אליס קובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליס קובר

אליס קובראנגלית: Alice Kober‏, 23 בדצמבר 1906 ניו יורק - 16 במאי 1950 ברוקלין, ניו יורק) הייתה בלשנית מומחית ללימודים קלאסיים וארכאולוגית אמריקאית. נודעה בייחוד עקב תרומותיה לפיענוח הכתב הלינארי ב' המיקני יווני.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס אי. קובר נולדה ב-1906 במנהטן, ניו יורק, כילדה ראשונה בין שני ילדים של משפחה שהיגרה באותה שנה מהונגריה. הוריה היו פרנץ קובר, אורג במקצועו, וקתרינה לבית גרובר, בני הדת הרומית-קתולית[1]. אחרי לימודי תיכון במכללת האנטר, אליס קובר נכנסה למסלול אוניברסיטאי באותה מכללה וסיימה בשנת 1928 מגמת לטינית ויוונית[2].

כבר באותה תקופה של הלימודים היא גילתה עיניין מיוחד בסוגיית פענוח הכתב המסתורי מכרתים המינואית. ב-1929 גמרה את התואר השני וב-1932 את לימודי דוקטורט בפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת קולומביה. בשנים 1935-1950 הייתה מרצה לשפות במכללת ברוקלין בניו יורק. בשנת 1946 זכתה למלגת גוגנהיים.

הכתב הלינארי ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-1940 המוקדמות אליס קובר חקרה את הכתב הלינארי ב'.במשך 40 שנה ניסו המדענים לפענח את הכתב הלינארי ב' ואת שפתו. הכתובות ששרדו מן הציוויליזציה המינואית נצאו כתובות בשלושה סוגי כתב: המוקדם היה פיקטוגרפי, נקרא לינארי א', והוא מופיע בעיקר בלוחות שנמצאו באגיה טריאדה בכרתים. הכתב השלישי והנפוץ ביותר נקרא הלינארי ב'. בחפירותיו בקנוסוס סר ארתור אוונס גילה 1,600 טקסטים בכתב זה, אולם עד שנת 1930 הצליח לפרסם רק 75. עד יום מותו ב-1941 פורסמו 200 מתוכם. אוונס גילה השיטת הספירה הית עשרונית, התרשם מקיומן של סימניות עזר אך לא ידע לפענח את הכתב מבחינה פונטית. בתקופה שה פעלה אליס קובר הייתה הסכמה שכיוון הכתיבה של הכתב הלינארי ב' היה משמאל לימין. החוקרים הגיעו למסקנה שמדובר ב -90 סימנים בסך הכל. מספר זה הצביע על כך שהיה מדובר בשיטת כתיבה הברתית. ארתור אוונס היה גם בדעה שהשפה השתמשה בנטייה. בעוד חוקרים אחדים שיערו כי מדובר בשפה יוונית או קפריסאית, הרוב סבר כי הכתב הלינארי ב' שימש לשפה לא ידועה מכרתים.

אליס קובר הייתה נחושה לחקור את העיניין מתוך גישה מדעית וחדשה. לצורך זה למדה מושגי סטטיסטיקה, כימיה ופיזיקה והצטרפה לחפירות ארכאולוגיות בניו מקסיקו (1936) ובאתונה עם צוות בית הספר האמריקאי ללימודי קלאסיים שבבירת יוון (1939). התעמקה בעיון שיטות הכתב של שפות קדומות רבות, כמו סנסקריט, חיתית, אירית קדומה, אכדית, שומרית, בסקית וסינית. חקרה את היסודות הטרום-יווניים שבשפה היוונית וניתחה את הטקסטים שנמצאו.

למען מחקריה נזקקה אליס קובר לכמות גדולה ככל האפשר של טקסטים בכתב הלינאר ב'. הלוחות שמצא אוונס נארזו בהתחלת המלחמה. לוחות דומות נמצאו לעומת זאת ב-1939 בפילוס ביוון היבשתית, אך לא היו זמינות. אליס קובר פנתה אז לחוקר הוותיק סר ג'ון מיירס באוקספורד על מנת שיאפשר לה להשתמש בציורים והצילומים שעשה על אותן הלוחות. בעזרת שיטת כרטוס מיוחדת הצליחה החוקרת האמריקאית לקטלג ולכתוב אינקס את הלוחות, לערוך רשימות של המלים, להעמיק יותר את חקר נטיות המלים וההברות. מיירס נעזר בעבודת הסיווג המדוקדק של קובר בעריכתו ב-1952 את הכרך השני של "כתבים מינואים" מאת אוונס ונועץ בה גם בהכנת הכרך על הכתב הלינאר א'‏[3] מפני שבימי מלחמת העולם השנייה הנייר הפך למוצר נדיר, גזרה קובר לעצמה כרטיסים מכל פיסת נייר שיכלה למצוא, לרבות מודעות, חוברות, ספרים ומעטפות. היא מילאה מעל 186,000 כרטיסים שכללו מידע על הופעתם של 90 הסימנים של הכתב הלינארי ב'. היא מצאה דפוסים בכתיבה: תוך התבססות על דוגמת השפה האכדית, זיהתה למשל שורשי מלים המורכבית משתי ההברות הראשונות מתוך שלוש וכן סיומות שלדעתה הצביעו על יחסות דקדוקיות. היא מצאה שלוש יחסות של השמות:נושא (נומינטיב), עקיף (דטיב) ומושא ישיר (אקוזטיב). קובר התרשמה כי סימנים אחדים מסמנים תנועות ואחרים - מסמנים עיצורים. שלוש הדוגמאות ששימשו לה בהסבר ממצאיה נודעו כ"טריפלטים של קובר".

מעשנת כבדה, חלתה אליס קובר בסרטן ריאות בעיצומה של עבודתה המחקרית. בשנת 1949 נאלצה לפרוש מההוראה ולעבור ניתוח. נאלצה לוותר גם על תוכניתה להקים מרכז לחקר הכתבים הקדומים באוניברסיטת פנסילבניה. הקמת מרכז כזה היה גם חלומו של דניאל, עמית וידיד, שנפטר גם הוא בגיל צעיר,38 , בטורקיה)

אליס קובר נפטרה בשנת 1950 בגיל 43, שנתיים לפני פענוח הכתב הלינארי ב' על ידי מייקל ונטריס וג'ון צ'דוויק.

היא התגוררה רוב חייה עם אמה ולא התחתנה. השאירה אח בשם ויליאם ותלמידים כמו, למשל, אווה בראן.

מבחרותיה, כרטיסיה נמצאים בארכיון באוניברסיטת אוסטן, טקסס.


ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Use of Color Terms in the Greek Poets, Including All the Poets from Homer to 146 B.C. Except the Epigrammists. (Diss. Columbia University) Humphrey Press, New York 1932. (עבודת דוקטור שלה באוניברסיטת קולומביה)
  • Edward T.James ,Janet Wilson James, Paul Boyer (eds) Notable American Women, a Biographical Dictionary Radcliffe College 1971 Emmett L. Bennett jr.- art. Alice Kober page 344-345

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E.L. Bennett in Notable American Women ע' 345
  2. ^ E.L. Bennett in Notable American Women ע' 345
  3. ^ E.L. Bennett in Notable American Women ע' 346