אלכסיי בסטוז'ב-ריומין
אלכסיי בסטוז'ב-ריומין (1 ביוני 1693 - 21 באפריל 1768) (ברוסית: Алексей Петрович Бестужев-Рюмин) מדינאי רוסי בתקופת יליזבטה, קיסרית רוסיה.
הוא נולד במשפחת אצילים וותיקה, אב שלו היה מושל ניז'ני נובגורוד ומקורב לאנה, קיסרית רוסיה. ביחד עם אחיו למד בברלין ובקופנהגן. בהתאם לאישור של פיוטר הגדול החל לשרת אצל ג'ורג' שליט הנובר. כאשר ג'ורג' התמנה למלך אנגליה בסטוז'ב-ריומין התמנה לשגריר בלונדון. לאחר שלוש שנים בלונדון הוחזר לרוסיה.
בשנת 1718 נשלח לילגבה להיות ליד דוכסית קורלנד אנה. לאחר מכך עבר לדנמרק והמבורג. עוד בהיותו בילגבה התקרב לארנסט בירון. בשנת 1740 הוחזר לסנקט פטרסבורג במטרה לעזור לבירון במאבקי כוח נגד אנדריי אוסטרמן. בסטוז'ב-ריונין אכן עזר לארנסט בירון להתמנות לעוצר ליד איוואן השישי. עם נפילת בירון בנובמבר 1740 נעצר ונכלא במבצר שליסלבורג. הצליח להשתחרר אך נשללו ממנו כל תפקידיו.
עם עלייתה של יליזבטה, קיסרית רוסיה לשלטון הוחזר לשרות ותוך זמן קצר מונה לסגן-קנצלר, חבר סנט, מנהל הדואר ובסופו של דבר לקנצלר. קיבל עיטור אנדריי הקדוש שהוא העיטור הגבוה ברוסיה.
בהיותו קנצלר במשך 16 שנים ניהל את מדיניות החוץ של האימפריה הרוסית. היה קרוב מאוד לאוסטריה ולכן התנגד מאוד להתקרבות של הרוסים לצרפת ופרוסיה. בהתאם למדיניותו רוסיה הצטרפה למלחמת שבע השנים שעלתה לרוסיה בחיי 300 אלף חיילים והון עתק. בתקופת היותו קנצלר הוא היה פעיל בעריכת כל ההסכמים שנחתמו.
יורש העצר פיוטר השלישי, קיסר רוסיה היה בין מעריצי של מלך פרוסיה ולכן לא סבל את בסטוז'ב-ריונין. לכן בסטוז'ב-ריומין פעל לכך שפאבל הראשון, קיסר רוסיה יתמנה ליורש העצר.
בשנת 1757 יליזבטה, קיסרית רוסיה חלתה. בסטוז'ב-ריומין חשב שהיא כבר לא תחלים ועל דעת עצמו נתן פקודה לצבא שלחם בפרוסיה לחזור לרוסיה. כאשר הקיסרית החלימה היא זעמה על הנעשה וב-27 בפברואר 1758 פיטרה אותו מכל תפקידיו. הוא עזב את הבירה והתגורר מספר שנים בכפר במחוז מוסקבה שהיה בבעלותו.
עם עלייתה שלטון של יקטרינה הגדולה הוא הוחזר לחצר, הוחזרו לו כל תואריו, עיטורים והוא התמנה לגנרל-פלדמרשל.
בהתאם לעדויות הוא היה איש חכם, בעל ניסיון ויכולת ביצוע לא מבוטלת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קורות חיים (ברוסית)
