אלכסנדרי זוסלין הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדרי זוסלין הכהן
מקום לידה ארפורט
מקום פעילות רב בערים קלן, ורמיזא, ופרנקפורט
נושאים שבהם עסק פרשן תלמוד, פוסק
תלמידיו רבינו שמשון (בעל החיבור ברוך שאמר)
בני דורו הרב יעקב בעל הטורים
חיבוריו ספר האגודה

הרב אלכסנדרי הכהן[1] (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-14, מחבר ספר האגודה.

נולד בארפורט ושימש כרב בערים קלן, ורמיזא, ופרנקפורט.

ספר האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלכסנדרי הכהן כתב את "ספר האגודה" שבו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיא בתלמוד, כולל סוגיות העסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים -סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בזמן ההוא.

לרוב, סיכומיו בנוי על פי דעתם של גדולי הפוסקים שחיו לפניו - הרי"ף, ר"י הזקן, רבינו תם, הרשב"ם, המרדכי, הרא"ש, הראבי"ה הראב"ן. הרמ"א הסתמך עליו רבות בהגהותיו לשולחן ערוך[2].

ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ. אמנם, בהשוואה של ספר האגודה עם ספר הטורים, שנכתב על ידי בן דורו ר' יעקב בן אשר, ניכר הבדל גדול בשיטת העריכה. האגודה, בדומה לספר המרדכי, נכתב על סדר מסכתות התלמוד, וסוגייתיו, ומהווה שילוב של פרשנות תלמודית, מסורות פסיקה של חכמי אשכנז ותשובות הלכתיות בנושא. ספר הטורים לעומת זאת, מסודר לפי נושאים וסימנים, ומנותק מהסדר התלמודי המקורי, מה שמאפשר צמידות רבה יותר לנושא ספציפי על נגזרותיו.

ספר האגודה השפיע על הפסיקה האשכנזית מאוד, אבל לא היה ניכר בכתביהם של הפוסקים הספרדים בדורות שאחריו. הוא מובא פעמים לא מעטות על ידי הבית יוסף, אך לרוב בכלי שני‏[3]. פוסקי אשכנז במאה ה-15, כגון ר' יעקב בן משה מולין (מהרי"ל) ור' יעקב וייל (מהרי"ו) החשיבו מאוד את פסקי בעל ספר האגודה. המהרי"ו אף חיבר כעין "קיצור" של ספר האגודה שפורסם בשנת 1610 תחת השם "חידושי אגדה".

מוות על קידוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סוברים כי הרב אלכסנדרי נהרג בפרעות שהתחוללו בימי המוות השחור, ונספה יחד עם עוד כ-3,000 יהודים בשריפה בארפורט לפני שנת 1349 בפרעות שהתרחשו בזמן מגפת המוות השחור. ר' ישראל ברבי יואך מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אריון בכי" ובה מוזכר את ר' אלכסנדר זוסלין:

ערפורט מהררה,
לה שם ברוב עשרה,
שם הוד כבוד תורה,
חק דת פליליך
זכו נזיריה
צחו צעיריה,
נעמו נעריה -
בם רב אציליך
הרב אלכסנדרי
כהן וראש נזרי
לעשות רצון יוצרי
עז כשחליך‏[4].

ואילו יש חולקים וסוברים כי לא נהרג על קידוש השם מכיוון שרבנים בדורות שאחריו (כמו המהרי"ל וחבריו) אינם מזכירים אותו בתיאור "הקדוש" כפי מנהגם להזכיר אנשים שמתו על קידוש השם[5].

תקופת חייו של אלכסנדרי זוסלין הכהן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך שם בעל האגודה בהקדמתו לדפוס המקורי של י' כ"ץ. וגם על פי כתב יד של ספר האגודה שהיה בבעלות הרב נתן הכהן אדלר שנכתב בשנת ה'רל"ג -הקדמה לספר האגודה בעריכת הרב א. בריזל דף כה.
  2. ^ הרב חיים יוסף דוד ‏אזולאי, שם הגדולים, מערכת ספרים, אות א, סימן ט"ז‏.
  3. ^ יורה דעה, עג, אגור בשם אגודה. לעומת הב"ח, המצטט מספר האגודה ישירות.
  4. ^ מתוך ס' קינות לובלין שע"ז, מצוטט בהקדמה לספר האגודה, בהוצאת הרב אברהם יוסף צ'יק.
  5. ^ אוצר הגדולים ערך מספר תשע"ז.