אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

קורות חייו

נולד בשנת תקפ"ד. אביו, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ, כיהן כאדמו"ר לאלפי חסידים וכונה "השרף ממוגלינצא" בגלל קדושתו והנהגותיו. אמו הייתה בתו של רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק שעל שמו הוא נקרא.

רבי אלימלך שפירא קיבל בחסידות מגדולי צדיקי דורו: אביו, רבי יששכר דב מרדושיץ, רבי נתן דוד משידלובצה וכן מרבי ישראל מרוז'ין, אליו נהג לנסוע גם לאחר שנתמנה לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תר"ט (1849) התפצלה החסידות בין חמשת בניו שכיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות. רבי אלימלך שפירא החל לכהן כאדמו"ר בגרודז'יסק שהפכה למרכז חסידי חשוב. רבי אלימלך היה עסקן ציבורי ידוע ונטל חלק חשוב בהנהגת יהדות פולין במחצית השנייה של המאה ה-19. בסוף ימיו נחשב כ"זקן האדמו"רים" בפולין.

רבי אלימלך שפירא נפטר בא' בניסן תרנ"ב (1892) ונקבר בבית העלמין בגרודז'יסק. חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק הלכו לחצר תלמידו, רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצא. כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא, שהיה אז רק בן 18.

רבי אלימלך שפירא היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי ירחמיאל מפשיסחא, בנו של רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש"). בניו מנישואים אלו נפטרו עוד בחייו ומחשש לחיי נכדיו שלח אותם מחוץ לביתו. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לחנה ברכה, בתו של רבי חיים שמואל הורוביץ מחנצ'ין. מנישואים אלו נולדו לו שני בניו הידועים, רבי קלונימוס קלמיש שפירא (נרצח בד' בחשוון תש"ד, 1943) ורבי ישעיהו שפירא (תרנ"א, 1891 - תש"ה, 1945). הרבנית חנה ברכה שפירא האריכה ימים לאחר בעלה ונפטרה בשיבה טובה בז' בחשוון ת"ש (1939). הייתה ידועה כלמדנית וכצדיקה, נהגה לקבל קוויטלך מהחסידים ואף לבשה בגד של ארבע כנפות.‏

דברי תורתו של רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה והמועדים הודפסו כבר בחייו בספרים "אמרי אלימלך" (ורשה תרל"ו) ו"דברי אלימלך" - שני חלקים (ורשה, תר"נ-תרנ"א).

צאצאיו

• בתו, שרה דבורה, נישאה לרבי יחיאל יעקב הופשטיין מקוז'ניץ (תר"ו – ל' בסיון תרכ"ו, 1866), בנו של רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ, שכיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ ומת בצעירותו לאחר שטבע בנהר בעת שהלך לטבול בו. בנם, רבי ירחמיאל משה הופשטיין (י' באלול תר"כ, 1860 – י"ג באלול תרס"ט, 1909), גדל בבית סבו בגרודז'יסק ומשנת תרמ"ד (1884) החל לכהן כאדמו"ר בקוז'ניץ. בניו של רבי ירחמיאל משה, רבי אהרן יחיאל ורבי אשר אלימלך, כיהנו כאדמו"רים בקוז'ניץ ובמקומות נוספים בפולין. אחיהם, רבי ישראל אליעזר הופשטיין, היה ממייסדי כפר חסידים, שימש רב בפריז ובניו יורק והקים את בית המדרש של חסידות קוז'ניץ בתל אביב.‏ נכדו (בן בתו) של רבי ישראל אלעזר, רבי שמשון משה שטרנברג, מכהן כיום כאדמו"ר מקוז'ניץ בתל אביב. לאחר פטירת בעלה נישאה שרה דבורה בשנית לרבי אשר פרלוב מסטולין ובנם הוא רבי ישראל פרלוב, "הינוקא מסטולין", שכיהן כאדמו"ר מקרלין במשך כ-50 שנה.

• נכדו, רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק (תרל"ד, 1874 – אלול תש"ב, 1942), בן בנו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, התייתם בצעירותו וגדל תחת השגחתם של שני סביו, האדמו"רים מגרודז'יסק ומבוהוש (אמו הייתה בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש). נישא לבתו של רבי אשר מסטולין (השני). בשנת תרנ"ב, לאחר פטירת סביו, התמנה כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק, בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והנהיג שם חצר חסידית גדולה. היה ידוע כבעל חוש מוזיקלי וקול ערב. בתקופת השואה נטל חלק בהנהגת גטו ורשה. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה.‏ ספריו: "אמונת ישראל" ו"בינת ישראל".‏‏ בנו, רבי אברהם אלימלך שפירא (תרנ"ו – כ"ג בכסלו תשכ"ז), היה חתנו של רבי ירחמיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. עלה לארץ ישראל בשנת 1926, עבד כחשמלאי‏ וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק. אשתו, מלכה שפירא, פרסמה מספר ספרים ובהם מתולדותיה של שושלת קוז'ניץ. חתנו של רבי ישראל היה רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב (נכדה של דודתו שרה דבורה).

• בנו, רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, הוכתר בגיל 19 לאדמו"ר בפיאסצנה. הקים ישיבה גדולה בוורשה והתפרסם כאיש חינוך. נרצח בשואה. ספריו הידועים הם: "חובת התלמידים", ספר הדרכה לנוער, ו"אש קודש", קובץ דרשותיו מתקופת השואה.

• בנו, רבי ישעיהו שפירא, סירב לכהן כאדמו"ר כיוון שרצה לעלות לארץ ישראל. היה ממייסדי המזרחי בפולין והפועל המזרחי בארץ ישראל. כונה "האדמו"ר החלוץ". בניו: רבי אלימלך שפירא ויוסף שפירא שהיה ממנהיגי תנועת בני עקיבא והמפד"ל. רבי אלימלך שפירא כיהן כרב ואדמו"ר בתל אביב. הוא ההדיר את ספרי אבותיו והדפיסם מחדש. נהג לומר את דברי התורה בעת עריכת השולחן בעברית על מנת שגם אלו שאינם דוברים יידיש יוכלו להבינם. בנו, רבי קלמן מנחם שפירא, מכהן מאז פטירת אביו בשנת תשנ"ז (1997) כאדמו"ר מגרודז'יסק-פיאסצנה. בן אחר הוא הרב דוד שפירא, רבה של שכונת בית הכרם בירושלים.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
• יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 105-101
• אברהם יצחק ברומברג, בית קוזניץ, ירושלים: הוצאת המכון לחסידות, תשכ"א (מגדולי התורה והחסידות - ספר יח)

קישורים חיצוניים

• אמרי אלימלך, ורשה תרל"ו, 1876, באתר HebrewBooks
• דברי אלימלך, ורשה תר"ן, 1890, באתר HebrewBooks
• מדברי תורתו, ‏[1], קובץ בית אהרן וישראל - שנה כ"ו, גיליון ד, עמ' ה-כ, באתר HebrewBooks