אלי הורביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהדף "אלי הורוביץ" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב בשם זה, ראו אלנתן (אלי) הורוביץ.
אלי הורביץ

אליהו (אלי) הורביץ (1932 - 21 בנובמבר 2011) היה תעשיין ישראלי. שימש מנכ"ל חברת "טבע" בין השנים 1976-2002 ויו"ר חבר המנהלים שלה בין השנים 2002-2010. הורביץ הפך את "טבע" לחברה הגדולה בישראל ולחברת התרופות הגנריות המובילה בעולם. כיהן כנשיא התאחדות התעשיינים וכיו"ר בנק לאומי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

נולד בשנת 1932 בירושלים. התגייס לצה"ל בשנת 1948. במהלך שירותו סייע בהקמת קיבוץ תל קציר והתגורר בו. במהלך שירותו בסדיר ובמילואים התקדם והגיע לדרגת סגן אלוף בתפקיד סגן מפקד אגד ארטילרי. במלחמת יום הכיפורים פיקד על יחידות מרגמות כבדות מתנייעות בחזית המצרית.

כסטודנט לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים החל לעבוד כשוטף כלים בחברת "אסיא", שממנה וממיזוגה עם חברות אחרות התפתחה מאוחר יותר "טבע". הוא התקדם במהירות בסולם הדרגות, התקדמות שלצד כישרונו תרמה לה גם היותו חלק ממשפחת סלומון, ממייסדות "אסיא", בהיותו נשוי לבת המשפחה, דליה סלומון.

אלי הורביץ בראיון למגזין כלכליסט, בכנס צאצאי משפחת סלומון, כשלושה שבועות לפני פטירתו


ב-1976 מונה למנכ"ל קבוצת "טבע". באותה שנה זכה בפרס התעשייה בקטגוריית הכימיה. בשנות השמונים מילא תפקיד של יו"ר התאחדות התעשיינים ועמד זמן מה בראשות דירקטוריון בנק לאומי בשעתו הקשה ביותר של הבנק, אחרי משבר מניות הבנקים.

הורביץ הועמד לדין בעבירות מס עקב אי דיווח על הכנסות בסך מיליוני דולרים בקשר לפעילותו כיושב-ראש דירקטוריון פרומדיקו והורשע בבית המשפט המחוזי על ידי השופטת אילה פרוקצ'יה. על החלטה זו ערער לבית המשפט העליון. ערעורו התקבל והוא זוכה פה אחד בפסק דין פרומדיקו[1].

בהגיעו לגיל 70 פרש ממנכ"לות "טבע" והותיר את ההובלה לישראל מקוב, כשהוא עצמו מתמנה ליו"ר הדירקטוריון.

בשנת תשס"ב זכה בפרס ישראל על מפעל חיים.

מאז פרישתו ממנכ"לות טבע היה פעיל במיזמים רפואיים חדשנים.

בשנת 2010 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.ובשנת 2011 קיבל את אות עמית כבוד של המרכז האוניברסיטאי אריאל. הורוביץ קיבל את הפרס על תרומתו רבת השנים לקידום התעשייה עתירת הידע, הכלכלה והחברה בישראל[2].

בנובמבר 2009 אובחן כלוקה בסרטן הלימפה, הוא עבר טיפולים והחלים מהמחלה. נפטר ב-21 בנובמבר 2011 כתוצאה מאלח דם [1], והובא לקבורה ב-24 בנובמבר בבית הקברות בקיבוץ גבעת השלושה.

[עריכה] פוליטיקה

הורביץ היה מזוהה עם מפלגת העבודה, אך היה מקורב מאוד גם לאהוד אולמרט[3].

על אף הילת "הקוסם הכלכלי" שריחפה מעל ראשו והתבטאויותיו בנושאי כלכלת מדינה בכנסים שונים הודיע הורביץ שאין לו עניין בתפקיד שר האוצר - "אני טוב בניהול עסק. לא בפוליטיקה". עם זאת, הורביץ התבטא מפעם לפעם בנושאים פוליטיים. בתחום הכלכלי, כשהיה אחד מהמועמדים להחליף את שר האוצר המתפטר בנימין נתניהו, קרא לתוכנית לצמצום העוני, ואמר שהרפורמות הכלכליות של נתניהו, הגם שתמך בהן, נעשו שלא מתוך הידברות, כראוי לדעתו. בתחום המדיני קרא להקמת גדר ההפרדה, והודה ש"התפכח מאשליות" שהיו לו לאחר חתימת הסכם אוסלו.

באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה היה הורוביץ חבר בוועדת שחק, אותה הקים שר הביטחון, עמיר פרץ. הוועדה, בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, בה היו חברים גם האלופים (במיל.) הרצל בודינגר ואילן בירן, פורקה עוד בטרם הספיקה לפעול, לאחר שבודינגר הודיע על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות", וזמן קצר אחר כך הוקמה ועדת וינוגרד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ע"פ 1182/99
  2. ^ אלי הורוביץ קיבל את אות עמית כבוד של המרכז האוניברסיטאי אריאל
  3. ^ אולמרט תמך במועמדותו של הורביץ למשרת שר אוצר בתקופת שלטונו של אריאל שרון. לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה הורביץ, בהסכמת אולמרט, כחבר בוועדת שחק (לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה) שהתפרקה, ולאחר מכן מונה כחבר בוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא