אליסאבטה, מלכת רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המלוכה של רומניה
הוהנצולרן - זיגמרינגן
Kingdom of Romania - Big CoA.svg
קרול הראשון
המלכה:
  • אליסאבטה

צאצאים:

  • הנסיכה מריה (1870 - 1874)
פרדיננד הראשון
המלכה:

צאצאים:

קרול השני
המלכה:

צאצאים:

מיכאי הראשון
המלכה:

צאצאים:

אליסאבטה, בשמה המלא: אליזבת פאולינה אוטיליה לואיזה צו ויד ( בגרמנית: Elisabeth Pauline Ottilie Luise zu Wied;‏ 29 בדצמבר 1843 - 18 בפברואר 1916) הייתה המלכה הראשונה של רומניה, סופרת ותומכת באמנויות שהשתמשה בשם העט כרמן סילבה (Carmen Sylva), ייסדה מספר מוסדות סעד.

אליסאבטה, מלכת רומניה, כנסיכה
המלכה אליסאבטה בבגדי עם מסורתיים מרומניה

אליסאבטה נולדה בארמון מונרפוס שבנויוויד, בריינלנד-פאלץ, גרמניה כבתו של הרמן נסיך ויד. בשנת 1869 הכירה בקלן את קרול הראשון, מלך רומניה ובהמשך התחתנה איתו ‏[1]. יחד היו לזוג המלכותי הראשון של רומניה. לזוג נולדה בת שמתה בגיל צעיר ממחלת השנית.

בתקופת מלחמת העצמאות של רומניה אליסאבטה ייסדה בתי חולים ושירותי אמבולנס ודאגה לאספקה של תרופות עבור הפצועים. הודות לפעילות זו זכתה לכינוי "אם הפצועים". בשנת 1893 ייסדה את "חברת המלכה אליסאבטה", מוסד צדקה שנתן טיפול ללא תשלום לכ-17,000 חולים כל שנה וסיפק תרופות בחינם.

על יחסה של אליסאבטה ליהודים אפשר ללמוד מכך שהיהודי הרומני מאוריצ'יו ברוצ'ינר שימש כשליש שלה.

הסופרת כרמן סילבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג'ה אנסקו מנגן יחד עם אליסאבטה, מלכת רומניה ועם הצ'לן דימיטריה דיניקו

אליסאבטה הקדישה את מרבית חייה לפיתוח הרוחניות וליצירתה הספרותית שנכתבה בשם העט כרמן סילבה, שם שמשמעו בערך:"שירת היער". היא כתבה באופן שוטף וברמה גבוהה בגרמנית, בצרפתית, באנגלית וברומנית וידעה היטב לטינית ויוונית. בכתיבתה היא שיתפה פעולה עם אחת מנשות החצר שלה, מיטה קרמניץ, שהייתה תקופה מסוימת אהובתו של מיכאי אמינסקו. את עיקר יצירתה כתבה בגרמנית וגדולי הסופרים והמשוררים של התקופה תרגמו לרומנית. היא כתבה יותר מאלף שירים, תשעים נובלות שכונסו בארבעה כרכים, שלושים יצירות דרמטיות וארבעה רומנים.

אליסאבטה והמוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסאבטה אהבה מוזיקה מנעוריה. למדה נגינת פסנתר ועוגב, בין השאר אצל אנטון רובינשטיין בסנט פטרבורג. התלהבה מאוד מנגינתה של קלרה שומן אותה שמעה והכירה בבירת רוסיה. חלק משיריה הולחנו על ידי מלחינים כמו איוואר הלסטרם, אוגוסט בונגרט, ינה הובאי.

נגן העוגב והמלחין המקומי יוסיף פאשיל הלחין אופרה בשם "מריוארה" לפי לברית שלה. במרץ 1898 הכירה המלכה את הנער המחונן ג'ורג'ה אנסקו,לימים גדול מלחיניה של רומניה וכנר ומורה מפורסם, ובמהלך השנים תמכה בקריירה שלו. בין השנים 1898-1914 אנסקו ניגן בכל קיץ בחצר המלכותית הרומנית בבוקרשט ובסינאיה. הוא הלחין באותה תקופה 20 יצירות בהשראתה, לרוב לידר לפי מילותיה, אך גם "אנדנטה רליגיוזו" לעוגב ושני צ'לי. אליסאבטה עודדה גם כשרונות צעירים נוספים כמו למשל, את הפסנתרנית אורליה צ'ונקה. כמנגנת עוגב בעצמה, היא עודדה את הפצת המוזיקה לכלי זה בבוקרשט, ובמיוחד של יצירותיו של באך.‏[2]

פרשת אלנה וקרסקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסאבטה התענינה בעבודתם של אמנים יוצרים וגם הושיטה להם סיוע. בין היתר היא הזמינה אל החצר המלכותית כותבת צעירה, אלנה וקרסקו, בת למשפחת בויארים רומנים שכבר יצאו ממנה אינטלקטואלים בולטים. לאחר מות בתה הפנתה המלכה רגשות אמהים אל אלנה שהפכה לאחת מבאי ביתה. בהיות הזוג המלכותי חשוך ילדים, המלך קרול אימץ את אחיינו, פרדיננד וקבע אותו כיורש העצר. בין פרדיננד ובין אלנה וקרסקו התחיל להתפתח סיפור אהבה שזכה לעידוד מהמלכה אליסאבטה. פרדיננד הביע את רצונו לשאת את אלנה וזה גרם למשבר מדיני. על פי החוזה שקבע את עצמאות רומניה ואת השלטון המלכותי, המלך ורעיתו חייבים היו להיות משושלות לא רומניות וזאת כדי שלא יהיו מעורבים בתככים פנימיים של קבוצות מקומיות. המלך קרול הגלה את אלנה לפריז לכל ימי חייה, את אשתו, המלכה אליסאבטה, הגלה לעיר הולדתה לשנתיים ופרדיננד, יורש העצר, נשלח לשוטט בעולם ולמצוא לו כלה זרה בעלת ייחוס והתחתן לבסוף עם מריה מאדינבורו, מלכת רומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרנץ מץ
  2. ^ שם