אלימות פוליטית

אלימות פוליטית מתרחשת בהקשר פוליטי, כלומר כדי להשפיע על המדינה או על סוכניה, על אזרחיה, בין שהמחאה היא נגד השלטון או בעדו, או לחלופין כשהיא אינה מכוונת כלפי המדינה ואיננה מופעלת על ידיה, אלא ביטוי אזרחי נגד קבוצה אחרת בעלת עוצמה חברתית-פוליטית שנתפסת כמסוכנת בעיני מחוללי האלימות. היא מכילה אלימות של מתנגדי השלטון, תומכי השלטון ונציגי השלטון עצמם, כלומר סוכני החוק וגופים שלטוניים אחרים שהם חלק בלתי נפרד מהמנגנון המדינתי. אלימות פוליטית היא לפיכך ביטוי אחד מני רבים של עימות בין המדינה לבין אזרחיה, שיכול לפעול בו זמנית בכמה מישורים. אלימות כזו עשויה להתחיל כאלימות מילולית, להפוך להסתה, נזק לרכוש או פגיעה גופנית מתונה, ואף להסתיים בפגיעה קטלנית.

כהיבט פרטני של אלימות פוליטית, אלימות פוליטית אזרחית כלפי המדינה מופעלת נגד סוכני המדינה או סמליה, המייצגים את הרעיון המארגן של המדינה, ונובעת לעתים קרובות מערעור על תפיסת הלגיטימיות של המדינה או של השלטון. אולם שימוש באלימות פוליטית כאקט של מחאה אזרחית עשוי לפגום בלגיטימציה הציבורית למחאה.

אלימות פוליטית היא התנהגות כוחנית שבבסיסה עומדת מטרה פוליטית. האקט האלים עשוי לכלול אלימות מילולית, הפגנה ללא רישיון, עימות פיזי עם כוחות הביטחון, פגיעה ברכוש, גרימת נזקים גופניים, רצח פוליטי וטרור. מטרותיה של האלימות הפוליטית עשויות להיות מאבק על זכויות ומשאבים, ערעור על הלגיטימיות של הממשל או של נושאי התפקידים בשלטון, החלפת השלטון וכן הפצת אידאולוגיות. אלימות פוליטית עשויה להיות מופעלת בידי יחידים או קבוצות.

הגדרת התנהגות כאלימות פוליטית

מספר מחלוקות נוגעות להגדרה של התנהגות כאלימות פוליטית:

• מחלוקת בנוגע למושג אלימות עשויה להתגלות כאשר ההתנהגות מתקיימת בתגובה למציאות פוליטית הנחווית כאלימה.
• מחלוקת בשאלה מי מגדיר פעולה כאלימה נוגעת למידה שבה פעולות כנגד השלטון או בעלי הכוח מוגדרות כאלימות פוליטית, בעוד שהפעלת כוח מטעם השלטון זוכה להגנה חוקית ונתפסות כפעולות לגיטימיות ואף נחוצות לשמירה על הסדר החברתי.

תגובה שלטונית לאלימות פוליטית

• "משטרים דיקטטורים" מעצם הגדרתם אינם סובלנים להתנגדות, כל שכן להתנגדות אלימה. משטרים אלו יפעלו לדיכוי ההתנגדות, באמצעים כגון כליאה, עינויים ואף הוצאה להורג. הצלחתה של ההתנגדות האלימה עשויה להוביל להפיכה.
• "משטרים דמוקרטים" מתמודדים עם דילמה בנוגע למידת הסובלנות הראויה והתגובה המתאימה לאלימות פוליטית. הם נאלצים לאזן בין ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם לבין הזכות לחיים ולביטחון של שאר האזרחים והשאיפה להגן על המשטר הדמוקרטי. דילמה נוספת קשורה לדעת הקהל, אשר עשויה לנטות לטובת היענות לדרישותיהם של מפעילי האלימות או לדרוש נקיטת תגובה חריפה כנגדם.

אי-אלימות

ערך מורחב: אי-אלימות גישה השואפת לקדם שינוי חברתי תוך התנגדות להפעלת אלימות, בין שמסיבות פילוסופיות-מוסריות ובין שמסיבות אסטרטגיות, נקראת אי-אלימות. טקטיקות של מאבק לא אלים כוללות, בין השאר, חינוך ושכנוע, אי-ציות אזרחי, פעולה ישירה ואי-שיתוף פעולה עם רשויות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. כנגד אי-האלימות נטען לעיתים שהיא יעילה פחות מהתנגדות אלימה ומאפשרת למצבים דכאניים להמשך זמן רב יותר, על כל המחירים הכרוכים בכך. מאידך, נטען כי אלימות פוליטית שומטת את הקרקע מתחת לבסיס המוסרי של המאבק. כמו כן נטען כי מאבק בלתי אלים מסייע לחשוף את האלימות השלטונית.

אלימות פוליטית בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי התרחשו אירועים רבים של אלימות פוליטית, הן לפני והן אחרי הקמת מדינת ישראל.

גם באוכלוסייה היהודית התרחשו אירועי אלימות פוליטית. בין הבולטים שבהם נמנים הסזון, פרשת אלטלנה וכן רצח יצחק רבין.

אלימות פוליטית בהיסטוריה היהודית

• רצח גדליהו בן אחיקם שהביא לגלות בבל
• מלחמת המכבים במתייוונים
• הסיקריים שרצחו את מתנגדי המרד ברומאים
• מלחמתם של המתנגדים בחסידים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלימות פוליטית בוויקישיתוף

• אלימות פוליטית, דף שער בספרייה הלאומית