אליפות וימבלדון 1979

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1979
1979 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 25 ביוני 1979 – 7 ביולי 1979 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 93 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1979 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-25 ביוני והסתיימה ב-7 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £20,000
  • תחרות הנשים - £18,000
  • תחרות זוגות גברים - £8,000
  • תחרות זוגות נשים - £6,930
  • תחרות זוגות מעורבים - £4,200

סך הפרסים באליפות היה £277,066

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורן בורג, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ביורן בורג (שוודיהשוודיה שוודיה), מנצח תחרויות 1976–1978, ניצח בתחרות
  2. ג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  3. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1974, הודח בחצי הגמר
  4. ויטס גרולייטיס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  5. רוסקו טנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסיד במשחק הגמר
  6. גיז'רמו וילאס (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), הודח בסיבוב השני
  7. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1975, הודח בסיבוב הראשון
  8. ויקטור פצ'י (פרגוואיפרגוואי פרגוואי), הודח בסיבוב השלישי
  9. בריאן גוטפריד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב השלישי
  10. וויטק פיבק (פוליןפולין פולין), הודח בסיבוב הראשון
  11. ג'ון אלכסנדר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השלישי
  12. חוסה איגרס (ספרדספרד ספרד), הודח בסיבוב השני
  13. מנואל אורנטס (ספרדספרד ספרד), הודח בסיבוב השני
  14. חוסה לואיס קלרק (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), הודח בסיבוב הרביעי
  15. טים גוליקסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח ברבע הגמר
  16. קוראדו ברצוטי (איטליהאיטליה איטליה), הודח בסיבוב הראשון

במשחק הגמר, ביורן בורג משוודיה נפגש עם רוסקו טנר מארצות הברית וניצח אותו ב-5 מערכות. באותה שנה הוא ניצח גם באליפות צרפת הפתוחה.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינה נברטילובה, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 16 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרטינה נברטילובה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות 1978, ניצחה בתחרות
  2. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1974 ו-1976, הפסידה במשחק הגמר
  3. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות 1971, הודחה בחצי הגמר
  4. טרייסי אוסטין (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  5. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), מנצחת תחרות 1977, הודחה ברבע הגמר
  6. דיאן פרומהולץ (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  7. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968, 1972-1973, ו-1975, הודחה ברבע הגמר
  8. ונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  9. קרי מלוויל-רייד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
  10. וירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחה בסיבוב הרביעי
  11. גריר סטיבנס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחה בסיבוב הרביעי
  12. סו ברקר (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב הראשון
  13. רגינה מרשיקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב השלישי
  14. ק, י ג'ורדן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  15. בטי שטוב (הולנדהולנד הולנד), הודחה בסיבוב הרביעי
  16. פם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השני

במשחק הגמר, כמו בשנה הקודמת, מרטינה נברטילובה מארצות הברית נפגשה עם האמריקאית הנוספת כריס אוורט וניצחה אותה בשתי מערכות.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות דורגו:

  1. פט פלמינג וג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  2. וויטק פיבק (פוליןפולין פולין) וטום אוקר (הולנדהולנד הולנד), הודחו בסיבוב הראשון
  3. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  4. בוב יואיט ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרויות 1967, 1972 ו-1978, הודחו בחצי הגמר
  5. מרטי ריסן ושרווד סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  6. ג'ין מאייר ואלכסנדר מאייר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  7. בריאן גוטפריד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וראול רמירס (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הפסידו במשחק הגמר
  8. יאן קודש ותומאס שמיד (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השליש
  9. ויקטור פצ'י (פרגוואיפרגוואי פרגוואי) ובלז' טארוצ'י (הונגריההונגריה הונגריה), הפסידו במשחק הגמר
  10. מארק אדמונסון וג'ון מרקס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  11. ג'ון אלכסנדר ופיל דנט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  12. רוס קייס וג'ף מסטרס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרות 1977, הודחו ברבע הגמר
  13. קולין דואודסדייל והיינץ גונטהארט (שווייץשווייץ שווייץ), הודחו בסיבוב השני
  14. טים גוליקסון וטום גוליקסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  15. ריי ראפלס ואלן סטון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב הראשון
  16. ברוס מנסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואנדרו פטיסון (רודזיהרודזיה רודזיה), הודחו בסיבוב הראשון

במשחק הגמר פט פלמינג וג'ון מקנרו מארצות הברית נפגשו עם בריאן גוטפריד מארצות הברית וראול רמירס ממקסיקו וניצחו אותם ב-4 מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. מנצחות תחרות 1978 השתתפו בתחרות אך עם פרטנרים חדשים. 8 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרטינה נברטילובה ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצחו בתחרות
  2. בטי שטוב (הולנדהולנד הולנד) וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  3. פרנסואז דיר (צרפתצרפת צרפת) ווירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו בחצי הגמר
  4. רוזמרי קזאלס וכריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  5. דיאן פרומהולץ (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) מריס קרוגר (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודחו ברבע הגמר
  6. מימה יאושובץ (יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה) ווירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחו בחצי הגמר
  7. אילנה קלוס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ובטי סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  8. סו ברקר (בריטניהבריטניה בריטניה) ואן קיומורה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר מרטינה נברטילובה ובילי ג'ין קינג מארצות הברית שיחקו נגד בטי שוטב מהולנד וונדי טרנבול מאוסטרליה וניצחו אותן ב-3 מערכות. לבילי ג'ין קינג זה היה ניצחון גראנד סלאם ה-20 (מתוכם 11 אישיים) בקריירה שלה. בכך היא שברה את השיא של אליזבת ריין.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 8 זוגות קיבלו דירוג:

  1. פרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ובטי שטוב (הולנדהולנד הולנד), מנצחי תחרות 1978, הפסידו במשחק הגמר
  2. בוב יואיט וגריר סטיבנס (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרות 1977, ניצחו בתחרות
  3. מרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  4. ג'ון ניוקומב ואיבון גולגונג אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בחצי הגמר
  5. יון ציריאק ווירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחו בסיבוב השלישי
  6. ??
  7. ג'ון לויד (בריטניהבריטניה בריטניה) ורוזמרי קזאלס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  8. רוס קייס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ובטי סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר בוב יואיט וגריר סטיבנס מדרום אפריקה שיחקו נגד פרו מקמילן מדרום אפריקה ובטי שטוב מהולנד וניצחו אותם בשתי מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]