אליעזר שמשון רוזנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אין תמונה חופשית

פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל (1980-1916) , יליד גרמניה, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה. בשנת תרצ"ח 1937-38 מונה ליושב ראש ה"וועדה הדתית" של הקיבוץ הדתי בהשתתפות גדליהו אונא, משה אונא ויוסף לוטבק. תפקידה של הוועדה לטפל בשאלות הצפות ועולות, לעסוק בבירורי הלכה ולהשתדל להביא לפתרון אחיד במסגרת הקיבוצים.‏[1] נמנה עם מייסדי מסגרת הוועדה לעליית הנוער הדתי . ניהל את הסמינריון למדריכים דתיים של עליית הנוער בשכונת בית וגן בירושלים.

במאמריו עמד על המתח הקיים בהלכה, כמו בשיטות משפט אחרות, בין מגמת ה'מסורת' השמרנית ובין מגמת ה'חידוש' היצירתית.

נאו-אורתודוקסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאו-אורתודוקסיה

אליעזר שמשון רוזנטל נמנה עם הזרם נאו-אורתודוקסיה ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה. בין מייסדי הזרם ניתן למנות את רש"ר הירש ור' עזריאל הילדסהיימר.

התגובה הנאו-אורתודוקסית הייתה אחת התגובות של היהדות האורתודוקסית למודרניזציה. ניתן לסמל בביטוי שהיה מזוהה עם רש"ר הירש (בעקבות אמרה של מסכת אבות) - "תורה עם דרך ארץ". משמע, אין סתירה בין חיים על פי התורה וההלכה לבין חיים מודרניים, השכלה ועבודה פרודוקטיבית. הרב הירש טען כי בניגוד ליהדות הרפורמית, המבקשת לשנות את היהדות בהתאם לרוח המודרנית, הרי שלדעתו מראש אין סתירה בין החיים המודרניים לתורה וניתן לשלבם יחד.

הנאו-אורתודוקסיה ביקשה בדיעבד, ובהמשך לכתחילה, לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית. עבור הירש, לתרבות אירופה לא היה ערך מכשירי אלא ערך של מהות. הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהן משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על טקסים, נימוסים ואסתטיקה של בית הכנסת.

על דרך הרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמשון אטינגר מתייחס במאמרו "דין ויושר" למאמר של "על דרך הרוב" של הרב, הפרופ' רוזנטל. רוזנטל עומד על המשותף והשונה בין אריסטו לבין הרמב"ם. הנושא הוא בעיית היושר אשר נדונה במסגרת סוגיה בתחום היחסים שבין המשפט לבין המוסר. יש לה השלכות הלכתיות ומוסריות – היא מבטאת את אחת השאלות המרכזיות בהתנהלות המשפטית אל מול המוסר: בעיית היושר שהיא בעיה של המוסר עם הדין הכללי מול היחיד היוצא מן הכלל. הכלל משפטי, מעצם טיבו, אחד ממאפייניו הוא כלליותו. הכלל המשפטי חל על כולם – הוא חל על כל תחום, וחל על הכלל – על הציבור, הרוב, על הסטנדרט ועל המכנה המשותף. טיבו, הכלל המשפטי לא לוקח בחשבון את החריג שלא ברוב.

קובץ לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת ספרים מאגנס - האוניברסיטה העברית פירסמה לזכרו קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, כרך שני, בעריכת משה בר אשר ובנו דוד רוזנטל, בשנת תשנ"ג

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, דוד רוזנטל, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקו הוא חקר התלמוד הבבלי, נוסחו ועריכתו, והוא עוסק בהכנת מהדורה ביקורתית של סדר נזיקין. בן אחר, אברהם רוזנטל, גם הוא חוקר תלמוד. נכדו, ד"ר יואב רוזנטל, משמש אף הוא כמרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.

כלתו, ימימה רוזנטל בתו של חוקר הפולקלור היהודי לאו לוי, היא ראש תחום תיעוד וחשיפה בגנזך המדינה שבמשרד ראש הממשלה. היא עורכת את הסדרה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. בסדרה יצאו לאור עד עתה הספרים על חיים ויצמן, דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי, לוי אשכול ויצחק רבין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרקים - ספר השנה של מכון שוקן - כרך א', בעריכת: אליעזר שמשון רוזנטל, בנושאי: יהדות ומחשבת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]