אלי כהן (במאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי כהן
Shay Danon 1973.jpg
מימין לשמאל: אלי כהן, שמעון לב ארי ושי דנון בהצגה מחכים לגודו. צוותא (1973)
תאריך לידה: 18 בדצמבר 1940

אלי כהן (נולד ב-18 בדצמבר 1940[1]) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי. התפרסם כבמאי הסרטים "שתי אצבעות מצידון", "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס".

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחדרה.‏[1][2] בשנים 1967-1963 למד תיאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.‏[3] בסוף שנות ה-60, במקביל לסיום לימודיו, החל לשחק בתיאטרון ובקולנוע,‏[4] בדרך כלל בתפקידי הגבר הצעיר והנאה.‏[5] תחילה בתיאטרון זווית ובהמשך שיחק בתיאטרון הקאמרי בהצגות "הביתה",‏[4], "אנריקו" ו"נוכלים ואוהבים" (1968) ובתיאטרון צוותא בהצגה "לא ביום ולא בלילה" (1969)בתפקיד הראשי מול מרים ברנשטיין כהן.‏[6]. בשנים 1971-1970 למד בלונדון בבית הספר לקולנוע בלונדון (אנ').‏[3] לאחר שובו לישראל שיחק בתיאטרון הבימה בהצגות "השושנה המקועקעת" (1971) ו"חתולה על גג פח לוהט" (1973).‏[2]

בהצגה "מחכים לגודו" שיחק כהן שלוש פעמים; בפעם הראשונה, ב-1966, במסגרת הצגה שהועלתה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בבימויה של עדנה שביט. בפעם השנייה ב-1974 גם כן בבימויה של שביט ובפעם השלישית, ב-1980, בעת שכבר עסק בטלוויזיה ובקולנוע. בכל הפעמים שיחק בתפקיד אסטרגון מול שמעון לב ארי שגילם את דמותו של ולדימיר במחזה.‏[5]

במקביל לעבודתו בתיאטרון, השתתף כהן גם במספר סרטים. סרט הבכורה שלו היה "סיירים", בבימויו של מיכה שגריר, שיצא למסכים ב-1967. כהן גילם בסרט את תפקיד נוסי - הטירון שהשבוי הערבי חוטף ממנו את הנשק.‏[7] עוד באותה שנה, השתתף כהן בסרטו של הבמאי יוסף מילוא, הוא הלך בשדות".

ב-1968 השתתף בסרט "אסירי החופש" לצידם של ז'אק כהן, יוסוף פארח ודליה פרידלנד. הסרט, בבימויו של יונה זרצקי, עסק בחופשה בת 24 שעות שמקבלים שלושה אסירים. הסרט, שכלל סצנת אהבה בין אלי כהן ודליה פרידלנד, שנחשבה נועזת בישראל של אותם זמנים,‏[8] ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ובפסטיבל קאן ב-1968 וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים "פנום פן" 1968.‏[9]

קריירה כבמאי בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל למשחקו בתיאטרון, החל לעסוק בקולנוע: אם כתסריטאי (בשיתוף עם גיזה סלונים) בעיבוד הקולנועי האמריקאי ל"לא ביום ולא בלילה",‏[10] ואם בטלוויזיה הישראלית בה החל לביים סרטים דוקומנטריים. בין סרטיו התיעודיים הבולטים:

  • "מילואים" (1974) - מפגש כפול עם פלוגת מילואים; לפני מלחמת יום הכיפורים ולאחריה.‏[11]
  • "לעמוד על הרגליים" (1974) - שנת שיקומו בתל השומר של קצין צה"ל, יואל שרון, שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים.‏[12]
  • "תזמורת" (1976) - אודות התזמורת העירונית בבאר שבע וקליטת הנגנים העולים בה.‏[13]
  • "שלושה ברמה" (1977) - סיפורם של שלושה מקבלי עיטורים בלחימה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים שרקעם השונה מציג את הפסיפס האנושי ממנו מורכב צה"ל.‏[14][15]
  • "מסתרי האניה הטבועה במעמקי ים סוף" (1980) - תיאור חיפוש אחר אניה הטבועה כ-60 שנה בים סוף, ערב החזרת חצי האי סיני למצרים, שמחפשיה מאמינים כי יש בה אוצר זהב.‏[16]
  • "פרשת איילנד" (1980) - דרמה (התסריט נכתב יחד עם עלי מוהר) המציגה באור סאטירי מאבק בין ותיקי העליות ובין הממסד החומרני המסוקר על ידי אמצעי התקשורת ובמיוחד הטלוויזיה המוצגת בצורה גרוטסקית.‏[17]
  • "אלתרמניה" (2001) - סרט תעודי באורך מלא (90 דקות) אודות נתן אלתרמן, הופק על ידי שרות הסרטים הישראלי.‏[18]
  • "רוזנטליס, דיוקן עצמי" (2006) - סרט תעודי אודות הצייר משה רוזנטליס.‏[19]
  • "גדר, חומה, גבול...", סדרה בעלת 3 פרקים על גדר ההפרדה בין ישראל והשטחים (2006).‏[20]

סרטים עלילתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 ביים כהן את הסרט העלילתי "שתי אצבעות מצידון" הסרט הופק על ידי וביוזמת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל והייתה זו הפעם ראשונה בה הופץ לציבור הרחב סרט עלילתי באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה.‏[21] הסרט זכה להצלחה גדולה, התקבל בהתלהבות בפסטיבל הקולנוע בקאן[22] וכ-700,000 צופים צפו בו בקולנוע. הסרט סובב סביב דמותו של קצין צעיר המגיע לפקד על מחלקה באזור כפרי בלבנון בזמן מלחמת לבנון ותמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני. חלק נכבד מהסרט צולם באל-ח'יאם בלבנון.‏[23] כהן אף כתב את מילות שיר הנושא לסרט (לחן: בני נגרי) שהפך ללהיט בביצוע בועז עופרי.‏[24]

ב-1988 ביים את הסרט "הקיץ של אביה". הסרט מבוסס על ספר בעל אותו שם שכתבה גילה אלמגור. אלמגור, שהספר מבוסס על סיפור ילדותה, גם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו בתפקיד ראשי. מולה שיחקה בתפקיד הראשי השני, בתו של הבמאי, קאיפו כהן, שזכתה לשבחים רבים על משחקה. הסרט עסק בחוויות ילדה בת 10, בת לאם חד-הורית ניצולת שואה הפגועה בנפשה בראשית שנות ה-50. כהן עצמו שיחק בסרט בתפקיד גנץ, האיש שאביה (קאיפו כהן) חושבת בטעות שהוא אבא שלה.

ב-1991 ביים כהן סרט באנגלית בהפקה קנדית. הסרט "המריבה" (The Quarrel) שמתבסס על ספרו של חיים גראדה, "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי", עוסק במשבר הזהות היהודי ובקרע שבין הזרם הדתי ובין הזרם החילוני על רקע זיכרון השואה ומאורעותיה.‏[25] ב-1994 יצא למסכי הקולנוע סרטו האמריקאי, "The Soft Kill", מותחן קולנועי בהפקת אהוד בלייברג, שלא זכה להצלחה ניכרת.

ב-1994 ביים את סרט ההמשך ל"הקיץ של אביה", "עץ הדומים תפוס". גם סרט זה התבסס על ספרה של גילה אלמגור שנשא אותו שם ותיאר את חוויותיה כנערה בכפר הנוער הדסים. הסיפור מגולל מערכת יחסים הנרקמת בקרב בני נוער ניצולי שואה החיים בכפר נוער בישראל בשנות ה-50, שם גרים גם נערים צברים. קאיפו כהן שיחקה גם בסרט זה בתפקיד הראשי.

ב-1998 ביים את הסרט הישראלי "באזז", המספר את סיפורם של שני נערים בני 14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. ב-2003 ביים את הסרט "איש החשמל" אודות חייו של פנחס רוטנברג, בכיכובם של מנשה נוי, איילת זורר וליאור אשכנזי.‏[26] ב-2008 ביים את סדרת הדרמה הטלוויזיונית "אלטלנה" שעסקה בפרשת אלטלנה (על פי תסריט של מוטי לרנר).

במהלך השנים בהן עיסוקו המרכזי היה כבמאי, המשיך כהן לשחק לעתים גם בסרטים ובסדרות טלוויזיה. בין היתר שיחק את דמותו של אלפרד בסרט "סודות משפחה" ולאחר מכן, בתפקיד אורח ב"פלורנטין" את הדוד של מאור (עדי טרר). בשנת 2008 כהן שיחק בסדרת הדרמה של ערוץ 2 "עד החתונה" לצד אוהד קנולר שבעבר כהן ביים אותו בסרט "עץ הדומים תפוס".

ב-2013 ביים את "הורה 79", סרט בו הוא משחק באחד התפקידים הראשיים, יחד עם גילה אלמגור, נתן דטנר ויוסי גרבר. הסרט עוסק במפגש מחודש של להקת ריקודי עם 33 שנים לאחר פירוקה. הסרט מתוכנן לצאת למסכים בישראל במאי 2014.‏[27]

השחקנית קאיפו כהן שגילמה בשניים מסרטיו את התפקיד הראשי היא בתו.‏[1][28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אלי כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 אלי כהן בארכיון הבימה
  3. ^ 3.0 3.1 אלי כהן באתר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל
  4. ^ 4.0 4.1 נילי פרידלנדר, אלי כהן (תיאטרון ג') הגיע למשחק במקרה, מעריב, 15 באפריל 1968
  5. ^ 5.0 5.1 שרית פוקס, פגישה לאין קץ, מעריב, 17 באוקטובר 1980המשך המשך
  6. ^ חוה נובקלא ביום ולא בלילה, דבר, 26 בדצמבר 1968
  7. ^ זאב רב-נוףבאנו, חטפנו, ברחנו, דבר, 13 באוקטובר 1967המשך
  8. ^ זאב רב-נוףעל קצה המזלג, דבר, 18 באפריל 1968
  9. ^ דליה פרידלנד בקולנוע, באתר הבית של דליה פרידלנד
  10. ^ חוה נובק"לא ביום ולא בלילה" בהוליווד, דבר, 30 בנובמבר 1972
  11. ^ יוסי בייליןלפני ואחרי, דבר, 21 במרץ 1974
  12. ^ יוסי בייליןכמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974
  13. ^ חולקו הפרסים בפסטיבל הסרט, דבר, 31 באוקטובר 1976
  14. ^ שלושה ברמה, דבר, 16 בספטמבר 1977
  15. ^ פרטי הסרט "שלושה ברמה" בשרות התשלומים של ממשלת ישראל
  16. ^ דליה רביקוביץ'זהב במים, מעריב, 7 ביולי 1980
  17. ^ שרית פוקס, דיסניאיילנד, מעריב, 7 באוגוסט 1980
  18. ^ אלתרמניה, באתר "הבמה"
  19. ^ רוזנטאליס, דיוקן עצמי, באתר "הבמה"
  20. ^ [http://www.iba.org.il/ibadoc/Teuda.aspx?type=84&entity=240365&lang=hebrew גדר, חומה, גבול..., 2006 ], באתר רשות השידור, 22 במאי 2008
  21. ^ צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון, מעריב, 16 בפברואר 1986
  22. ^ שאול דישי, אלפיים צופים קיבלו באהדה את "שתי אצבעות מצידון", מעריב, 16 במאי 1986
  23. ^ יוסף ולטר, שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן, מעריב, 9 במאי 1986
  24. ^ כהן חתם על השיר בשם "אלי מדורסקי", שם נעוריה של אמו, חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999
  25. ^ אסף טל, "ואנו שנינו ניצבים לנוכח כלל ישראל, החרב" – על הסרט "המריבה", באתר יד ושם
  26. ^ אלי אשד, הזקן מנהריים, באתר "האייל הקורא", 12 בינואר 2003
  27. ^ הורה 79, קדימון הסרט באתר YouTube סרטונים
  28. ^ אודות השחקן אלי כהן המגלם את אורי (בסדרה "עד החתונה"), אתר רשת 6 בספטמבר 2010