אליעזר שלמה שיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אליעזר שלמה שיק
מוהרא"ש - הצדיק מיבנאל.jpg
חיבורו העיקרי שו"ת אשר בנחל
תאריך לידה כ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940
חסידות חסידות ברסלב
חיבוריו ראו בהמשך
אב הרב מטאקאי רבי מנחם זאב שיק
אם מרת מלכה
רבי אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון עם חתנו, הרב שיק
הרב שיק בדרשה בבית הכנסת הגדול ביבנאל

הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש (ראשי תיבות: מורינו ורבינו הרב רבי אליעזר שלמה) והצדיק מיבנאל); נולד בכ"א באייר ה'ת"ש, 29 במאי 1940) הוא מנהיג אחד הזרמים בחסידות ברסלב. רוב חסידיו יושבים ביבנאל. הוא עצמו נע בין יבנאל לניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בישראל וגדל בירושלים, בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין.

בחורף תשי"ז, בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי הרב אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.

בשבט תשכ"ב נישא לבת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.

שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - שו"ת "אשר בנחל" המונה כמאה ועשרים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - רבי אליעזר שלמה.

בשנת תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא מדפיס ומפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.

הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.

בשנת תשכ"ו (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורוביץ והרב לוי יצחק בנדר.

בראש השנה תשל"ו השתתף הרב שיק בקיבוץ חסידי ברסלב ב"שול" (בית המדרש) בירושלים, שם מסר שיעור בראש השנה.

החל משנות השבעים יצאו נגדו מנהיגי ברסלב בירושלים (בראשות הרב לוי יצחק בנדר והרב שמואל הורביץ), וכתבו על ספריו "שאין רוח חכמים נוחה מהם". בקרב שאר חסידי ברסלב כתיבתו נחשבת "מדומיינת" ונטען שהוא ממלא פערים בידע הקיים ללא מקורות‏[1]. מנדל פייקאז כתב שהוא מושפע מספרות המחקר ומכניס לכתביו דברי חוקרים מבלי לציין זאת.

בתחילת שנת תשל"ז הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.

החל משנת תש"מ נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.

בשנת תשמ"ו (1986) התיישב הרב שיק עם קבוצה מחסידיו ביבנאל שבגליל התחתון. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה ישנם ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע"ב (2012) חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, תל אביב, באר שבע ועוד.

קבוצה מתושבי יבנאל התנגדה להתיישבות הקהילה במושבה, אך במהלך השנים פחתה ההתנגדות.

בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.

בשנת תשע"א (2011) הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת מאות הספרים של הרב שיק.

השקפתו והדרכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שיק עודד בעבר את חסידיו להשיא את ילדיהם בגילאים צעירים מאוד (16 ואילך), כדי למנוע מהם פיתויים של יצר הרע בנושאי מין. בשל כך נפתחה נגדו חקירה פלילית ובמשך שלוש שנים הוא נעדר מהארץ מחשש שייעצר בידי רשויות החוק. החקירה הסתיימה בשנת 2006 ללא הגשת כתב אישום.

הרב שיק מנהיג את תלמידיו על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב בדגש על כמה נקודות עיקריות:

  • הקפדה על "שלום בית": חשיבות ההרמוניה והכבוד ההדדי בחיי הנישואין (על פי שיחות רס"ג-רס"ד בשיחות הר"ן).
  • לימוד יומי קבוע בחמישה עשר מקורות תורניים: חומש, רש"י ותרגום אונקלוס של פרשת השבוע; תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; תלמוד ירושלמי; תוספתא; מדרש רבה; מדרש תנחומא; רמב"ם; טור; שולחן ערוך; זוהר; תיקוני זוהר; ליקוטי מוהר"ן; ליקוטי הלכות (על פי שיחות כ"ח ו-ע"ו בשיחות הר"ן וקונטרס סדר-דרך-הלימוד).
  • לימוד נרחב בכתבי רבי נחמן, בבקיאות ובעיון. הרב שיק תיקן לוח לימוד שבעזרתו מסיימים את לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן מדי חודש.
  • הפצה: עידוד תלמידיו להפיץ לרחובות את ספרי ברסלב במחיר הקרן, וכן את הקונטרסים שחיבר.
  • מראה חיצוני: חליפה ארוכה ומגבעת, פאות מסולסלות ולא מפוזרות (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ז, חיי מוהר"ן סימן תק"ז).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרס "סדר דרך הלימוד", אחד הקונטרסים של הרב שיק
  • אשר בנחל - סדרה של כמאה ועשרים כרכים המכילים מכתבי חיזוק לתלמידיו ולשואלים אותו
  • שאלות ותשובות בחסידות ברסלב - שאלות ותשובות בכל תחומי החיים, עד כה הודפסו ארבעה עשר חלקים
  • אוצר הקונטרסים - סדרה בת שלושים ושניים כרכים המכילה כ-1000 קונטרסים. בנוסף, לוקטו מהסדרה קונטרסים המדברים על אותו נושא בכרכים מיוחדים: אוצר הקדושה, אוצר החיים, אוצר הסבלנות, אוצר לנשים, אוצר חינוך הילדים, אוצר שלום בית, אוצר הרפואות, אוצר לבחורי ישיבה, אוצר ראש השנה, אוצר הפרנסה.
  • פעולת הצדיק - קורות חייו של רבי נחמן מברסלב
  • שפת הנחל - פירוש על ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן
  • זאת התורה - דרושים על סדר פרשיות השבוע
  • שיחות מוהרא"ש - שיחות וסיפורים שנאמרו לתלמידי "היכל הקודש", חמישה-עשר כרכים
  • נהרי אפרסמון - פירוש על סיפורי מעשיות של רבי נחמן
  • סידור "עת רצון" - ביאור על סידור התפילה ע"פ תורתו של רבי נחמן
  • 22 פרושים שונים על פרקי אבות - "אהבת אבות" "חסדי אבות", "מגן אבות" ועוד
  • תוך הנחל - שיחות על פרשות השבוע על פי תורתו של רבי נחמן
  • קדושת ישראל - אינדקס של נושאים שונים הקשורים לתיקון הברית
  • ארך אפיים - ספר המדבר מעניין הסבלנות
  • אילן החיים - שיחות מוסר בעניין ניצול הזמן
  • דיבורי מוהרא"ש - נערך מתוך שיעוריו ביידיש, בתרגום לעברית
  • תוך הנחל - סדרת ספרים וחוברות משיחותיו בשבת. הסדרה יוצאת לאור החל משנת תשמ"ו במהדורות שונות, בהן בחוברות שבועיות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל פייקאז', חסידות ברסלב, פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מהדורה שנייה מורחבת תשנ"ו, הפרק: "נאו-ברסלביות", עמ' 218-199

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי מרק, מגילת סתרים, החזון המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן תשס"ז, עמ' 221