אלימות כלכלית במשפחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלימות כלכלית היא מניעת הזכות מאדם לשלוט על המקורות הפיננסיים, הנכסים והמשאבים הכלכליים השייכים לו על פי חוק. במקרים רבים האלימות הכלכלית מופעלת על ידי גברים כנגד נשותיהן או בנות זוגם.

מאפיינים של אלימות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים אופייניים המזוהים כאלימות כלכלית, הבעל מונע מאשתו הוצאת כספים כמעט באופן מוחלט, ללא קבלת אישור ממנו. ייתכן שהבעל מונע מאשתו אחזקת צ'קים וכרטיס אשראי, שואל על כל הוצאה כספית ומביע כעס כאשר האשה מוציאה כספים ללא אישורו.

מאפיין נוסף המזוהה כאלימות כלכלית הוא העברת כספים משותפים למקומות מסתור שאין לבן הזוג ידע עליהם ו/או גישה אליהם. אלו יכולים לכלול חשבונות בנק נפרדים או [תיק השקעות|תיקי השקעות]] שלאחד מבני הזוג אין ידע או גישה אליהם.

מכיוון שמערכות רבות כמו המחלקה לשירותים חברתיים מתייחסות אל המשפחה כאל יחידה אחת, נמנעת לעתים סיוע לקרבנות אלימות כלכלית, שכן החברה מסביב אינה מזהה כל בעיה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר שנערך ב-2012 בקרב 450 נשים, נמצא כי כ-30% מהנשים ילידות ישראל שנסקרו השיבו שלבן זוגן נתונה הסמכות הבלעדית לנהל את העניינים הפיננסיים של התא המשפחתי (לעומת 26% מהנשים יוצאות אתיופיה ו-20% מהנשים יוצאות ברית המועצות לשעבר).‏[1] מתוך נשים אלו, 20% מהנסקרות הישראליות, ו-16% מהנסקרות יוצאות ברית המועצות ציינו שהבעל הציב עובדה בקובעו שהוא ינהל את העניינים הכלכליים. לא ברור מתוך הסקר, באיזה אחוז מהמקרים השליטה נעשית באופן הפוגע באישה ועל כן מהווה צורה של אלימות כלכלית.

בדוח של מידות של ג'וינט ישראל: זה בידיים שלנו, ניתוח תחום מניעת אלימות נגד נשים, פורסם כי, 4% מסך הפניות לקו החירום הארצי למניעת אלימות במשפחה המופעל על ידי ויצו עוסקות באלימות כלכלית.


הצעת החוק בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת חוק פרטית למניעת אלימות כלכלית הוגשה בשנת 2009 על ידי ח"כ אורית זוארץ.

בהצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ[2] הוגדרה אלימות כלכלית במשפחה כהתנהגות של בן זוג שיש בה לפחות אחד מהמאפיינים הבאים:

  1. השתלטות מלאה וחד צדדית על נכס משותף, תוך הדרה מוחלטת של בן הזוג משימוש בו.
  2. יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר כלכלי על ידי בן הזוג באמצעים שונים לרבות באמצעות איומים.
  3. מניעת כסף מבן הזוג לצרכים רפואיים.
  4. יצירת מצב של מחסור במוצרי יסוד בבית המגורים המשותף של בני הזוג.
  5. העברת הנכסים המשותפים על ידי בן זוג ללא ידיעת בן הזוג האחר למקום בלתי ידוע באופן שיטתי.
  6. שימוש במרמה על מנת להשתלט על נכסים משותפים.

התארגנות "מכה מצלצלת", שהוקמה על ידי ד״ר קוטי לפיד ונילי גולן, פעלה לקידום הצעת חוק פרטית, שהוגשה למליאת הכנסת ה-18 על ידי ח"כ אורית זוארץ. בכוונתה לפעול להגשת הצעה דומה בכנסת ה-19.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברברה סבירסקי, בנות חווה, בנות לילית, הוצאת 'המין השני', 1984.
  • דורית אלדר-אבידן, בוחרות בחיים, הוצאת שוקן, 1999.
  • אורית אטיאס, אלימות כלכלית של גברים כלפי נשים, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים וחקר המגדר, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן רימון, יום האישה הבינלאומי: החיים בצל אלימות כלכלית, באתר ynet‏, 8 במרץ 2012
  2. ^ אלימות כלכלית בין בני זוג, התש"ע–2009, הצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ, באתר הכנסת קובץ DOC