אליפות וימבלדון 1970

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1970
1970 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 22 ביוני 1970 – 4 ביולי 1970 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 84 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1970 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-22 ביוני והסתיימה ב-4 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

האוסטרלים זכו ב-3 תחרויות.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות מנצח גמר חצי הגמר רבע הגמר הסיבוב הרביעי הסיבוב השלישי הסיבוב השני הסיבוב הראשון
בודדים גברים £3,000 £1,500 £8000 £450 £220 £165 £125 £100
נשים £1500 £750 £400 £225 £150 £125 £100 £75

מנצחי תחרויות זוגות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות זוגות גברים - £1,000
  • תחרות זוגות נשים - £600
  • תחרות זוגות מעורבים - £500

סך הפרסים באליפות היה £41,650

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון ניוקומב, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. רוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרויות 1961–1962 ו-1968–1969, הודח בסיבוב הרביעי
  2. ג'ון ניוקומב (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרות 1967, ניצח בתחרות
  3. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  4. טוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח ברבע הגמר
  5. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסיד במשחק הגמר
  6. ז'לקו פרנולוביץ' (יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה), הודח בסיבוב השלישי
  7. סטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  8. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודח בסיבוב הרביעי
  9. קלארק גרבנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  10. רוי אמרסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצח תחרויות 1964–1965, הודח ברבע הגמר
  11. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד), הודח בסיבוב השני
  12. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב השלישי
  13. יאן קודש (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בסיבוב הראשון
  14. אנדרס חימנו (ספרדספרד ספרד), הודח ברבע הגמר
  15. דניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  16. רוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה בריטניה), הודח בחצי הגמר

במשחק הגמר, ג'ון ניוקומב מאוסטרליה נפגש עם קן רוזוול, גם הוא מאוסטרליה, וניצח אותו ב-5 מערכות.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט קורט, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. מנצחת תחרות 1969 אן היידון ג'ונס מבריטניה לא השתתפה בתחרות זו. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות בשנים 1963 ו-1965, ניצחה בתחרות
  2. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968, הפסידה במשחק הגמר
  3. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב הרביעי
  4. קרי מלוויל (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
  5. רוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  6. ג'ולי הלדמן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  7. קארן קרנצ'קה (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  8. הלגה ניסן (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר מרגרט קורט מאוסטרליה נפגשה עם בילי ג'ין קינג מארצות הברית וניצחה אותה בשתי מערכות. לבילי ג'ין קינג זה היה ההפסד השני ברציפות בגמר תחרות הנשים בווימבלדון. במהלך שנת 1970 מרגרט קורט ניצחה גם באליפות צרפת הפתוחה, אליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה, בכך היא ניצחה ב-4 תחרויות גראנד סלאם בתחרויות נשים במהלך השנה.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 8 זוגות דורגו:

  1. ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרויות 1965 ו-1968–1969, ניצחו בתחרות
  2. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד) ומרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  3. רוי אמרסון ורוד לייבר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  4. בוב יואיט ופריי מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרות 1967, הודחו בחצי הגמר
  5. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  6. קן רוזוול ופרד סטולי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  7. קליף דראיסדייל (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ורוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו בסיבוב השלישי
  8. ביל בורי ואוון דבידסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר ג'ון ניוקומב וטוני רוש מאוסטרליה שיחקו נגד הזוג האוסטרלי הנוסף קן רוזוול ופרד סטולי וניצחו אותם ב-3 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרגרט קורט וג'ודי טגארט-דלטון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחות תחרות 1969, הודחו ברבע הגמר
  2. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרות 1967–1968, ניצחו בתחרות
  3. קארן קרנצ'קה (גרמניהגרמניה גרמניה) וקרי מלוויל (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  4. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה) ופרנסואז דיר (צרפתצרפת צרפת), הפסידו במשחק הגמר

במשחק הגמר רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג מארצות הברית ניצחו בשתי מערכות את וירג'יניה וייד מבריטניה ופרנסואז דור מצרפת.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. מנצחי תחרות 1969 לא השתתפו בתחרות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ומרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  2. בוב יואיט (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  3. פרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) וג'ודי טגארט-דלטון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  4. דניס רלסטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ופרנסואז דיר (צרפתצרפת צרפת), הודחו בסיבוב השני

במשחק הגמר נפגשו שני זוגות לא מדורגים. איליה נסטסה מרומניה ורוזמרי קזאלס מארצות הברית שיחקו נגד אולגה מורוזובה ואלקס מטרבלי מברית המועצות וניצחו אותם ב-3 מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]