אלכסנדר ברוולד

אלכסנדר ברוולד

אלכסנדר ברוולד (בגרמנית: Alexander Baerwald; ‏1877 - 1930) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב. ברוולד הוא מן המשפיעים ביותר על התגבשות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, מתכנן בניין הטכניון הישן וממקימי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

קורות חיים

ברוולד נולד בברלין למשפחת סוחרים יהודית מתבוללת, ולמד באוניברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג, מאז 1920 רובע של ברלין. ב-1906 נישא לציירת לוטה אייזנברג. עבד בשירותו של האדריכל ארנסט פון אינה על בניין הספרייה המלכותית הפרוסית (כיום ספריית המדינה בברלין). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני כקצין ארטילריה ימית‏‏, והיה הקצין היהודי הראשון בתחום זה , את פנים ביתו אשר בברלין תיכנן אלכסנדר ברוולד בדיוק לפי תא הפיקוד שלו באוניה , בברלין עצמה אחראי היה ברוולד לשכונות שלמות בהן התגוררו מדינאים ,אנשי התרבות והמדע של ברלין אשר עוצבו על ידי מיטב כישרונו .

ב-1910 הוזמן ברוולד לתכנן בחיפה את הבניין שעתיד היה לאכלס את מוסד ה"טכניקום", בהמשך - "הטכניון" את תכנון המבנה עשה ממשרדו בברליו. ב-1925 עלה לארץ והתיישב עם אשתו בחיפה, שם לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון שנפתח לא מכבר, פקולטה שנוצרה במיוחד עבורו. במקביל ניהל משרד לתכנון אדריכלי.

ברוולד הוא האדריכל היהודי-ציוני הראשון אשר באופן מודע חיפש מקורות חדשים בנסיון ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה המתאימה לשובו של העם היהודי לארצו. חיפושיו של ברוולד אחר סגנון מקומי חדש נעשו על רקע החזון הציוני של הקמת יישוב עברי חדש בעל תרבות חדשה, המתבססת על תרבות העם היהודי וארץ ישראל. הוא ראה בבנייה האסלאמית על מאפייניה השונים בארץ (כגון אדריכלות ממלוכית) סגנון אליו צריכה תרבות הבנייה היהודית החדשה להתקשר. התוצר האדריכלי של בנייניו של ברוולד הוא אותו סגנון שלימים כונה "הסגנון הארץ ישראלי" אשר שילב בין מזרח ומערב והיה הסגנון השולט ביישוב עד שנות ה-20. בבניין הטכניון, למשל, מתבטא השילוב הזה בקשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני-לבנים בסגנון צפון-אירופי.

שני בתי הספר שתכנן ברוולד בחיפה, בניין הטכניון ואחריו גם את בניין בית הספר הריאלי הישן, נחשבות עד היום לדוגמה טובה של הסגנון האקלקטי. בתכנון בניין הטכניון, נעשה גם מאמץ לתת לו ממד ציבורי וממלכתי באמצעות סימטריה והעמדה מונומנטלית ביחס לסביבתו (בדומה לבניין הגימנסיה העברית הרצליה שנבנה בתקופה המקבילה בתל אביב). על כל פנים, נראה כי בסוף ימיו הפנה ברוולד עורף לעקרונות הסגנון האקלקטי שהנהיג: "בית פיליפס" שנבנה על הר הכרמל בנוי כבר במתכונת הסגנון הבינלאומי. בשלוש השנים האחרונות לחייו תכנן ברוולד בית עבור חיים ויצמן, שנועד להיבנות בהר הצופים, בסמוך לאוניברסיטה העברית. בסופו של דבר סבל הפרויקט דחיות חוזרות ונשנות, ולבסוף לא יצא אל הפועל.

ברוולד הרבה לצייר ולרשום נופים, בני-אדם וקריקטורות, ואף אייר מספר ספרים. הוא גם היה מוזיקאי חובב אשר ניגן בויולה, ובעודו בגרמניה ניגן ברביעיית מיתרים שהשתתף בה גם אלברט איינשטיין. הוא נפטר ממחלה קשה ב-1930, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים. לזכרו רחוב בהדר הכרמל בחיפה ואנדרטה במרכז הכרמל‏ במקום שבו נהג לשבת.

פרויקטים נבחרים

• בניין הטכניון הישן בהדר הכרמל, חיפה, 1912 - כיום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
• בניין בית הספר הריאלי הישן, חיפה (1910-1913)
• בנייני משק ב הקואופרציה במרחביה, 1912
• מבנה השנאה (טרנספורמציה) ברחוב יפת, יפו 1923
• סניף בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה, 1925
• בית הרמן שטרוק, חיפה, 1925
• מלון פלטין, תל אביב, 1926
• בית רוזנטל בחיפה, 1926 - רחוב יפה נוף 25.
• בית זוסקין בתל אביב, 1926
• בית חולים המרכזי (כיום בית חולים העמק) בעפולה, 1928
• בית איצקוביץ' בחיפה, 1928
• בית פיליפס בחיפה, 1929

לקריאה נוספת

אלי לירן, בעקבות בנייני הארכיטקט אלכסנדר ברוולד בחיפה, חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 4 , נובמבר 2006 , עמ' 21-16

הערות שוליים

• 

  בניין הטכניון הישן בהדר הכרמל ב-1913

• 

  הכניסה למלון פלטין, רחוב אחד העם, תל אביב

• 

  מבנה השנאה (טרנספורמציה) ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר, יפו

• 

  מבנה השנאה (טרנספורמציה), שנות ה-20