אלימות נגד נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הסבר בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אלימות נגד נשים היא תופעה חברתית הכוללת אלימות פיזית, אלימות מילולית, התעללות נפשית, תקיפה מינית או אלימות כלכלית כלפי נשים. קיימות תאוריות הטוענות שהסיבה לתופעה זו נעוצה באי השוויון המגדרי ובמעמדן הנחות של נשים לאורך ההיסטוריה. על אף התקדמות מסוימת במעמדן של נשים וחקיקת חוקים מגנים, ממשיכה התופעה להתקיים באופן נרחב ולגבות קורבנות נוספים.

היסטוריה של אלימות כלפי נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות שונות ובחברות פטריארכליות נחשבה האישה לרכוש של הגבר. אלימות נגד נשים הייתה דרך לשליטה בהן ולהגבלת צעדיהן ומעמדן בחברה, ותרמו לכך חוקים שונים ומדיניות ממשלתית בחלק מהמדינות, שלעתים קיימים גם כיום.‏[1][2]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות לאלימות נגד נשים ניתן לראות בין השאר בתנ"ך. בספר שופטים בסיפור פילגש בגבעה. בסיפור זה אנשים משבט בנימין אונסים פילגש של בן שבט לוי. בעקבות המעשה התלקחה מלחמת אחים בין אנשי שבט בנימין לבין שאר השבטים.

בדתות שונות הונצחה נחיתותה של האישה לעומת הגבר, והיו שראו במצוות מסוימות בדת צידוק לכך שהאישה צריכה להיות נשלטת על ידי הגבר. הפסוק "וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ"[3] פורֵש לעתים כהלכה למעשה. פרשיית אשת יפת תואר מראה שבתקופת המקרא היו מקובלות תופעות של שבי ואונס של נשות האויב בעת מלחמה. כמו בחברות קדומות רבות, בתו של האדם נחשבה לרכושו - והוא יכל למכור אותה ולהפוך אותה לשפחה[4].

סוגי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלימות במשפחה

אלימות כלפי בת הזוג היא מצב מורכב ואמביוולנטי מאחר שביחסים בין נשים וגברים נמצאת סתירה: מצד אחד יחסים של מתח, ריחוק ועוינות ומצד שני משיכה, אהבה וחיבה. מרבית התוקפים עשויים להיות אנשים בעלי צרכים אשר יכולים לאהוב ולהיות נאהבים, והם נוקטים באלימות כדי לקבל את רצונם מבנות זוגם ולהשיג עליהן שליטה. אלימות בעל כלפי רעייתו עשויה להיות מופעלת בכמה אופנים: פיזי, נפשי, מילולי, מיני וכלכלי. ההתנהגויות כוללות איומים, השפלות מילוליות ופיזיות, מעקבים, הטרדות, הצרת צעדים, בידוד חברתי, מניעת שליטה על משאבים כלכליים, השלכת חפצים, אונס או פגיעה מינית, פגיעות פיזיות שונות, ולעתים ניסיונות רצח ואף רצח.

נשים רבות נשארות במערכת זוגית אלימה בשל תלות כלכלית ורגשית משמעותית בגבר המתעלל, והעדר מנגנוני תמיכה ועזרה (מיעוט מקלטים לנשים מוכות ותוכניות שיקום). דרישה לפרידה או ניסיונות בריחה מובילים פעמים רבות למעשי אלימות נוספים מצד בן הזוג ואיומים ממשיים על חייהן של הנשים.

אלימות פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים ונערות רבות נמצאות במערכות יחסים עם בני זוג המתעללים בהן לרוב בצורה פיזית, אך גם מילולית, מינית או נפשית.

דוגמה אחת לאלימות פיזית היא "אלימות הריונית" - אלימות נגד אישה בתקופת ההריון[5] הנובעת לעתים מקנאת בן הזוג בעובר ובמטרה לפגוע בו. דוגמאות קיצוניות אחרות הן רצח או ניסיון לרצח.

אלימות נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות נפשית כוללת השפלה, איומים, אלימות מילולית ובידוד חברתי. על אף שהתנהגויות אלה בפני עצמן אינן משאירות סימנים גופניים, הן עשויות להוביל למצבים של חרדה מהאפשרות למימוש האיומים. ההשפלות, ההאשמה והביקורת עלולות לפגוע משמעותית בדימוי העצמי וההערכה העצמית של האישה ובתחושת המסוגלות העצמית שלה.‏[6] אלימות נפשית יכולה לבוא לידי ביטוי לעתים בשתיקה ארוכה מכוונת או בהתנהגות פאסיבית-אגרסיבית, שבה במקום ביטוי הכעס בצורה גלויה ובשיחה, עושה זאת האדם על ידי התנהגות תוקפנית (לדוגמה: טריקת הדלת).

אלימות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אלימות מינית

תקיפה מינית היא תקיפה בעלת אופי מיני המתבצעת כלפי אדם ללא הסכמתו או בניגוד לחוק. היא כוללת מגע בעל אופי מיני באמצעות גופו של התוקף או באמצעות חפץ. העבירות מוגדרות על פי החוק והן: מעשה מגונה, אונס ומעשה סדום בכפייה (יש הרואים גם בהטרדה מינית סוג של תקיפה מינית, ויש המעדיפים להבחין בין השתיים). בהתאם לכך, כל אקט מיני המאופיין בהתנגדות נחשב כאלימות מינית, ולכן יכול להתקיים גם בין בני זוג וזוגות נשואים. בתרבויות מסוימות ישנם גברים הסבורים כי בידם הזכות להכריח את בת זוגם לקיים עימם יחסי מין גם ללא הסכמתה, אך הדבר נחשב לאונס על פי החוק במרבית מדינות העולם המערבי.

דוגמה נוספת לאלימות מינית היא "אונס דייטים" (Date Rape) - תקיפה בין אנשים שזה עתה הכירו, למשל במהלך דייט, ללא הסכמתו של אחד מהם. כיום אחוז אחד מהמתלוננות במרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית מתלוננות על אונס דייטים, אך ההנחה היא כי אחוז הנפגעות גבוה יותר, בשל האשמה עצמית של האישה וקושי לקבוע לעצמה האם האירוע נחשב אונס.‏[7]

התעללות מינית בילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התעללות מינית בילדים

התעללות ואונס של ילדים לרוב נעשית על ידי אדם מבוגר המנצל את מעמדו תוך שימוש בכוח והפרת אמונים. ברוב המקרים, ילדים (בעיקר ילדות) נופלים קורבן להתעללות מינית על ידי אדם קרוב ומוכר. 90% ממקרי האונס בילדים מתבצעים על ידי בן אדם מוכר, 43% מהם, על ידי קרוב משפחה (גילוי עריות). ישנם נתונים שונים על אחוזי האלימות המינים בילדים. מחקר טלפוני בארצות הברית מצא כי 27% מהנשים ו-16% מהגברים היו קורבן לאלימות מינית בילדותם[8], בעוד שמחקר טלפוני אחר שנערך בין ילדים בגילאים 10-16 מצא כי 15% מהבנות ו-6% מהבנים חוו התעללות מינית כלשהי. הסיבה לכך שהנתונים אינם מדויקים נובעת מחוסר רצון להיחשף (גם אם ניתן להישאר אנונימיים), התכחשות למקרה בחלק ממקרי האונס (ניסיון לשכוח), פחד, ולעתים מחוסר יכולת לפרש או להסביר את המושג עצמו (עד איזה גיל אדם מחשיב עצמו כילד, ואילו מקרים ספציפיים נחשבים כהתעללות מינית[8].

השפעות התעללות מינית על ילדים ודרכי התמודדות

ילדים רבים חשים כי אין ביכולתם להפסיק התעללות כזו ושאין להם למי לפנות לעזרה. מתעללים רבים גורמים לילד לחשוב כי התנהגות כזאת היא נורמלית וטבעית לחלוטין והיא חלק מקשר במחשכים שעליו אסור להם לדבר. הם יכולים לגרום לילד לחשוב שזוהי מערכת יחסים מיוחדת שבה האונס/ת אוהב/ת את הילד.

ישנם ילדים המסוגלים להדחיק את התופעה בניסיון לשכוח או לא לחשוב על המעשה, בעוד שילדים אחרים נסגרים בתוך עצמם, הופכים לשקטים, ומראים סימני השמדה עצמית ורגשות לא יציבים. גורמים אלו יכולים להתבטא בקשיים בבית הספר, חוסר השתלבות בחברה, פחד ללכת לישון בלילה, סיוטים ובכי היסטרי לא מוסבר. כאשר הילד מתבגר, זיכרונות מההתעלות והכרה במעשה הנורא שעבר עלולים לגרום לטראומה, ולקשיים או התרחקות מקרבה. כמו כן מרבית הילדים שחוו התעללות מינית מראים סימני דיכאון בבגרותם, בדידות, קיום יחסי מין בגיל צעיר, קשיים ביצירת מערכות זוגיות יציבות, בעיות נפשיות, וניסיונות התאבדות. השפעות פסיכולוגיות הממשיכות בגילאים מבוגרים יותר לרוב מתבטאות בבושה, רגשי אשמה, פחד, גועל, חוסר אמון בבני אדם, רגשי בדידות, אגרסיביות וכעס, וחרדה[9]

אפיוני הגבר האלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, אלימות מצד הגבר מתבטא על ידי רכושנות וקנאה כלפי האישה, בידוד האישה, ניסיון לשלוט בחייה של האישה באופן מוחלט, ניסיון הפחדת האישה על ידי מכות, שבירת חפצים או פגיעה ברכוש, איום בפגיעה עצמית כגון התאבדות, והכחשת האלימות[10]. בחלק מהמקרים, הגבר נוטה להתחרט על מעשיו בהטחות חוזרות ונשנות כי "זה לא יקרה שוב".

אפיוני האישה המוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילת נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מילת נשים

מילת נשים מתבצעת על ידי כריתת הדגדגן. זהו מנהג הנערך במדינות אפריקניות. מטרת המנהג היא למנוע הנאה של האישה מיחסי מין. ישנן מס' דרכים שונים לביצוע הניתוח, לעתים על ידי תפירת השפתיים של איבר המין והשארת פתח קטן ליציאת השתן. מילת נשים כרוכה בסיכונים גבוהים של זיהומים והדבר גורם להתנגדות רבה של העולם המערבי. אולם במדינות רבות באפריקה הניתוח הפך לחלק מהתרבות, מדינות רבות בעולם רואות בכך כאלימות והתעללות מינית ונפשית בנשים. חוץ מהסכנות הפיזיולוגיות, הניתוח יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות חמורות כולל טראומה. כמעט 70% מהנשים באפריקה מתנגדות לטקס זה[11].

אלימות נגד גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תאוריות הטוענות שהסיבה לאלימות נגד נשים נעוצה באי השוויון המגדרי ובמעמדן הנחות של נשים לאורך ההיסטוריה. לעומתם, ישנם המצביעים לעובדה שרוב נפגעי האלימות בעולם הם גברים. לדוגמה בארצות הברית לבדה, גברים היוו 99.999% מהנפגעים וההרוגים במלחמות ההיסטוריות,[12][13][14] והיוו יותר מ 97% מהנפגעים מאז מלחמת המפרץ הראשונה.[15][16][17] גברים גם מהווים 76% מקורבנות הרצח בארצות הברית,[18] ומהווים רוב גדול לקורבנות פשעים אלימים.[19] גם לפשעי מין גברים רבים נופלים קורבן, לדוגמה, ע"פ סטפן דונלדסון נשיא האגודה להפסקת האונס בבתי הכלא, ישנם 290,000 אסירים גברים הנאנסים מדי שנה בבתי הכלא בארצות הברית, ובממוצע מבוצעים שם 45,000 מעשי אונס מדי יום, מתוך אוכלוסייה של 1.2 מיליון אסירים גברים בארצות הברית).[20] מאחר שרק מיעוט מהאלימות מכוונת נגד נשים, יש הטוענים שהאלימות נגד נשים אינה נובעת משנאת נשים, אלא פשוט מעבריינים המנצלים אנשים חלשים מהם, בין אם הם גברים או נשים.[21]

על פי מחקרים, ידוע היום על אחוז מסוים (אמנם יחסית נמוך) של אלימות נגד גברים. גם נשים יכולות להיות אלימות, ואלימות נגד גברים מתבטאת לרוב באלימות מילולית ונפשית ולעתים רחוקות גם באלימות פיזית (דחיפות, סטירות וכו'). אלימות מילולית ונפשית יכולה לבוא לידי ביטוי בהשפלת הגבר וניסיונות סחיטה, שליטה, ופגיעה במעמדו [22]. נכון להיום קיים מחסור במחקרים בנושא אלימות נגד גברים, בעיקר כיון שגברים מסוימים חוששים להיחשף עקב פחד מהשפלה או תגובת הציבור וכמו כן, מרבית האנשים מראים ספקנות כאשר שומעים על מקרים כאלה הנחשבים כיוצאי דופן.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1 מכל 10 נשים בישראל (10%) סובלות מאלימות במשפחה[23]
  • 22% מהגברים במדינת ישראל סבורים כי זכותם להכריח את בת זוגתן לקיים עימם יחסי מין בכל עת [24]
  • על פי מחקרים, 80% מהגברים המכים היו עדים לאלימות בביתם או חוו אלימות[25]
  • כ –60% מהנשים המוכות גדלו בבתים בהם הייתה אלימות[25]
  • למידע סטטיסטי נוסף [26]

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

25 בנובמבר הוכרז על ידי האו"ם ב-1999 כיום המיועד למאבק באלימות נגד האישה. [27]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Violence against women, באתר womankind
  2. ^ History of Violence Against Women and Current Systems Response, באתר של אוניברסיטת מיין
  3. ^ בראשית ג' ט"ז
  4. ^ "וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים". (שמות כ"א ז').
  5. ^ דגנית-אמתלאי חננאל, אלימות הריונית: על אלימות במשפחה בעת ההיריון
  6. ^ ניני גוטספלד, אלימות מילולית סמויה - "מילים מתחפשות", באתר "להיות בריא"
  7. ^ ‫אבינועם בן זאב, אונס בדייט: "לא" זה "לא", בכל שלב שהוא, באתר ynet‏, 29 בנובמבר 2006‬
  8. ^ 8.0 8.1 Crawford M, & Unger, R. "Women and Gender: a Feminist Psychology", 4th ed. McGraw Hill, New York: 2004.
  9. ^ Crawford M, & Unger, R. Women and Gender: a Feminist Psychology, 4th ed
  10. ^ http://www.wizo.org/women_violent_go.asp?catid=50
  11. ^ afrol News - Ethiopian women reject genital cutting (FGM)
  12. ^ The Vietnam Veterans Memorial information, The Wall USA
  13. ^ The Vietnam Veterans Memorial Women, The Wall USA
  14. ^ Warcost, The United States Civil War Center
  15. ^ Female casualties, iraq coalition casualties count
  16. ^ OPERATION IRAQI FREEDOM (OIF) U.S. CASUALTY STATUS, us department of defense
  17. ^ America's Major Wars: the Causalities and Financial Cost therewith
  18. ^ Violence statistics, centers for disease control and prevention
  19. ^ Victims and Victimization, September 20, 2010, office of justice programs
  20. ^ AUTH, Rape In Prison, prison abuse lawyer
  21. ^ Sommers, Dr. Christina Hoff. Researching the "Rape Culture" of America. 4 March 2010.
  22. ^ Domestic Violence Against Men
  23. ^ מגזין ZOOG - על נשים ומספרים
  24. ^ 38 אחוזים מהנשים: זכותו של בעלי לאנוס אותי - וואלה! חדשות
  25. ^ 25.0 25.1 http://www.wizo.org/women_violent_go.asp?catid=51
  26. ^ שדולת הנשים בישראל - אלימות נגד נשים, המצב בישראל
  27. ^ יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים - 25 בנובמבר