אליעזר חלפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר חלפין

אליעזר חלפין (י"א בסיוון ה'תש"ח, 18 ביוני 1948 - כ"ז באלול ה'תשל"ב, 6 בספטמבר 1972) היה מתאבק בסגנון יווני רומי, שימש גם כעוזר מאמן ושופט וכן חבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), ומקורבנות טבח י"א הספורטאים באותה האולימפיאדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר חלפין נולד בריגה בירת לטביה, שהייתה באותה תקופה תחת שלטון ברית המועצות. בגיל 13 התחיל לעסוק בתחום ההיאבקות ושנתיים לאחר מכן התקבל לקבוצת מתאבקים מקצוענית והחל להתקדם בתחום. בשנת 1969, כשהוא בן 21, עלה עם משפחתו לישראל והחל ללמוד באולפן בקיבוץ שפיים. המשפחה התמקמה בתל אביב וחלפין הצטרף לאגודת הפועל תל אביב והתאמן במכון וינגייט. בשירותו הצבאי שימש מדריך כושר קרבי ושילב בין עיסוקו הספורטיבי לשירותו הצבאי.

חלפין זכה בתארים רבים, ביניהם מקום רביעי באליפות הנוער של ברית המועצות ובמקום 12 באליפות העולם בבולגריה. ובשנת 1972, בה התקיימה האולימפיאדה, זכה במקום השני בטורניר בינלאומי ביוון ובמקום שלישי בבוקרשט, רומניה. בארץ זכה במספר תארים וביניהם שלוש זכיות במקום הראשון במשחקי הפועל ומקום ראשון בכינוס הפועל. ובין השנים 1969 עד 1972 היה אלוף ישראל בסגנון חופשי עד משקל 68 ק"ג.

חלפין עבד לפרנסתו כמכונאי. בסוף שירותו הצבאי הגשים את חלומו כשיצא לייצג את ישראל באולמפיאדה. הוא הספיק לקיים שלושה קרבות, ניצח באחד והפסיד בשניים.

39 שנים אחר הטבח, בפברואר 2011, הוחזרה תעודת הספורטאי של חלפין למשפחתו אחרי שהוחזקה במשך שנים אצל שוטר גרמני, ולאחר מותו השיב בנו, הולצר טילמן, את התעודה לשגרירות ישראל בגרמניה. הטקס נערך בהשתתפות שגריר גרמניה בישראל, הארלד קינדרמן, סגן שר החוץ דני איילון ונציגי משפחות הנרצחים.‏[1]

נסיבות מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפנות בוקר של יום שלישי ה-5 בספטמבר 1972 פרצו מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. המחבלים פרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים ודרשו מהם להוביל אותם לחדרים נוספים בהם ישנו הספורטאים. הנחטפים הצביעו על חדר נוסף בו שהו שישה ישראלים נוספים, וחלפין ביניהם.

משה ויינברג, מאמנו של חלפין, ניסה לברוח, נורה ונהרג. לאחר מכן נפתח משא ומתן בין המחבלים, שהחזיקו עשרה בני ערובה, לבין הרשויות בגרמניה, שנמשך יום שלם. במהלכו ירו המחבלים בחטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו.

בסופו של היום הוסכם כי בני הערובה, יחד עם המחבלים, יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו לקהיר. תשעת בני הערובה הועלו על שני מסוקים שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על ידי הצבא הגרמני במהלכו רצחו המחבלים את כל החטופים.

חלפין היה בן 24 במותו. הותיר אחריו הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט, תעודת הספורטאי של חלל הי"א חלפין הוחזרה למשפחתו, באתר וואלה!, 23 בפברואר 2011