אליעזר ליפמן זילברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר ליפמן זילברמן
Eliezer Lipmann Silbermann
לידה 10 ביולי 1819
קלינינגרד, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במרץ 1882 (בגיל 62)
אלק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann;‏ 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר אשכנזי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברמן נולד בשנת 1819 בקניגסברג שבפרוסיה, בן ליהודים רוסים אשר הגיעו לעיר במהלך המלחמות הנפוליאוניות. בשנת 1823, בהיותו ילד רך, מת אביו, וזילברמן התחנך אצל משפחת אמו בקרוטינגן (קרטינגה) שבפלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא). בבגרותו שב לפרוסיה והשתקע בעיר ליק (Lyck), כיום אֶלְק (Ełk) בצפון-מזרח פולין), שם מצא את מקומו כשוחט ורב ולקח חלק בפעילות הציבורית בעיר. בשנת 1856 ייסד את השבועון "המגיד", והיה עורכו הראשון. הגיליון הראשון ראה אור ב-4 ביוני, לפני חג השבועות. (המילה "עיתון" טרם נוצרה (אליעזר בן-יהודה יצר אותה ב-1891), ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים"). בשנת 1858 צירף זילברמן את דוד גורדון כעוזרו בעריכת העיתון. וזה החליף את מקומו עם פרישתו של זילברמן בשנת 1880.

בשנת 1862 ייסד זילברמן את חברת "מקיצי נרדמים" בעיר ליק, במטרה להוציא ולפרסם ספרי יסוד בהגות יהודית (כגון "מורה הנבוכים" לרמב"ם, "ספר הכוזרי" ליהודה הלוי, סידור רש"י, סידור רס"ג, "פסיקתא דרב כהנא" ומדרשים רבים). המימון הראשוני להקמת ההוצאה הגיע ממשה מונטיפיורי. כן היו שותפים במערכת המשכילים מתתיהו שטראשון ואליעזר הלוי רפאפורט. גם ב"מקיצי נרדמים" נעזר זילברמן בדוד גורדון.

מתוך כוונה לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו, החל זילברמן בשנת 1875 לפרסם את קורותיו תחת הכותרת "אלה תולדות בעל המגיד", בהקדמה הבהיר כי הדברים נכתבו מזיכרונו, ואם המידע אינו תואם את ידיעת הקוראים, ביקש מהם לדון אותו ל"כף זכות". בכעשרים רשומות שהעלה, החל בגיליון הראשון אותה שנה, חשף בהגיגים את זיכרונות ילדותו הקשים ואת הטרגדיות שחווה. אולם לאחר שקיבל מכתב תקיף מאחד מקוראיו החליט לעצור את הכתיבה ומעולם לא סיים את ספרו.

כאות הוקרה לפועלו, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייפציג.

זילברמן נפטר בשנת 1882, בתום מחלה ממושכת.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלון בכות, הצפירה, 25 באפריל 1882.