אליפות אירופה בכדורסל 1979

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות אירופה בכדורסל - איטליה 1979
מספר נבחרות 12
מארחת Flag of Italy.svg  איטליה
הנבחרת הזוכה Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg ברית המועצות
סגנית Flag of Israel.svg  ישראל
השחקן המצטיין Flag of Israel.svg מיקי ברקוביץ'[1]
מלך הסלים Flag of Poland.svg מייצ'יסלב מלינרסקי

26.6 למשחק

מלך הריבאונדים

? למשחק

מלך האסיסטים

? למשחק

אליפות אירופה בכדורסל 1979, הידועה גם בשם המקוצר יורובאסקט 1979 הייתה האליפות היבשתית לנבחרות לאומיות באירופה ה-21 שאורגנה על ידי פיב"א. התחרות התקיימה באיטליה בין התאריכים 9 וה-19 ביוני. באליפות זכתה נבחרת ברית המועצות לאחר שהביסה בגמר את נבחרת ישראל 96-78.

נבחרת ישראל באליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות ישראל וברית המועצות על הפודיום, אליפות אירופה בכדורסל 1979, מימין: ארואסטי, ברקוביץ', מוסקוביץ' ולייבוביץ'

המקום השני שהושג באליפות זו נחשב עד היום להישג הגדול בתולדות הכדורסל הישראלי.

נבחרת ישראל הגיעה לאליפות לאחר שסיימה את האליפות הקודמת שנערכה בבלגיה במקום החמישי.

בסיבוב המוקדם התמודדה הנבחרת עם נבחרות צרפת, פולין ואלופת אירופה והעולם יוגוסלביה. במשחק הפתיחה ניצחה ישראל את פולין 86-78, משחק פתיחה ראשון שהנבחרת מנצחת מזה חמש אליפויות. במשחק השני נכנעה ישראל לצרפת בתוצאה 92-83 (קלעים לנבחרת:ברקוביץ' 33, סילבר 14, קפלן 9, מנקין 8, ינאי 7, ארואסטי ולייבוביץ' 4 כ"א, מוסקוביץ' ושוורץ 2 כ"א), הפסד שסיבך מאוד את מצבה של ישראל שהייתה חייבת ניצחון על יוגוסלביה במשחק האחרון כדי לא ליפול למשחקי הדירוג (מקומות 7 עד 12) ובנוסף לגרור איתה למשחקי הדירוג את ההפסד לצרפת.

המשחק, שנערך ב-11 ביוני נחשב קרוב לוודאי לניצחון הגדול ביותר בתולדות נבחרת ישראל, נערך בעיירה גוריציה. במחצית הובילו היוגוסלבים 45-42, אולם לאחר ההפסקה חוללה נבחרת ישראל מהפך ועלתה ליתרון בן 12 נקודות בתוצאה 68-56. היוגוסלבים חזרו למשחק ולהובלה כאשר נותרו שתי דקות וחצי לסיום, 76-71. ישראל צימצמה לנקודה 21 שניות לסיום, ובמצב זה איבדו היוגוסלבים את הכדור, מיקי ברקוביץ' נשלח להתקפה מתפרצת על ידי מוסקוביץ' והעלה את ישראל ליתרון 77-76. היוגוסלבים יצאו להתקפה אחרונה חמש שניות לסיום בה קיצ'נוביץ' נבלם בכניסה לסל על ידי פיני חוזז, הכדור הגיע לסטיב קפלן שזרק אותו לתקרת האולם. ניצחון סנסציוני 77-76 שהעלה את ישראל לבית הגמר. קלעו לנבחרת:ינאי 18, ברקוביץ' 17, קפלן 12, חוזז 9, מנקין 8, סילבר 4,לייבוביץ' 3, מוסקוביץ', שוורץ וארואסטי 2 כ"א. ליוגוסלביה:.

מלבד נבחרת ישראל העפילו לבית הגמר גם יוגוסלביה מהבית הישראלי, ברית המועצות, צ'כוסלובקיה, איטליה המארחת וספרד. כיוון שיוגוסלביה הייתה הנבחרת שעלתה עם ישראל לבית הגמר, גררה איתה ישראל לבית הגמר את הניצחון על יוגוסלביה - מקדמה גדולה וחשובה להמשך.

ישראל פתחה את בית הגמר בהפסד למארחת 90:78, אולם בשני המשחקים הבאים ניצחה את ספרד 88:84 ואת צ'כוסלובקיה לאחר הארכה 94:93 (שוויון 83 בתום 40 דקות). במשחק האחרון הובסה הנבחרת על ידי ברית המועצות 92:71. בסיום שלב הגמר נוצר שוויון בין נבחרות ישראל ויוגוסלביה, ובגלל הניצחון בשלב המוקדם נבחרות ברית המועצות וישראל העפילו למשחק הגמר.

משחק הגמר היה שחזור של המשחק בין הנבחרות בבית הגמר. ישראל לא היוותה יריב ראוי לברית המועצות שהביסה אותה שוב 98:76.

קלעו לישראל: ינאי 18, ברקוביץ' 16, סילבר 12, מנקין 10, ארואסטי וקפלן 6 כ"א ,שוורץ 4, לייבוביץ' ובן ארי 2 כ"א.

לברית המועצות: טקצ'נקו 29, בלוב 22, טראקאנוב 22, ז'ארמוחמדוב 6, ירמין 4, חומיצ'יוס 4, לופטוב אדשקו ומישקין 2 כ"א, ז'יגלי 2 ובלושטני 1.


הנבחרות שהעפילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א' בית ב' בית ג'

Flag of Greece.svg יוון
Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה
Flag of Italy.svg איטליה
Flag of Belgium (civil).svg בלגיה

ספרד ספרד
Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg ברית המועצות
Flag of Latvia.svg הולנד
פורטוגל בולגריה

Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה
Flag of Israel.svg ישראל
Flag of France.svg צרפת
Flag of Poland.svg פולין

מיקומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר שלב בתחרות מס' מקומות
מסטרה בית א' -
סיינה בית ב' -
גוריציה בית ג' 6,000
טורינו שלב הדירוג והגמר 10,000

מהלך התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

12 הנבחרות חולקו לשלושה בתים בשיטת ליגה. הראשונה והשנייה בכל בית עולות לשלב הגמר, המקומות השלישי והרביעי בכל בית יורדות לשלב הדירוג, כאשר הנבחרות גוררות עימן את תוצאת המשחק מול הנבחרת מולה שיחקה בבית המוקדם לשלב הבא. בשלב הדירוג 6 הנבחרות שהעפילו מתחרות בשיטת בית על המקומות 12-7. בשלב הגמר 6 הנבחרות שהעפילו מתחרות על העלייה למשחק הגמר (דירוג 1-2) ועל המשחק על המקום השלישי. 2 הראשונות בשלב הגמר עולות למשחק הגמר, הנבחרות שסיימו במקומות 3-4 בשלב הגמר מעפילות למשחק על המקום השלישי.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלתה לשלב הגמר
עלתה לשלב הדירוג

בית א' (מסטרה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות נ' הפ' קליעה ספיגה הפרש
1. Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 6 3 0 238 204 +34
2. Flag of Italy.svg איטליה 5 2 1 235 202 +33
3. Flag of Greece.svg יוון 4 1 2 211 223 -12
4. Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 3 0 3 213 268 -55
בלגיה 69 - 90 צ'כוסלובקיה
איטליה 81 - 52 יוון
יוון 67 - 74 צ'כוסלובקיה
בלגיה 76 - 86 איטליה
צ'כוסלובקיה 74 - 68 איטליה
בלגיה 68 - 92 יוון

בית ב' (סיינה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות נ' הפ' קליעה ספיגה הפרש
1. ספרד ספרד 6 3 0 291 254 +37
2.Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg ברית המועצות 5 2 1 286 256 +30
3. Flag of the Netherlands.svg הולנד 4 1 2 254 279 -25
4. בולגריה בולגריה 3 0 3 234 276 -42
בולגריה 81 - 85 ספרד
ברית המועצות 92 - 84 הולנד
הולנד 83 - 105 ספרד
ברית המועצות 104 - 71 בולגריה
הולנד 87 - 82 בולגריה
ספרד 101 - 90 ברית המועצות

בית ג' (גוריציה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות נ' הפ' קליעה ספיגה הפרש
1. Flag of Israel.svg ישראל 5 2 1 246 246 0
2. Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה 5 2 1 258 237 +21
3. Flag of Poland.svg פולין 4 1 2 258 264 -6
4. Flag of France.svg צרפת 4 1 2 233 248 -15
9 ביוני 1979
ישראל 86 - 78 פולין
צרפת 65 - 80 יוגוסלביה
10 ביוני 1979
ישראל 83 - 92 צרפת
פולין 95 - 102 יוגוסלביה
11 ביוני 1979
צרפת 76 - 85 פולין
ישראל 77 - 76 יוגוסלביה

שלב הדירוג (טורינו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות נ' הפ' קליעה ספיגה הפרש
1. Flag of Poland.svg פולין 9 4 1 435 405 +30
2. Flag of France.svg צרפת 9 4 1 423 401 +22
3. Flag of Greece.svg יוון 8 3 2 418 381 +37
4. Flag of the Netherlands.svg הולנד 8 3 2 438 404 +34
5. בולגריה בולגריה 6 1 4 436 450 -14
6. Flag of Belgium (civil).svg בלגיה 5 0 5 433 542 -109
יוון 74 - 76 צרפת
פולין 110 - 84 בלגיה
בולגריה 78 - 85 פולין
צרפת 80 - 67 הולנד
בולגריה 114 - 98 בלגיה
יוון 79 - 75 הולנד
צרפת 111 - 98 בלגיה
פולין 77 - 73 יוון
בולגריה 77 - 80 צרפת
הולנד 94 - 78 פולין
בולגריה 85 - 100 יוון
הולנד 115 - 95 בלגיה

שלב הגמר (טורינו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלתה למשחק הגמר (דירוג 1-2)
עלתה למשחק על המקום השלישי (דירוג 3-4)
נבחרת נקודות נ' הפ' קליעה ספיגה הפרש
1.Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg ברית המועצות 9 4 1 439 399 +40
2. Flag of Israel.svg ישראל 8 3 2 408 435 -27
3. Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה 8 3 2 453 432 +21
4. Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה 7 2 3 419 430 -11
5. Flag of Italy.svg איטליה 7 2 3 403 417 -14
6. ספרד ספרד 6 1 4 465 474 -9
צ'כוסלובקיה 79 - 97 יוגוסלביה
איטליה 90 - 78 ישראל
ספרד 84 - 88 ישראל
יוגוסלביה 77 - 96 ברית המועצות
צ'כוסלובקיה 66 - 71 ברית המועצות
איטליה 81 - 80 ספרד
ישראל 94 - 93 צ'כוסלובקיה
איטליה 80 - 95 יוגוסלביה
יוגוסלביה 108 - 100 ספרד
ברית המועצות 92 - 71 ישראל
ספרד 100 - 107 צ'כוסלובקיה
איטליה 84 - 90 ברית המועצות

מקום שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

19 ביוני
Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה 99- 92 Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה טורינו

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

19 ביוני
Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות 98- 76 Flag of Israel.svg ישראל טורינו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אלופת אירופה בכדורסל 1979:

ברית המועצות
ברית המועצות
(זכייה שתים עשרה)
השחקן המצטיין: מיקי ברקוביץ' (Flag of Israel.svg ישראל)

דירוג סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נבחרת
1 Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg ברית המועצות
2 Flag of Israel.svg ישראל
3 Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה
4 Flag of the Czech Republic.svg צ'כוסלובקיה
5 Flag of Italy.svg איטליה
6 ספרד ספרד
7 Flag of Poland.svg פולין
8 Flag of France.svg צרפת
9 Flag of Greece.svg יוון
10 Flag of the Netherlands.svg הולנד
11 בולגריה בולגריה
12 Flag of Belgium (civil).svg בלגיה

סגלי הנבחרות שזכו במדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ברית המועצות: סטאניסלב ירמין, סרגיי בלוב, סרגיי טאראקאנוב, אלזאן ז'ארמוחמדוב, ולדימיר טאקאצ'נקו; איוון אדשקו, אלכסנדר סאלניקוב, אנדריי לופאטוב, אנאטולי מישקין, אלכסנדר באלוסטני, ולדימיר ז'יגלי, ואלדאמאראס חומיצ'יוס. מאמן: אלכסנדר גומלסקי
  2. ישראל: אביגדור מוסקוביץ', מיקי ברקוביץ', סטיב קפלן, לו סילבר, בועז ינאי; מוטי ארואסטי, בארי לייבוביץ', פיני חוזז, אורי בן ארי, אריק מנקין, שוקי שוורץ, שי שרף. מאמן: רלף קליין, עוזר מאמן: בוב גונן. מנהל: עמירם שפירא
  3. יוגוסלביה: זוראן סלאבניץ', מירזה דליבאשיץ', דראז'ן דליפאג'יץ', ז'ליקו ירקוב, קראז'ימיר צ'וסיץ'; דראגאן קיצ'נוביץ', פטר וילפאן, ז'ארקו ואראייץ', ראייקו זיזיץ', ראטקו רדובאנוביץ', מיחוביל נאקיץ', דוז'ה קרסטולוביץ'. מאמן: פטר סקאנסי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בכל זאת לא הגענו, למרות הכל (2003-06-24). אוחזר ב־2007, 30 בדצמבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות אירופה בכדורסל

שווייץ 1935 · לטביה 1937 · ליטא 1939 · שווייץ 1946 · צ'כוסלובקיה 1947 · מצרים 1949 · צרפת 1951 · ברית המועצות 1953 · הונגריה 1955 · בולגריה 1957 · טורקיה 1959 · יוגוסלביה 1961 · פולין 1963 · ברית המועצות 1965 · פינלנד 1967 · איטליה 1969 · מערב גרמניה 1971 · ספרד 1973 · יוגוסלביה 1975 · בלגיה 1977 · איטליה 1979 · צ'כוסלובקיה 1981 · צרפת 1983 · מערב גרמניה 1985 · יוון 1987 · יוגוסלביה 1989 · איטליה 1991 · גרמניה 1993 · יוון 1995 · ספרד 1997 · צרפת 1999 · טורקיה 2001 · שבדיה 2003 · סרביה ומונטנגרו 2005 · ספרד 2007 · פולין 2009 · ליטא 2011 · סלובניה 2013 · אוקראינה 2015