אליעזר סילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליעזר סילבר (כ"ג בשבט, תרמ"אט' בשבט, תשכ"ח ) היה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה ובין הרבנים האורתודוקסים המובילים של יהדות אמריקה. התפרסם בפעולות ההצלה שלו במלחמת העולם השנייה. מילא תפקידים רבניים שונים בניו יורק, פנסילבניה, מסצ'וסטס ואוהיו.

הרב אליעזר סילבר בצעירותו

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סילבר נולד באובלאיי (Obeliai, אבעל ביידיש), ליטא, כאחד משני בניו של ר 'בונם צמח (1844-1917) ומלכה סילבר. אביו היה בן לשושלת רבנית בת מאות שנים, ושימש כרב באובלאיי ובעוד עיירות בליטא. הוא למד עם אביו חמש שנים עד הגיעו לגיל שש עשרה. בגיל זה שלחו אביו לדווינסק, שם למד עם רבני העיר – הרב מאיר שמחה הכהן ("האור שמח"), והרב יוסף ראזין ("הרוגאטשובר"). בשנת תרנ"ח שלחו אביו לוילנא שם למד עם גדולי התורה שהיו בעיר זו, וכן בקיבוץ החכמים שלמדו עם הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. בשנת תר"ס עבר לעיר בריסק שם למד אצל ר' חיים מבריסק ומשם חזר ללמוד בוילנא‏[1]. קיבל סמיכה לרבנות מהרב חיים עוזר גרודז'ינסקי. הוא היגר לארצות הברית עם אשתו בשנת 1907, כדי לברוח מהאנטישמיות של רוסיה הצארית. הם התיישבו בניו יורק, שם הרב סילבר עבד כאיש מכירות בענף הביגוד, ובהמשך כסוכן ביטוח.

לאחר זמן קצר הוא קיבל משרה רבנית בהאריסבורג, פנסילבניה. גדולתו בתורה הכניסה אותו למעגל הפנימי של החוגים הרבניים המובילים בצפון אמריקה. בשנת 1912, הוא היה חלק ממשלחת רבנים שביקשה מהנשיא ויליאם האוורד טאפט, לבטל את ההסכם עם רוסיה בגלל הרדיפות של היהודים שם.

הרב סילבר היה פעיל במאמצי הסיוע במלחמת העולם הראשונה בשנת 1925 הוא היה רב בספרינגפילד, מסצ'וסטס. ובסביבות 1931, הוא קיבל הזמנה להיות הרב בסינסינטי, אוהיו, שם הוא נשאר עד מותו.

הרב סילבר היה פעיל מאוד באגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, ונבחר לנשיאה בשנת 1929. כן היה נשיא אגודת ישראל של אמריקה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התכנסה בניו יורק ישיבת חירום של אגודת הרבנים, ושם נוסדה וועד ההצלה להצלת יהודי אירופה, והרב סילבר מונה לנשיא הוועד. הוועד גייס כספים של למעלה מ-5 מיליון דולר, וכן הוציא פטור על מכסות הגירה לרבנים. באמצעות פטור זה הוברקו 2,000 חוזי עבודה לרבנים ברחבי אירופה, על מנת שיוכלו להגר לארצות הברית.

עם המרוץ הנואש נגד הזמן פנה הרב סילבר לכל הערוצים האפשריים, חוקיים ולא חוקיים על מנת להציל אנשים רבים ככל האפשר ולהביאם לארצות הברית, קנדה וארץ ישראל.

בחודש אוקטובר 1943, כאשר קנה המידה של זוועות הנאצים נעשה ברור יותר ויותר, היה הרב סילבר מהעומדים בראש מצעד הרבנים שאורגן על ידי הלל קוק. במצעד זה צעדו יותר מ-400 רבנים בוושינגטון‏[2], עד מדרגות הקפיטול, בדרישה לפעולה נחרצת יותר על ידי ממשלת ארצות הברית להציל את יהודי אירופה.

לאחר מלחמת העולם הקים הרב סילבר את בית הספר "החפץ חיים" בסינסינטי. הוא שימש במשך 40 שנה כרב קהילת כנסת ישראל בסינסינטי.

חתנו הוא הרב יהודה גרשוני.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי הקדמתו לספרו "ענפי אר"ז
  2. ^ ראה היום בו צעדו הרבנים (באנגלית)