אלי לנדאו

אלי לנדאו (נולד ב- 21 במרץ 1939, תל־אביב), עיתונאי ישראלי ואיש ציבור. כיהן כראש עיריית הרצליה וכיו"ר חברת החשמל.

אלי לנדאו נולד בתל אביב בשנת 1939. שירת בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. היה בין ראשוני הצנחנים שנכנסו לעיר העתיקה והגיעו לכותל המערבי. על חוויותיו משתי המלחמות כתב שני ספרים: "ירושלים לנצח" ו"סואץ - אש על המים". היה כתב צבאי בעיתון מעריב. במלחמת יום הכיפורים סיקר את הקרבות בסיני וברמת הגולן.

אלי לנדאו היה אחד מקבוצת עיתונאים (שכללה מלבדו את אורי דן, ישעיהו בן פורת, יהונתן גפן, חזי כרמל ואלי תבור) שפירסמו בשנת 1973 את הספר "המחדל", שהיה הספר הראשון שנתפרסם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ובו ביקורת על מחדליה ותיאור עז משדות הקרב, על החללים, הנפגעים ואובדן הציוד שהיו בהם.

אלי לנדאו היה במשך שנים רבות, אחד ממקורביו של אריאל שרון, ופעיל בפעילות פוליטית וציבורית. בשנים 1979 עד 1981 שימש כעוזרו של שרון שהיה אז שר החקלאות ועוזר שר הביטחון. לאחר מכן שימש יו"ר השק"ם. בשנת 1983 נבחר לתפקיד ראש עיריית הרצליה ולאחר מכן נבחר פעמיים נוספות לתפקיד זה שאותו מילא עד לשנת 1998. אלי לנדאו יזם את הקמת המרינה והביא לשינוי באזור התעשייה שהפך למרכז היי טק. בתקופת כהונתו הוקם אזור הספורט, נבנו אצטדיון הכדורגל, מטווח האולימפי, קאנטרי קלאב, ובית חיל האוויר אשר בתוכו היכל האומנויות של הרצליה. אלי לנדאו יחד עם פרופסור אוריאל רייכמן יזמו את הקמת המרכז הבינתחומי. בתקופת כהונתו הוקמו פרויקטים נוספים כגון קניון שבעת הכוכבים, שוקמו שכונות העיר כמו יד התשעה ונווה ישראל, נבנה גם החלק הנוסף בבית יד לבנים, המשמש כמוזיאון אומנות. כשהתפטר מתפקידו ונתמנה לתפקיד יו"ר חברת החשמל, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2004. במקביל לתפקידו כראש עיר מילא אלי לנדאו בראשית שנות התשעים את תפקיד יו"ר מרכז השלטון המקומי ולאחר מכן יו"ר מועצת השלטון המקומי.

בחייו הפוליטיים עבר אלי לנדאו מהפך, החל מהצטרפותו לתנועת החרות בשנת 1969 ומסיוע בהקמת התנחלויות, כעוזר שר החקלאות, ובהמשך בנקיטת עמדה כי יש להדבר עם הפלסטינים ועד לעזיבת הליכוד והתמודדות בבחירות של שנת 1992 כמספר שתים ברשימתו של יצחק מודעי "המפלגה הליברלית החדשה", שלא עברה את אחוז החסימה. אלי לנדאו היה מעורב בפרשיות ציבוריות שנויות במחלוקת: בשל טענות בקשר להליכים לא תקינים בהקמת המרינה בהרצליה, הוגש נגדו כתב אישום והוא זוכה על ידי בית המשפט וכן נחקר על ידי משטרת ישראל, בחשד שלא הוכח, כי הוא מעורב ב"פרשת פריצקי" וכי עמד מאחורי הדחתו של יוסף פריצקי מתפקיד שר התשתיות הלאומיות.

ספריו

• ירושלים לנצח : מלחמת הצנחנים לשחרור עיר-דוד, אותפז, 1967
• מאת כתבנו הצבאי, כידון, 1967 (יחד עם איתן הבר וזאב שיף)
• סואץ - אש על המים, הוצאת אותפז, 1970