אלימלך הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' אלימלך הורוביץ
הרבי ממליץ-קראקא, האדמו"ר ממליץ-קראקא
תאריך לידה תרמ"א
מקום לידה מליץ
תאריך פטירה ה'תש"ב
בית הקברות של רדומישל (קרובה למליץ)
יריות
חסידות מליץ
מקום מגורים מליץ, קראקוב, רדומישל
מקום פעילות מליץ, קרקוב, רדומישל
מספר בשושלת החמישי
הקודם רבי נפתלי הורוביץ ממליץ
תחילת כהונה בחיי אביו
סיום כהונה תש"ב
רבותיו אביו ר' נפתלי ממליץ
אב ר' נפתלי ממליץ
בת זוג מרת בינה, בת נין של ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ
ילדים לפחות בן אחד, ר' נפתלי

ר' אלימלך הורוביץ (תרמ"א, 1881-תש"ב, 1942) היה האדמו"ר ממליץ-קראקא והחמישי בהנהגת חסידות מליץ. נודע בלחניו וכונה 'האדמו"ר המלחין'. היה מצאצאי ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. נספה ביריות בבית הקברות ברדומישל הסמוכה למליץ. היה גיסו של ר' יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה שנישא לאחותו.

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרכיל, בת הרב אביש קנר מסאניק שהייתה זיווג שני של ר' נפתלי הורוביץ ממליץ (ד' בטבת תר"הי"ח בתשרי תרע"ו), בן ר' יהודה הורוביץ (תק"ף-ט' בטבת תרל"ט) שהיה בנו של ר' יעקב הורוביץ (תקנ"ב-י"ט בטבת תקצ"ט), הרבי ממליץ הראשון ובנו של ר' נפתלי מרופשיץ. כל האדמו"רים ממליץ היו גם רבני העיירה.

בלט בכישרונותיו כבר בילדותו ואביו שכר בעבורו מלמד פרטי. עוד בבחרותו נודע בגאונותו וביכולתו לחדש חידושי תורה בהלכה ובאגדה. עוד בחיי אביו מונה לרבה של מליץ וכונה בפי כל "הרב הצעיר". ניהל את רבנותו ביד רמה וראש הקהל שלא אהב זאת ירד לחייו. לכן היגר עם משפחתו לארצות הברית וחזר לאחר שנתיים. הוא ויתר על רבנותו במליץ לטובת אחיו ר' מנחם-מנדל הורוביץ (תרמ"ג-תש"ג) שנספה גם הוא בשואה. ועבר לקרקוב. לאחר זמן מה שב לזמן קצר לארצות הברית ולאחר חזרתו משם החל בתקופה שבה הרבה במתן צדקה ובמעשי חסד ונכנס לעסקים. את עסקיו מסר לאנשים שהבינו בתחום והיה לו אמון בהם, אך הם מעלו באמונו והוא נקלע למשבר כלכלי חמור. הוא שמע לעצת מקורביו ועבר לדירה גדולה יותר, הקים בית כנסת משלו וחזר להנהיג עדת חסידים. מספר החסידים הלך ועלה מיום ליום, והם נהנו בייחוד לשמוע את ניגוניו בתפילה.

היה בעל כישרון מוזיקלי רב ובגיל 10 המלמד שלו לימדו גם תווים. בהמשך הרחיב בכוחות עצמו את ההשכלה המוזיקלית שלו עד שידע להלחין יצירות שלמות ולכתוב את התווים שלהן. השאיר אחריו מאות לחנים שתוויהן מילאו חמישה כרכים. עקב אחרי יצירותיהם של מלחינים יהודיים במוזיקה העולמית ושל גדולי החזנים. כשהיה בארצות-הברית הופק מלחניו תקליט שהצליח מאוד. חיבר גם פירוש לספר תהילים שנשאר בכתב יד.

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש פולין בידי הנאצים, גלו יהודי מליץ לגטו בעיירה רדומישל הסמוכה למליץ בגליציה המערבית. מפני שלא היו פסי רכבת בסביבה, רציחת היהודים בגטו רדומישל נעשה ביריות בבית הקברות. לפני ביצוח הרצח ביקש ר' אלימלך לערוך סעודה בפעם האחרונה. הרוצחים הסכימו, והרבי ישב[דרוש מקור] עם חסידיו ליד הקבר הפתוח ובהתרגשות רבה השמיע להם דברי תורה וניגון חדש שחיבר לקטע התפילה "נשמת כל חי", שבמהלכו יצאו יחד בריקוד סוחף. לאחר סיום הריקוד אמר הרבי למבצעי הרצח: "אנו עשינו את שלנו, עשו אתם את שלכם!" מיד לאחר מכן נורו היריות ור' אלימלך נספה עם חסידיו שהיו עמו.

תקופת חייו של אלימלך הורוביץ על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאביו הייתה מנישואיו הראשונים לבתו של ר' מאיר נתן הלברשטם שהיה בן ר' חיים הלברשטאם מצאנז, בת אחת, שפרינצה, שנישאה לרב חיים אליעזר אונגאר מרודליב (תרכ"ה-תר"פ).

הוא היה הגדול בין ילדיו של ר' נפתלי ממליץ מנישואיו השניים, והיו לו ארבעה-עשר אחים מנישואי אביו האלו בחלוקה שווה בין אחים ואחיות:

נישא לבינה, בת ר' צבי אלימלך הורוביץ מרוזבאדוב (תר"ט-חשוון תרע"ט), בן ר' משה הורוביץ מרוזבאדוב שהיה בנו של ר' אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, בן ר' נפתלי מרופשיץ. הוליד ממנה לפחות בן אחד, ר' נפתלי, שנספה באמבטיה רותחת במחנה פוסטקוב ליד טרנוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ"ש גשורי, ספר קראקא, עמ' 174-172.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך מופיע בוויקיפדיה ביידיש בערך "סיני האלבערשטאם" וכן במקור זה אך באשכול של הפורום היידי "אידישע וועלט" מובא שפסיל הייתה רעיית ר' ברוך מגריבוב ורייזל שרה הייתה רעיית ר' יעקב מוסקוביץ משוץ.