אליעזר יהודה וולדנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליעזר יהודה וולדנברג
Eliezer Waldenberg.jpg
הרב וולדנברג
תאריך לידה ג' בטבת תרע"ו
תאריך פטירה ל' בחשון תשס"ז
תאריך לידה לועזי 10 בדצמבר 1915
תאריך פטירה לועזי 21 בנובמבר 2006 (בגיל 90)
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
נושאים שבהם עסק דיינות, הוראה
חיבוריו ציץ אליעזר

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 - ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006), מחשובי הפוסקים במאה העשרים. נודע בעיקר בזכות תשובותיו בנושאי רפואה והלכה. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, ופרס הרב קוק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת תרע"ו (1915), לרחל ולרב יעקב גדליה שעלה לבדו בגיל צעיר מקובנה. סמוך ללידתו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נחשד אביו בריגול לטובת רוסיה, בשל היותו נתין זר, ומשום כך נאלצו הוריו לעזוב את הארץ ולהתגורר בחאלב שבסוריה מספר שנים. לאחר ששבו לירושלים לימד אביו בתלמוד תורה עץ חיים.

למד בישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים. בגיל 19 הוציא את ספרו הראשון "דבר אליעזר". בשנת תרצ"ו (1936) התחתן עם שושנה, בת הרב אברהם ורנר, רב העיר נתניה, ונינת הרידב"ז. במשך תקופה קצרה כיהן כרבו של המושב כפר ויתקין, והוא אף היה מועמד לכהן כרב בכפר הרוא"ה. לאחר שחזר לירושלים, היה מקורב לרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, וכיהן כראש ישיבת שערי ציון, שנוסדה על ידו.

בשנת תשי"א (1951) נתמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ובין השנים תשמ"א (1981) - תשמ"ה (1985) כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול. גם לאחר מכן המשיך להדריך ולייעץ לבית הדין הרבני הגדול. מלבד זאת שימש כרבו של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, והמשיך לשמש כראש ישיבת שערי ציון.

בנו היחיד, הרב שמחה בונם, היה רב מטעם העדה החרדית בשכונת עזרת תורה בירושלים, ונפטר בשנת 2005 בחיי אביו. נכדו הרב יעקב גדליהו משמש כרב בשכונת עזרת תורה, חתנו הרב זלמן דוד צוקרמן משמש כרב בקהילת הפרושים בשכונת גבעת שאול.

שיטתו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שו"ת ציץ אליעזר עוסק במגוון רחב של נושאים הלכתיים, החל ממצוות התלויות בארץ, ענייני נישואין וגירושין, ותשובות חלוציות רבות בענייני רפואה, בין היתר בנושאי הפריה מלאכותית, הפלה מלאכותית ופונדקאות.

הרב וולדנברג השתייך לאסכולה של תלמידי חכמים מבני ירושלים, שהתחנכו על שליטה בקיאותית בהיקף רחב של חלקי התורה, שימת דגש על לימוד הלכה למעשה, והסקת מסקנות הלכתיות בנושאים מחודשים על ידי סברה ישרה ומקורות מפתיעים מכל חלקי התורה בהלכה ובאגדה, ולאו דווקא בסברות למדניות המיובאות מחוץ להלכה. בקיאותו בספרות ההלכה של חכמי ספרד יוצאת דופן גם בין האמונים עליה.

הרב וולדנברג נודע בכמה וכמה עמדות ופסיקות ייחודיות, ובפרט בין הפוסקים ותלמידי החכמים החרדים שביניהם התגורר ופעל. בין השאר הביע דעתו בעד התרת נישואים אזרחיים, בצורה המבהירה שאין מדובר בנישואים מבחינת ההלכה, כדי למנוע בעיות של ממזרות אם יוולדו ילדים מחוץ לנישואים. פסיקה זו מצטרפת לעמדתו האוהדת ביחס למדינה כפי שהתבטאה בעיסוקו ב"הלכות מדינה", עמדה חריגה בסביבתו החרדית, ואף במשפחתו הקרובה.

למרות שהרב וולדנברג נקט בגישה זהירה ביותר בתשובות הלכתיות, ובפרט בנושאים של אתיקה ורפואה, ישנם היתרים מחודשים רבים המצויים לראשונה בתשובותיו, כגון היקף ההיתר שנתן לביצוע הפלה מלאכותית במקרים מסוימים, זאת בניגוד לאיסור הגורף על כך שפסק רבי משה פיינשטיין. לעומת זאת, בפסק הלכה אחר הוא דווקא התנגד להפריה מלאכותית בטענה כי העובר הנוצר על ידה אינו מתייחס לאביו, מה שמעלה בעיות ממזרות.

בבית הדין נחשב הרב וולדנברג למומחה בענייני סידור גיטין ושמות גיטין, והוא נתבקש לסדר את הגיטין בבית הדין הרבני הגדול גם לאחר פרישתו לגמלאות.

הרב וולדנברג האריך רבות בתיאור חשיבותה של מצוות יישוב ארץ ישראל גם בזמננו‏[1], תוך שהוא מסתמך גם על חידושי החת"ם סופר למסכת סוכה (דף לו ע"א).

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציץ אליעזר - ספר שו"ת הכולל 22 כרכים, הוא חיבורו העיקרי. הכרך הראשון יצא לאור בתש"ה (1945) בהיותו בן 29, והאחרון בתשנ"ח (1998). במסגרת כרכי השו"ת נכללו גם כמה קונטרסים מיוחדים כגון, "רמת רחל" ו"אבן יעקב" על הלכות אבלות, ו"משנת תרומות" על הלכות תרומה. בשנת תשל"ו (1976) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
  • שביתת הים - דיני הפלגת והנהגת אוניה בלב ים, והכניסה והיציאה ממנה אל היבשה ביום שבת.
  • הלכות מדינה - ספר העוסק במחקרי הלכות ובירורי דינים ב"דרכי הנהגת השלטון המדיני" במדינת ישראל. הספר הודפס בירושלים בתשי"ב (1952) במהדורה אחת בלבד, והפך לספר נדיר. במלאת 30 יום לפטירת הרב וולדנברג יצאו מחדש לאור שלושת חלקי הספר, למורת רוחם של בני המשפחה המחזיקים בהשקפה שונה ממנו בנושא יחס החרדים לציונות[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ומאמרים

אודות

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מח - קונטרס אורחות המשפטים פרק יב.
  2. ^ תעלומה: מי הוציא לאור את הלכות מדינה?, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2007