אלכסנדר אסטרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר אסטרוק
(13 ביולי 1923)
אין תמונה חופשית
מקום מגורים פריז, צרפת
שנות הפעילות סרט בכורה ב-1949
מקצוע במאי קולנוע, סופר, תסריטאי, מבקר קולנוע

אלכסנדר אסטרוקצרפתית: Alexandre Astruc; נולד ב-13 ביולי 1923, פריז, צרפת) הוא סופר, תסריטאי, במאי ומבקר קולנוע צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרוק נולד לזוג הורים עיתונאים, הצטיין בלימודיו ורכש תואר באמנות ומשפטים. בתחילת דרכו הועסק כמבקר קולנוע מטעם כתבי עת נחשבים ובכללם כתב העת מחברות הקולנוע. הוא התחכך בעולם הבוהמה הצרפתי והתרועע עם בוריס ויאן ומאוחר יותר עם פרנסואה טריפו. ב-1949 ביים את סרטו הראשון. אסטרוק המשיך לביים סרטי קולנוע במהלך שנות ה-50 וראשית שנות ה-60 ובהמשך ועד ראשית שנות ה-90 עסק בבימוי סרטי טלוויזיה. ב-1994 היה הזוכה הראשון בפרס הקולנוע על שם רנה קלייר של האקדמיה הצרפתית. אסטרוק נשוי ומתגורר בפריז.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרוק טבע את המושג "קאמרה סטילו" (caméra-stylo) כלומר מצלמה-עט. לפי תפישה זו, הבמאי משתמש במצלמת הקולנוע שלו כפי שהסופר משתמש בעט. לתפישה זו שני עקרונות. מחד, משמשת המצלמה כלי ביטוי נוח וקל לשימוש כפי השימוש בעט ומאידך, המצלמה מהווה עבור הבמאי כלי להעברת מסרים בדיוק כפי שהעט משמש כלי להעברת המסרים של הסופר.[1] אסטרוק טען כי השפה הקולנועית תהפוך לאמצעי הבעה יעיל וקל לשימוש לא פחות מהשפה הכתובה. עוד ציין אסטרוק שהתפתחות והשתכללות הטכנולוגיה והמצלמות בפרט, יוביל למצב בו לכל אדם יהיה מקרן פרטי, והוא יוכל לגשת לחנות הסמוכה לביתו ולבחור סרט לצפייה בנושאים מגוונים. למעשה הוא חזה את הופעת הוידאומט וחנויות הסרטים. בנוסף טען אסטרוק שהמחשבה העצמאית והביטוי האישי של היוצר חשובים יותר מהשמירה על הנרטיב הקולנועי המסורתי ומחוקי האסתטיקה השונים. בתקופה בה סרטי האולפנים שלטו בכיפה, נחשבו תפישותיו של אסטרוק למהפכניות והשפיעו על התפתחות הגל החדש בקולנוע הצרפתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]