הצליחה להבריח עמה הון עתק בזהב ובתכשיטים, אך זמן מה ניסתה לקבל בחזרה את רכושה בפרגוואי, באמצעות תביעות משפטיות, אשר כשלו. בשנת 1875 הורשתה לשוב לפרגוואי לפי הזמנת הנשיא חואן חיל, אך לא ארך זמן רב והיא גורשה לפריז. בפריז מתה כאלמונית בשנת 1884.

מאה שנים לאחר מכן, הושבה גופתה של לינץ' לפרגוואי, ונקברה ברוב טקס כגיבורה לאומית. רחוב ראשי באסונסיון נקרא על שמה. סרט שהופק בפרגוואי בשנת 1978 בשם "סרו קורה" (על שם המקום בו מתו פרנסיסקו סולנו לופז ובנו פאנצ'יטו), מנציח את דמותה. "סרו קורה" הייתה הפקת ענק גרנדיוזית, שנועדה לצורכי פנים, על מנת לקדם את השקפת העולם הפאשיסטית של משטרו של אלפרדו סטרוסנר, וככזו, מונצחת בה לינץ' (אותה משחקת השחקנית רוזה רוס), באופן חיובי ביותר.

עם תחילת המאה ה-21, וכמאה וחמישים שנה אחרי האירועים בהם התפרסמה, החל גל של עניין בדמותה של לינץ'. בשנת 2003 התפרסם הרומן "החדשות מפרגוואי" מאת הסופרת לילי טוק, וזכה ב"פרס הספר הלאומי" לשנה זו. בשנת 2003 התפרסם הרומן "תענוגותיה של אלייזה לינץ'" מאת אן אנרייט. בשנה זו יצאו שני ספרים נוספים - "הצללים של אלייזה לינץ'" מאת שון ריס ו"הקיסרית של דרום אמריקה" מאת נייג'ל קות'ורן. הספרים מתארים דמויות שונות במקצת, וחלוקים באשר לדמותה של לינץ', ובאשר למידה בה השתתפה בזוועות משטרו של לופז, ועמדה מאחורי מעשי הזוועה והמלחמות שאליהן הוביל, ובאשר למידת ההון האישי וההשפעה האישית שרכשה, כמו גם באשר למהות יחסיה עם לופז - ניצול ציני או אהבת אמת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]