אלכסנדרוס פוליהיסטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוקיוס קורנליוס אלכסנדר פוליהיסטוריוונית Αλέξανδρος ο Πολυίστωρ - "אלכסנדר המרבה לחקור"), מכונה גם אלכסנדר איש מילטוס (ביוונית Ἀλέξανδρος ὁ Μιλήσιος), היה סופר יווני בן המאה ה-1 לפנה"ס (בערך 100 עד 40 לפנה"ס).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר פוליהיסטור הובא כעבד לרומא כדי לשמש כמורה, ושם שוחרר בידי סולה. הוא היה סופר פורה ביותר, אבל מכל יצירתו לא שרד ולו ספר אחד; כל ששרד הם קטעים המצוטטים אצל סופרים אחרים (רבים מצוטטים אצל דיוגנס לארטיוס) ורשימת יצירותיו הרבות.

על פי הסודא[1] (האנציקלופדיה הביזנטית מסביבות שנת 1000 לספירה), הוא היה מדקדק, תלמידו של כראטס ממאלוס (אנ'), ונשרף למוות במהלך שריפה שכילתה את ביתו שבעיר הרומאית לורנטום (אנ') שבלאטיום, בחוף המערבי של איטליה. כאשר שמעה אשתו, הלן, על מה שקרה, היא תלתה את עצמה.

על היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שאר כתביו, חיבר פוליהיסטור גם ספר על אודות היהודים (Περὶ Ἰουδαίων), בו אסף קטעים מתוך חיבורים שונים על היהודים. לדעת מנחם שטרן הכתיבה על יהודים ויהודה מעידה על העניין הרב שהיה לעולם הרומאי בארץ ישראל ובתושביה לאחר כיבושה בידי פומפיוס בשנת 63 לפסה"נ.

אצל אוסביוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מן החיבור "על היהודים" נותרו קטעים אחדים בספרו של אוסביוס[2]. מקטעים אלה עולה שאלכסנדר שאב את הידע שלו על יהודים ממספר רב של סופרים יהודים-הלניסטים (שרבים ידועים רק באמצעותו) וגם מכמה סופרים לא יהודים. הוא מצטט אותם לפי סדר כרונולוגי - הסדר בו ערוכים הסיפורים במקרא. בין הסופרים היהודים שסיפקו לו חומר היו דמטריוס (אנ'), אופולמוס (אנ'), ארתפנוס, מלכוס-קלאודמוס (אנ'), אריסטיאס (אנ'), המשורר האפי פילון (אנ') ויחזקאל הדרמטורג. בין הסופרים הפגאניים: טימוכארס ואפולוניוס מולון.‏[3]

במשפטי הקישור של אלכסנדר המופיעים אצל אוסביוס יש כמה התיחסויות ל"ספר הקדוש" או "הספרים הקדושים". את אלה יש להסביר בתלותו המילולית של אלכסנדר במקורותיו היהודים.‏[4] גם יוסף בן מתתיהו מצטט אותו‏[5] ומביא ממנו קטע מתוך חיבורו של קלאודמוס. מתקבל הדעת שהקטע לקוח מהחיבור על היהודים אך אין זה ודאי. מלבד ציטוט זה לא ברור באיזה מידה הוא מסתמך עליו.‏[3]

בסודא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגמנט אחד שמקורו בספרו "על אודות רומא" (Περὶ Ῥώμης) מצוי בסודא ובו נאמר על אלכסנדר פוליהיסטור:

"ועל אודות רומא [הוא חיבר] חמישה ספרים, שבהם הוא מציין כי שם [ברומא] הייתה אישה עבריה בשם מוסו (Μωσώ)‏[6] שחיברה את חוקי העברים".‏[1]

ברור למדי ש"מוסו" היא משה, אך לא ברור מדוע ייחס את המעשים לאישה ומדוע קבע את מקום ההתרחשות ברומא. למרות שהמסורת היהודית לגבי משה היתה ידועה היטב לאלכסנדר, הוא לא ראה פגם בהתיחסות לגרסה הסותרת אותה ואולי אפילו מלגלגת על העם היהודי.‏[7]

אלכסנדר פוליהיסטור הוא הסופר הפגאני הראשון להחליף את המונח "יהודי" עם "עברי". הוא משתמש במונח "עברי" גם במשפטי הקישור שלו המופיעים אצל אוסביוס. מונח זה ככל הנראה השתרש אצלו מתוך המקורות היהודיים בהם השתמש, כמו למשל המשורר-מחזאי יחזקאל.‏[8]

אצל סטפאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרגמנט נוסף מצוי אצל סטפאנוס מביזנטיון: "יהודה – אלכסנדר פוליהיסטור אומר כי מקור השם מילדיה של סמירמיס יהודה ואידומאה".‏[8]

יתכן וקטע זה לקוח מחיבורו על היהודים, או מאחד מחלקי חיבורו על ההיסטוריה הכלדיית. אטימולוגיה דמיונית זו מניחה שיש אמת בסיפורו של קטסיאס[9] על שלטונה של המלכה סמירמיס על המזרח ויסודה ערים רבות באסיה. סמירמיס יסדה את יהודה ואדום באותה צורה כמו זו שהאל אוסיריס יסד את מקדוניה - באמצעות בנו "מוקדון"‏[10] (אנ'). יתכן ולהתיחסות לסמירמיס יש קשר למסורת המוצא הבבלי-אשורי של היהודים, המשתקפת בספרות היוונית והלטינית‏[11]. השם "יהודה" מופיע לפני "אדום" כפועל יוצא משליטתה של יהודה על אדום בתקופה ההלניסטית, במיוחד לאחר כיבוש אדום על ידי יוחנן הורקנוס, אולם זה מנוגד למסורת המקראית‏[12] לפיה עשו ("אבי אדום") היה הבכור מבין התאומים. ההסבר האפונימי תואם את השימוש הרווח בו‏[13] בעת העתיקה.‏[8]

כפי שנרמז בברור מהתוכן שלהם, שני הקטעים (בסודא ואצל סטפאנוס) אינם תלויים במקורות יהודים.‏[4]

אצל קלמנס מאלכסנדריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאולוג הנוצרי מאבות הכנסיה קלמנס איש אלכסנדריה (אנ') מדווח שבחיבורו על היהודים תעתק אלכסנדר פוליהיסטור מכתבים משלמה למלך מצרים ולמלך צור ואת מכתביהם לשלמה, מהם עולה כי מלך מצרים שלח אליו 80 אלף איש לשם בניית בית המקדש וגם מלך צור שלח מספר דומה, בנוסף לאדריכל מצור, בן לאם מיהודה משבטו של דוד.‏[7][14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, Alexander Cornelius, volume 1, p.115, p.116
  • Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Israel Academy of Sciences, Jerusalem, 1976, Vol. I, XXX. Alexander Polyhistor, pp. 157-164

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 סודא, אלכסנדר איש מילטוס – Suidas, s.v. Ἀλέξανδρος ὁ Μιλήσιος
  2. ^ Eusebius, Preparatio Evangelica, IX, 17-39
  3. ^ 3.0 3.1 M. Stern, GLAJJ, p. 157
  4. ^ 4.0 4.1 M. Stern, GLAJJ, p. 158
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, פרק טו, סעיפים 241-240.
  6. ^ סודא, מוסו – Suidas, s.v. Μωσώ
  7. ^ 7.0 7.1 M. Stern, GLAJJ, p. 163
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 M. Stern, GLAJJ, p. 164
  9. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר 2, פרק 14, סעיף 1.
  10. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר 1, פרק 20, סעיף 3.
  11. ^ למשל: Marcus Junianus Justinus, Epitome of the Philippic History of Pompeius Trogus, Book XXXVI, 2, 1;
    ניקולאוס איש דמשק אצל יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, סעיפים 160-159; טקיטוס, היסטוריות, ספר 5, פרק 2.
  12. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ה.
  13. ^ למשל: Plutarch, De Iside et Osiride, 31 , 363 D
  14. ^ Clemens Alexandrinus, Stromata, I, 21 (330):130:3