אלימות סמלית
אלימות סמלית (נקראת גם אלימות סימבולית, אלימות רכה או כוח סימבולי) היא מושג שטבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה.
לפי בורדייה: "'אלימות סמלית' היא אלימות המופעלת עלינו באמצעות הסכמה שבשתיקה מצד אלה שנופלים לה קורבן וגם, לעיתים תכופות, מצד אלה שמפעילים אותה, במידה ואלה וגם אלה אינם תופסים כלל שהם מפעילים אלימות או סובלים ממנה".[1] אלימות סימבולית אינה אלימות במובנה הפשוט – שימוש בכוח פיזי או איום בהפעלתו, או שימוש מפורש בסמכות - אלא כוח חברתי המופעל על ידי יצירת רושם של עליונות והיבדלות על המושפעים.[2] הרושם הזה גורם לאחרים לחוש חסרי כוח, ולהימנע מפעילות שתאיים על מקומם החברתי של אלה המפעילים את האלימות הסימבולית. השליטה נחשבת ל'אלימות' מאחר שהיא אינה תוצאה של הסכמה ובחירה חופשית מודעת, והיא 'סמלית' מאחר שהיא נוצרת על ידי קטגוריות סמליות. האלימות הסימבולית פועלת באופן סמוי, ולא מתמרדים נגדה. לכאורה, אנשים עושים את מה שהם רצו לעשות, את מה שטבעי להם. החידוש ברעיון של 'אלימות סימבולית' מונח בכך שאין פה אלימות של ממש, או אפילו איום, ובכל זאת היא משיגה את מטרותיה וגורמת לאנשים לפעול מרצונם, בדרך שלא בהכרח טובה להם ומממשת את האינטרסים שלהם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורדייה פייר, על הטלוויזיה, תרגום מצרפתית: נרי גבריאל-סבניה, תל אביב: הוצאת בבל. 1999 (1996).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלימות סימבולית באקדמיה - מאמר מאת דורית טובין ואורית לפידות