אליסטר מקלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליסטר מקליין

אליסטר סטיוארט מקליןאנגלית: Alistair MacLean; ‏ 28 באפריל 1922 - 2 בפברואר 1987), סופר סקוטי, מחבר מותחנים וספרי הרפתקאות מצליחים, שהנודע ביותר שבהם הוא תותחי נברון. בכתיבתו השתמש גם בשם העט איאן סטיוארט.

חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלין היה בנו של כומר ולמד אנגלית כשפתו השנייה, אחרי שפת אמו, גאלית סקוטית. הוא נולד בגלזגו אבל את רוב ילדותו ונעוריו עשה בדאוויוט, סמוך לאינוורנס. בשנת 1941 התגייס לצי המלכותי, שירת כמלח על סיפון הסיירת "רויאליסט" ולחם במלחמת העולם השנייה[1]. לאחר המלחמה למד אנגלית באוניברסיטת גלזגו, סיים בשנת 1953 ועבד בהוראה.

בעודו באוניברסיטה, החל מקלין לכתוב סיפורים קצרים כמקור הכנסה נוסף וזכה בתחרות בשנת 1954 על סיפורו הימי Dileas. ההוצאה לאור "קולינס" ביקשה ממנו לכתוב רומן והוא נענה בסיירת יוליסס, המבוסס על חוויות המלחמה האישיות שלו. הספר נחל הצלחה רבתית ותוך זמן קצר התאפשר למקלין להקדיש את כל זמנו לכתיבת סיפורי מלחמה, סיפורי מרגלים ושאר הרפתקאות.

בראשית שנות ה-60 פרסם מקלין שני רומנים תחת שם העט איאן סטיוארט כדי להוכיח שהפופולריות של ספריו נובעת מתוכנם ולא משמו על הכריכה. הספרים נמכרו היטב, אך יש לזכור שמקלין לא עשה כל ניסיון לשנות את סגנונו, ואוהדיו יכלו להכירו בנקל מאחורי שם העט הסקוטי. במשך הזמן עלתה מכירת ספריו של מקלין במידה כזאת, שהיה עליו לעבור לשווייץ כמקלט מס. משנת 1963 עד 1966 פרש מקלין מכתיבה וניהל עסקי מלונאות באנגליה.

ספריו המאוחרים של מקלין לא התקבלו בעין יפה כל כך כמו אלה המוקדמים, ומתוך רצון לעדכן את סיפוריו על פי רוח התקופה, גלש לעתים לעלילות בלתי סבירות עד כדי הפרזה.

הוא נאבק בקביעות עם אלכוהוליזם, שבסופו של דבר הביא למותו במינכן בשנת 1987, בגיל 65. מקלין התחתן פעמיים והוליד שלושה בנים מאשתו הראשונה.

סגנון הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה לסופרי מותחנים אחרים בימיו, כגון איאן פלמינג, ספריו של מקלין יוצאי דופן במובן אחד לפחות: הם נטולי סקס ואהבים, משום שמקלין סבר, שהסחות דעת כאלה רק מאיטות את הפעולה. הם אינם דומים גם לגישה הטכנו-מתח של ספרים מאוחרים יותר. מקלין איננו נותן לדבר כמעט לעכב את שטף האירועים בספריו. גיבוריו נאבקים כנגד כוחות שאין להביסם, לכאורה, כמעט ללא סיכוי, ובמקרים רבים הוא דוחף אותם עד לגבולות כוח הסבל הגופני והנפשי שלהם. גיבוריו של מקלין הנם, בדרך כלל, אנשים רגועים, ציניים, שכל חייהם קודש לעבודתם ולא פעם הם צופנים ידע סודי כזה או אחר. תפנית אופיינית לכתיבתו היא התגלותו של אחד ממשתפי הפעולה הקרובים של הגיבור כבוגד.

הטבע, בייחוד הים והצפון הארקטי, ממלאים תפקיד חשוב בסיפורי מקלין, והוא השתמש במגוון חלקים אקזוטיים של העולם כזירות התרחשות לספריו. רק אחד מהם, When Eight Bells Toll, התרחש בסקוטלנד, מולדתו. ספריו הטובים ביותר של מקלין הם לא פעם אלה שבהם הייתה לו אפשרות לעשות שימוש בידע הישיר שלו עצמו בנושא מלחמה וימאות, כגון הסיירת יוליסס, הנחשב כיום לקלאסיקה בסיפורת ימית.

מבחינה סגנונית אפשר לחלק את ספרי מקלין לארבע תקופות:

  1. מן הסיירת יוליסס עד הגבול האחרון. ספרים אלה מסופרים על ידי מספר בגוף שלישי ובטון אפי משהו, ורוב עלילתם מתרחשת בעת מלחמת העולם השנייה. הגבול האחרון הציג בגלוי נושאים פילוסופיים ומוסריים, שלא התקבלו בעין יפה. בעקבות זאת מקלין שינה את האופן בו כתב.
  2. מן הלילה הנצחי עד תחנת זברה אינה עונה. עלילותיהם של כל אלה סופרו בגוף ראשון (בלתי מהימן, לפעמים), תובלו בהומור יבש, עוקצני ומבטל-עצמו, והוצבו תמיד בתקופה עכשווית. בסיפורים אלה נרקחות העלילות האינטנסיביות ביותר של מקלין, הממזגות באמנות יסודות מתח ובילוש. בשלב זה פרש מקלין מן הכתיבה למשך שלוש שנים, וחזר עם --
  3. מדו-קרב במצולות ים עד המשימה: קוטב. קובץ מגוון, השומר עדיין על איכות כללית גבוהה, כשחלק מן הספרים מזכירים כל אחת משתי התקופות הראשונות אך בדרך כלל נוקטים גישה קולנועית יותר (שלא במפתיע, שכן מקלין החל לכתוב תסריטים באותה תקופה). ולבסוף --
  4. מ-The Way to Dusty Death ואילך. לא עוד סיפורים בגוף ראשון, והפרוזה שלו התדרדרה, עם דיאלוגים מוגזמים, סצנות מתוארות כלאחר יד ואפיוני דמויות גרועים. כמה מן הספרים טובים מאחרים, וכולם נמכרו לא רע, אבל מקלין לא השיג שוב את הצורה הקלאסית שלו.

בסך הכול פרסם מקלין 28 ספרים וקובץ סיפורים קצרים, בנוסף לספרים על לורנס איש ערב וג'יימס קוק.

מקלין כתב גם תסריטים, מהם מבוססים על רומנים שלו ואחרים משל סופרים אחרים. בסביבות 1980 התמנה על ידי חברת הפקה אמריקאית לכתוב סדרה של מתווי סיפורים, שיופקו בהמשך כסרטים. הוא כתב אומנם על ארגון פיקטיבי של האו"ם, אך הספרים הושלמו לאחר מכן על ידי אחרים. בין אלה "Hostage Tower" מאת ג'ון דניס ו-Death Train" מאת אלאסטייר מקניל. כמה מיצירות אלה אינן נושאות דמיון ממשי לסגנונו של מקלין, בעיקר בשימוש שהן עושות ללא צורך במין ובאלימות.

על פי רבים מספריו של מקלין הופקו סרטים, אבל אף לא אחד מהם הצליח להשיג את רמת הפירוט והעוצמה של סגנון כתיבתו, כפי שהוא בא לביטוי בקלאסיקה כגון המפתח הוא פחד (Fear is the Key); שני הסרטים המוצלחים ביותר מבחינה אמנותית ומסחרית היו תותחי נברון ו-הצונחים אל המוות.

אליסטר מקלין הוכתר בתואר דוקטור לספרות באוניברסיטת גלזגו בשנת 1983.

רשימת ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסיירת יוליסס (HMS Ulysses 1955), תרגם שמואל גילאי, הוצאת עם עובד,1965
  • תותחי נברון (The Guns of Navarone 1957), תרגם מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחיהוסרט ב-1961, בתפקידים ראשיים: גרגורי פק ואנתוני קווין.
  • דרומית ליאוה (South by Java Head 1957), תרגמה חמדה אלון, הוצאת עמיחי, 1963
  • אימה במעמקים (Fear Is the Key 1961), הוצאת מ. מזרחי. הוסרט ב-1972.
  • הגבול האחרון (The Last Frontier 1959), תרגם אריה חשביה, הוצאת עמיחי
  • הלילה הנצחי (Night without End 1960), תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1967
  • בשליחות נועזת (The Dark Crusader בשם איאן סטיוארט 1961), תרגם שמשון אבידל בהוצאת מ. מזרחי
  • הרפתקה בלב ים (The Golden Rendezvous 1962), תרגם ס. דן הוצאת מ. מזרחי – הוסרט ב-1977, בתפקיד הראשי ריצ'רד האריס.
  • המבחנה הגורלית (The Satan Bug בשם איאן סטיוארט 1962), תרגם מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1963 – הוסרט ב-1965.
  • תחנת זברה אינה עונה (Ice Station Zebra 1963), תרגם מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1965 – הוסרט ב-1968, בתפקיד הראשי רוק הדסון.
  • דו-קרב במצולות ים (When Eight Bells Toll 1966), תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1966 – הוסרט ב-1971 בתפקיד הראשי אנתוני הופקינס.
  • הצונחים אל המוות (Where Eagles Dare 1967), תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1968 – הוסרט ב-1968 והופץ בארץ תחת השם הנשרים פשטו עם שחר, בתפקידים הראשיים: ריצ'רד ברטון וקלינט איסטווד.
  • גיבורי נברון (Force 10 from Navarone 1968), תרגם אליעזר כרמי, הוצאת מ. מזרחי, 1970 – בסרט מ-1978 באותו שם המבוסס בצורה רופפת על הספר משתתפים רוברט שואו והריסון פורד.
  • סוכן האינטרפול (Puppet on a Chain 1969), תרגם אליעזר כרמי, הוצאת מ. מזרחי, 1970 – הוסרט ב- 1970.
  • השיירה (Caravan to Vaccarès 1970) - הוסרט ב-1974.
  • המשימה: קוטב (Bear Island 1971), תרגם אליעזר כרמי, הוצאת מ. מזרחי, 1972 - הוסרט ב-1979, בתפקידים הראשיים דונלד סתרלנד וונסה רדגרייב.
  • אקספרס לגיהנום (Breakheart Pass 1974), תרגם א. בן-דן, הוצאת מ. מזרחי, 1975 – הוסרט ב-1975, בתפקיד הראשי צ'ארלס ברונסון.
  • שלום לך, קליפורניה (Goodbye California 1978), תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי
  • להבות באלסקה (Athabasca 1980), תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי,1981
  • להבות בלב ים (Sea Witch 1977) הופיע בהוצאת מזרחי
  • הזהב הלבן
  • סאן-אנדריאס .S.O.S הופיע בהוצאת מזרחי
  • הסכר הופיע בהוצאת מזרחי
  • גשר שער הזהב הופיע בהוצאת מזרחי
  • הקירקס הופיע בהוצאת מזרחי
  • פרטיזנים הופיע בהוצאת מזרחי
  • נהר המוות הופיע בהוצאת מזרחי, תורגם על ידי אריה חשביה
  • רכבת המוות הופיע בהוצאת מזרחי בתרגום אליעזר כרמי 1981, והוסרט ותורגם לעברית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lee, Robert A. Alistair MacLean: The Key is Fear. Borgo Press, 1976. ISBN 0-89370-203-X.
  • Webster, Jack. Alistair MacLean: A Life. Chapmans Publishers, 1991. ISBN 1-85592-519-2. (Alternate title: Alistair MacLean: A Biography of a Master Storyteller.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]