אליפים (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפים
Alifim(1).jpg
עטיפת הספר
מחבר אסתר שטרייט-וורצל
שפת המקור עברית
הוצאה עמיחי
שנת הוצאה 1982
מספר עמודים 402

אליפים הוא רומן נעורים מאת הסופרת אסתר שטרייט-וורצל, שראה אור בשנת 1982 בהוצאת עמיחי. זהו ספרה השמיני, ואחד מספריה המצליחים ביותר. הספר זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. בשנת 2005 עובד הספר להצגה לילדים ונוער באותו שם, ובשנת 2011 עובד לסדרת טלוויזיה באותו שם.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מספר על רוני, נער מתבגר שאיבד את אמו, העובר ללמוד בפנימיה החקלאית "גנות". עלילת הספר מתרחשת בישראל של שנות השישים. בבית הספר הפנימייתי נכנס רוני כתלמיד כיתה ט' – "אליף" (על אותו משקל מכונים תלמידי כיתה י' – "בטיחים", תלמידי י"א – "ג'מילים", וי"ב – "דלידים"). רוני נאלץ להתמודד עם הדלידים, אשר מכינים עבורם טקסי-קבלה משונים, עם דוידי, נער יתום מאם שבא משכונת-מצוקה, אשר אביו נהג להכותו עד שנכנס לכלא על גניבה ועם יחסיו המורכבים עם אביו. במהלך הספר דוידי מתאהב באילנה, אהובתו של רוני, בסוף הספר אילנה ורוני הופכים לזוג. במהלך שנת הלימודים, מתיידד רוני עם נערים ונערות משכבתו, ביניהם שאול הידוע בכינוי קטנצ'יק, ילד קטן גוף וחולה אשר נאלץ לעבור ניתוח לב, הדסה, ילדה ביישנית אשר מאוהבת בשמוליק מדריך הגינון המבוגר ממנה בעשרים שנה, ניצול-שואה שתלאות-החיים הפכוהו לטיפוס רדוף ומסוגר חובב מוזיקה קלאסית, ניצה, בת-זוגו של רוני לזמן מה, וגם עם אילנה, אהובתו בסתר. הספר מבוסס על הפנימיה החקלאית "כנות" הממוקמת על-יד צומת גדרה, מקום בו לימדה הסופרת תקופה מסוימת. כמו כן העיירה ג' המצוינת בספר היא העיר גדרה.

תיאור הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון (רוני) מצגר - ילד תל אביבי מבית טוב שבחר ללמוד בפנימיה משום שאינו מסתדר עם אביו, אברהם, הידוע כעורך-דין מצליח, שנשא לאשה את מזכירתו, דבורה, לאחר פטירת אמו של רוני מסרטן בהיותו בן שתים-עשרה וחצי. הוא אינו שואף להיות חקלאי, אך מעדיף להתרחק מהבית בגלל שהוא סבור כי אביו שכח את אמו, וכי הוא משכנע שחייו ישתנו ויהיו מאושרים הרבה יותר כאשר יהיה רחוק מהבית, רחוק מאביו, רחוק מהאישה השנייה שנשא אביו ובעיקר מהגעגועים העזים לאמו. בהמשך הסיפור, דבורה, אשתו השנייה של אביו, נכנסת להריון ולרוני נולדת אחות קטנה, לימור. כאשר רוני מגיע לראשונה ל"גנות" הוא נחשב ל"אליף", תלמיד השנה הראשונה בפנימייה. הוא משתלב בקבוצה של נערים ונערות, אליפים כמותו, וכל אחד מהם זוכה לקבלת פנים אישית מהדלידים אשר מכינים עבורם טקסי-קבלה שונים. רוני הוא נער מקובל בחברת האליפים ופעיל במועצת התלמידים. הוא מגן על החלשים ולוחם נגד הדלידים. הוא מאוהב באילנה, אך סבור כי ליבה משוך אחרי דוידי. לכן כאשר ניצה, ילדה שאוהבת אותו, מציעה לו חברות, הוא נענה לבקשתה אך אומר לה שלצערו, לעולם לא יוכל להשיב לה אהבה כמו שהיא מרעיפה עליו. לקראת סוף הסיפור, יחסיו של רוני עם אביו ואשתו דבורה משתפרים וגם היחסים עם אילנה, והם הופכים לזוג. רוני ילד נאה מאוד, ובמהלך לימודיו בגנות הוא נעשה גבוה יותר, חסון, שרירי ושזוף.

אילנה - יפה כפי שמתואר בספר , אהובתו של רוני, הגיעה לגנות מחולון במטרה להגשים את הייעוד שלמדה בעבר בתנועת הנוער. במשך הסיפור היא מתיידדת עם דוידי, ילד בעייתי, ועוזרת לו לחזור לדרך הישר ולהתיידד עם שאר האליפים. כאשר דוידי מואשם בגנבה, אילנה עושה הכול כדי להוכיח את חפותו ובסופו של דבר מצליחה. אילנה הופכת לחברתו של דווידי לאחר ניסיון ההתאבדות שלו, אך לקראת סוף הספר, אילנה מגלה את אהבתה אל רוני וכאשר הוא נפרד מניצה , היא נפרדת מדוידי ( כי הם היו זוג למשך זמן קצר ) . לאילנה עיניים כחולות, היודעות לעתים להיות כה רציניות, גומות חן וצמות עבות וחומות. היא נערה נבונה וטובה מאוד. במהלך הסיפור אילנה עוזבת את גנות, מושפלת, לאחר שנפלה קורבן לתעלול אכזרי של הדלידים, אך בהשפעת רוני היא חוזרת, והם הופכים לזוג.

דוידי - ילד שמגיע ממשפחה מסובכת ומשכונת הארגזים, וגנות היא התחנה האחרונה שלו לפני שיגיע בחזרה אל המוסד לעבריינים צעירים. דוידי הוא נער יתום מאם, אשר אביו היושב בכלא על גניבה , נהג להכות אותו ואת אמו של דוידי (ייתכן ודמותו מבוססת על דמות הנער דוד, גיבור הסרט הילד מעבר לרחוב). לגנות הוא מגיע בתקווה להתחיל חיים חדשים, אך תקוות אלו מתחילים להישכח כאשר הוא רואה נער מעברו, הדליד משה דינר, עמו גדל בשכונת הארגזים, שמספר לכל הילדים בפנימייה על עברו של דוידי. דוידי נתקל בקשיים רבים בזמן התאקלמותו בגנות ורוב התלמידים ראו אותו כ"מכונס בתוך עצמו, מתרחק מזולתו ונראה כמו פושע". במשך הסיפור לדוידי מודבקת תווית הגנב, אך במהרה, אחרי מאמציה של אילנה, תווית זו נמחקת והוא מתחיל להסתדר יותר טוב עם תלמידי גנות. בגלל איומיהם של פואד ורחמים, דוידי שוקע בדיכאון ובפחד מחליט לשים קץ לחייו. הוא נוטל כדורים אך רוני מגיע בזמן ומציל אותו. דוידי לא רוצה לחזור לגנות ומחליט להישאר בביה"ח עד שייאלץ לעזוב, ובזמן שהוא שוהה שם הוא הופך לחבר של אילנה. לקראת סיומו של הסיפור הוא חוזר ללא הודעה מוקדמת לגנות. לאחר שגילה שרוני ואילנה הם זוג הוא מאבד את שפיותו ובורח דרך היער. לאחר מעברים בלתי צפויים שעבר, הוא מחליט לעבוד יחד עם רפתן שפגש, הוא קורא לעצמו דוד והחליט לעזוב לתמיד את גנות.

קטנצ'יק - שמו האמיתי של קטנצ'יק הוא שאול. ילד חביב אשר קיבל את הכינוי "קטנצ'יק" בשל היותו רזה וקטן, ולא היה לו כוח רב כדי לעבוד ולהיות חזק כמו כולם. הוא נשלח אל הפנימייה מתוך מחשבה שהעבודה באוויר הפתוח תוכל אולי לסייע לו להתחזק במבחינה גופנית ופיזית. לקטנצ'יק הייתה קומה נמוכה, שחוחה מעט ומבנה גוו היה צר וצנום ובגלל זה הוא היה נראה כמו ילד קטן. הוא דיבר בשפה גבוהה מאוד, כאילו קרא מתוך ספר, ולפעמים היה זה מעורר גיחוך בקרבת תלמידי גנות, אך בסך הכול הוא עורר רק רגשות חיבה ורחמים בקרוב רובם.

גדי ומיכה - בספר הם נקראים גד ומיכאל , הגיעו אל גנות מן הכפר הסמוך. הם באו כדי ללמוד כיצד לגדל ולעבד בעתיד את אדמותיהם. הם היו חברים לחדר של רוני, והכירו איש את רעהו מילדותם הרכה ומאז צעדו יחד החל מהגן הילדים לאורך כל הכיתות בביה"ס היסודי ואז הגיעו לגנות. הם מתמצאים בחקלאות כי עזרו להורים שלהם במשקים. לגדי יש שלושה אחים ולמיכה יש שתי אחיות תאומות, תחיה וניצה (ובקיצור: תחיצה).

הדסה - חברתו לספסל של רוני. בשונה מהתלמידים, היא העדיפה בכל הפסקה וערב לשמוע למוזיקה בפסנתר של מורה האהוב לגינון, שמוליק. הוריה והמנהלת חנה לא ראו את ה"ידידות" הזו בעין טובה (בגלל הפרש הגילאים של עשרים שנה). כשזה התגלה לשניים, הם היו צריכים להיות מופרדים ולהיפגש רק פעם בשבועיים. שמוליק לקח את זה מאוד קשה והדסה החלה לשנוא את המנהלת ואת גנות, ובנוסף לכך החשיבה את הוריה כמתים. גם כשניסתה לבלות עם בני גילה היא הבינה שבן הזוג היחיד שתרצה הוא שמוליק. כמו אילנה היא נפלה לתרגיל משפיל ומלוכלך של הדלידים. לאחר שסודותיה התגלו, היא אמרה שמי שלא עבר את ההשפלה על בשרו, לא מסוגל להבין.

פיני (פנחס) - מדריכם החסון והאהוב של האליפים. פיני בעל שפם עבות ,סטודנט, בוגר יחידה קרבית וטפוס חובב טבע והרפתקאות נשוי לשוש המשמשת כאם הבית של האליפים. הם גרים בקומה הראשונה של פנימיית האליפים ומצפים לתינוק, אשר נולד לקראת סוף השנה.