אלימות כלכלית במשפחה
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בהצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ[1] הוגדרה אלימות כלכלית במשפחה כהתנהגות של בן זוג שיש בה לפחות אחד מהמאפיינים הבאים:
- (1) השתלטות מלאה וחד צדדית על נכס משותף, תוך הדרה מוחלטת של בן הזוג משימוש בו;
- (2) יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר כלכלי על ידי בן הזוג באמצעים שונים לרבות באמצעות איומים;
- (3) מניעת כסף מבן הזוג לצרכים רפואיים;
- (4) יצירת מצב של מחסור במוצרי יסוד בבית המגורים המשותף של בני הזוג;
- (5) העברת הנכסים המשותפים על ידי בן זוג ללא ידיעת בן הזוג האחר למקום בלתי ידוע באופן שיטתי;
- (6) שימוש במרמה על מנת להשתלט על נכסים משותפים.
ד"ר אורית אטיאס החוקרת את התופעה, מגדירה אלימות כלכלית כמניעת הזכות מאדם לשלוט על המקורות הפיננסיים, הנכסים והמשאבים הכלכליים השייכים לו על פי חוק.
אלימות כלכלית במשפחה ננקטת בקרב כלל המעמדות בחברה. חלק גדול מהנפגעות נמצאות דווקא בקרב המעמד הבינוני הגבוה שם האלימות הכלכלית בתוך המשפחה נעדרת רקע כלכלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תופעת האלימות הכלכלית בספרות המקצועית
תופעת האלימות הכלכלית בתוך המשפחה מוכרת לאנשי מקצועות הרווחה מזה עשרות שנים. בספרות המקצועית אפשר למצוא עשרות עבודות בנושא זה
ברברה סבירסקי כותבת על התופעה בספרה "בנות חווה, בנות לילית" (1984, הוצאת 'המין השני'). פרק 6 בספר נקרא "שליטה כלכלית" ועוסק באלימות כלכלית במשפחה.
סבירסקי כותבת שנשים רבות בנות כל השכבות החברתיות, כולל השכבה הגבוהה, סובלות מתלות כלכלית וממצוקה כספית. סבירסקי מדגישה שבמבט ראשון נראה כי ישנה סתירה בקביעה שלה.
סבירסקי מוסיפה כי זוהי סתירה לכאורה בלבד. היא מסבירה את מקור הסתירה בכך שבמציאות קיים אי-שוויון ביחסים בין גברים ונשים בחברה בכללותה, על כל רבדיה. אי שוויון זה קיים גם בשכבות הנמוכות וגם בשכבות הגבוהות ומתבטא בכל שכבה בצורה שונה. כתוצאה מכך עלול להווצר מצב בו בת זוג של גבר אמיד, תהיה תלויה בו לחלוטין מבחינה כלכלית. עד כדי מצוקה כספית. כיוון שמדובר על מעמד בינוני ובינוני גבוה הרי שתלות זו הינה ביטוי לאלימות כלכלית במשפחה.
אמנם כתוצאה מהשינויים שחלו במעמד הנשים בעשרות השנים האחרונות כושר השתכרותן של הנשים מהמעמדות הגבוהים עלה, אך יחד עם זאת יכולתן לשמור על הכנסתן כמעט לא השתנתה. יתרה מכך דווקא משום שישנן נשים רבות יותר אשר משתכרות שכר גבוה נוצר פוטנציאל רב יותר לנפילתן כקורבן לאלימות כלכלית במשפחה.
[עריכה] השלבים של אלימות כלכלית במשפחה
בשנים 2006-09 נעשתה עבודת מחקר על מקרי בוחן, במסגרת התארגנות "מכה מצלצלת", ובה נמצא שאלימות הכלכלית בתוך המשפחות מהמעמד הגבוה והבינוני הגבוה, מאובחנת בשלושה שלבים.
[עריכה] שלב א – חסכנות מופרזת
מתבטא בדרישה לחסוך באופן מוגזם גם כאשר המצב הכלכלי של בני הזוג אינו דורש זאת. לדוגמה המשפחה נדרשת לחסוך ביציאה לבילויים משפחתיים, ובקנית מוצרי בית.
[עריכה] שלב ב' – קמצנות קיצונית
השלב השני מגיע לאחר מספר שנים. בשלב זה מגיעה האלימות לשלב קמצנות קיצונית, שמתבטאת ללא הצדקה מבחינת הכנסות ומצב כלכלי. בשלב הזה לדוגמה - יש צורך לדוגמה בהחלפת רהיטים, והדבר אינו מתבצע ובמקום זאת מכסים את הספה בשמיכה מיושנת כדי שהאורחים לא יראו את הקרעים הרבים שבריפוד. בתקופה הזו הזוג והילדים נאלצים לישון על מזרן ישן, עם קפיצים בולטים, אשר בשנתם גורם להם פציעה בגופם. דוגמה אחרת היא הזנחה של צנרת ביתית שתוצאתה שטפונות תקופתיים בבית כתוצאה מהתפוצצות של צינורות ישנים.
בשלב הזה של האלימות הכלכלית מופיעים כבר נזקים פיזיים ונפשיים ממשיים לקורבנותיה, ונזקים אילו מתבטאים בבריאות פיזית לקויה של הקורבן, עקב הזנחת טיפולים רפואיים נחוצים, ותחושות חרדה ופחד בפרט אצל ילדים במשפחה.
[עריכה] שלב ג' – טרור כלכלי
בשלב זה מונע הבעל, באופן גלוי, כל גישה של אשתו אל האמצעים הכספיים המשותפים, ובתחבולות שונות מונע ממנה להשתמש גם בהכנסותיה שלה. פעמים רבות יופיע השלב הזה בעקבות מודעות האשה להיותה חשופה לאלימות הכלכלית, הצבעה על התופעה ונסיון לטפל בה.
בשלב הזה, תוצאות של שלב א ו- ב נראות בבירור בבית. כלומר לדוגמה, לאחר עשרות שנים של נישואים הבית נראה מוזנח אף על פי שיש כסף לתקן את הדברים או לקנות חדשים. המקרר ריק וכדומה. נוסף לכך, בני הזוג המתעללים מונעים מנשותיהם לא רק את הכסף עבור צרכים רפואיים, אלא גם מצליחים ליצור מצב בו קיים מחסור במוצרי יסוד בבית המגורים של בני הזוג. לנשים הללו גם אין כסף לתחבורה, וכך הן אינן יכולות לצאת מביתן.
בשלב הטרור הכלכלי הבעל לרוב מעביר לאשה קצבת מחיה זעומה. היום הרבה מאותן הנשים החיות תחת טרור כלכלי מודעות לכך, שלולא הקצבה הזעומה הן לא תוכלנה להתקיים. הנשים הללו נשארו חסרות כל. יתרה מכך פעמים רבות מתברר שלא רק שהכנסת הנשים נמצאת כולה בידי הבעל אלא הבעל גם מכניס עצמו לחובות כבדים, אשר החזרתם תיפול גם כן על האשה מתוקף העובדה שהם בעלי משק בית משותף. כאשר ביום יום הנשים הללו חיות בעוני מחפיר.
בנוסף נמצא שאלימות הכלכלית בתוך המשפחה מתחילה בצורה "קלה" ולבסוף מגיעה לרמות חמורות יותר.
[עריכה] היבטים של אלימות כלכלית בהקשר לחשבונות בנק
פעמים רבות קורה שהאישה מגלה לפתע כי אין למשפחה חסכונות או השקעות. הדבר עלול לקרות במקרים בהם האישה מנסה לבדוק את הנתונים לראשונה, או במקרים בהם היא בודקת את המצב הכלכלי של המשפחה באופן סדיר, אך הבעל מרמה אותה.
דרך אחת בה ניתן לרמות את האישה היא כאשר הבעל מחזיק חשבון בנק נפרד רק על שמו, וללא ידיעת אשתו. כך נוצר מצב בו המצב הכספי שהאישה רואה לפניה, אינו מיצג את המצב הכספי של המשפחה. מערכת הבנקאות הישראלית, אינה מאפשרת לאישה לקבל תמונת מצב אמינה שקשורה למצב הפיננסי הכלל-משפחתי. כך, נשים נפגעות אלימות כלכלית לא יכולות להוציא מסקנות אמיתיות ביחס למצב הכספי של המשפחה.
במקרים רבים שבני זוג מנהלים חשבון משותף, מאפשרים הבנקים לבעל להוציא מן החשבון הזה סכומים גדולים, ללא אישור של האישה.
לעתים, יחזיק הבעל תיקי השקעות רק על שמו, וללא ידיעת אשתו, או ללא דיווח סדיר על מצב ההשקעות לאשתו. בפרט הדברים אמורים לגבי קניית ניירות ערך והשקעות כספיות אחרות, אשר מתנהלות בחברות פרטיות ולא במסגרת הבנק, שמחזיק את הכסף של בני הזוג.
כתוצאה מכך נפגעות אלימות כלכלית במשפחה עומדות מול "הפרדה המוסדית", בין מקום החזקת הכסף, לבין מקומות החזקת השקעות אחרות.
יש לציין כי באופן עקרוני לשני בני הזוג יש אפשרות להחזיק חשבון בנק נפרד, אך ברוב המקרים בהם הבעל מבצע אלימות כלכלית נגד אשתו וילדיו, הוא מחזיק גם חשבונות בנק פרטיים רק על שמו, ללא ידיעת אשתו. על פי החוק הקיים במדינת ישראל, לאשה אין זכות אוטומטית לדעת על חשבונות הבנק הללו.
[עריכה] סיוע לנשים נפגעות אלימות כלכלית
כיום אין שום מוסד בארץ המאפשר קבלת עזרה כספית או אחרת לנשים קורבנות מהמעמדות הבינוני והבינוני גבוה. זאת - משום השילוב של העדר המשגה פורמלית של נושא האלימות הכלכלית במערכות הרווחה הציבוריות, ומשום שפורמלית נמצאת האישה במצב כלכלי שאינו מצדיק תמיכה.
כך - נמנע פעמים רבות סעד משפטי מנשים במצב כזה, וכן נמנע מהן לקבל מזון מעמותות לחלוקת מזון.
[עריכה] בישראל
בדברי ההסבר לבהצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ נאמר:[1]
- אלימות כלכלית הינה תופעה נפוצה בישראל, כאשר אלפי נשים סובלות מאלימות זו יום יום בצורה שלא רק פוגמת באיכות חייהן אלא אף מהווה סכנה לחייהן; אלימות כלכלית זו הינה תופעה אשר הולכת וגדלה בשנים האחרונות לנוכח הגידול ביציאה של נשים לשוק העבודה, שכן מדובר על אלימות אשר מאפיינת את המעמד הבינוני והגבוה.
בסיום ההצעה נאמר:
- הצעת חוק זו נוסחה בסיוע ארגון "מכה מצלצלת" שפועל מזה מספר שנים למען תמיכה בנשים קורבנות אלימות כלכלית במערכת זוגית.
הצעה נוספת לניסוח חוק בנושא זה הועלתה ע"י ד"ר אורית אטיאס. היא מציעה להוסיף תיקון לחוק שיווי זכויות האישה סעיף 6.ב המדבר על הזכות להגנה של כל אישה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה. לדברי אטיאס הוספת האלימות הכלכלית לחוק זה יכולה להוות בסיס להתייחסות תחיקתית לתופעה.
בסקר שערכה ד"ר אורית אטיאס ב-2012 בקרב 450 נשים, נמצא כי כ-30% מהנשים ילידות ישראל שנסקרו השיבו שלבן זוגן נתונה הסמכות הבלעדית לנהל את העניינים הפיננסיים של התא המשפחתי (לעומת 26% מהנשים יוצאות אתיופיה ו-20% מהנשים יוצאות ברית המועצות לשעבר).[2]
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] ספרות מקצועית
- ברברה סבירסקי, בנות חווה, בנות לילית, הוצאת 'המין השני', 1984.
- דורית אלדר-אבידן, בוחרות בחיים, הוצאת שוקן, 1999.
- Effects of IPV and Economic Abuse on Life Outcomes for Survivors - מצגת בנושא אלימות כלכלית מאת פרופ' Judy L. Postmus מאונ' Rutgers, ארצות הברית.
- Economic Abuse Fact Sheet - דפי נתונים ועובדות ביוזמת Allstate Foundation, ארצות הברית.
[עריכה] עיתונות כללית
- ורד לי, זו לא קמצנות, זו אלימות, באתר הארץ, פברואר 2007
- נטע יוסף-בודניק, האם את צריכה להתחנן לבעלך שייתן לך כסף?, באתר ynet, 18 יוני 2007
- מכה מצלצלת-נפגעות אלימות כלכלית במערכת זוגית, באתר "שתיל"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אלימות כלכלית בין בני זוג, התש"ע–2009, הצעת חוק פרטית של ח"כ אורית זוארץ, באתר הכנסת

- ^ רן רימון, יום האישה הבינלאומי: החיים בצל אלימות כלכלית, באתר ynet, 8 במרץ 2012