אליפז בן עשו
אֱלִיפַז הוא דמות מקראית, בנו הבכור של עשו ואשתו עדה. לאליפז היו ארבעה אחים חורגים: רעואל, יעוש, יעלם וקרח.[1]
לאליפז היו שישה בנים: תימן, אומר, צפו, געתם, קנז, ועמלק, שהיה אבי העם הראשון שנלחם בעם ישראל. עמלק הוא בנו של אליפז מפילגשו תמנע. יש מדרשים המייחסים לאליפז גילוי עריות, ובהם תמנע היא גם בתו וגם פילגשו.
אליפז מוזכר במדרש בהקשר לבריחתו של יעקב מאחיו עשו, מחשש לחייו, אל דודו לבן הארמי שישב בחרן. בעקבות בריחת יעקב, שלח עשו את בנו אליפז לרדוף אחריו ולהורגו. כאשר השיג אותו אליפז, התחנן יעקב על חייו, אך אליפז טען שמוטלת עליו החובה למלא את מצוות אביו. יעקב נתן את כל אשר היה לו לאליפז ובכך אפשר לו לקיים את מצוות אביו וכן לא לפגוע בו נפש, שכן "עני חשוב כמת".
על פי ספר יוסיפון, בנו של אליפז, צפו, היה למלכם של הכתים עם שחרורם מעול קרתגו.
