אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר השני
קיסר רוסיה
Alex2.jpg
שם מלא אלכסנדר ניקולאייביץ'
התחלת כהונה 3 במרץ 1855
סיום כהונה 1 במרץ 1881
הקודם ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
יורש אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה
בת זוג

מארי, נסיכת הסה (מריה אלכסנדרובנה)

צאצאים

אלכסנדרה
ניקולאי
אלכסנדר
מריה
ולדימיר
אלכסיי
סרגיי
פאבל

שושלת בית רומנוב
אב ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
אם שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה)
תאריך לידה 29 באפריל 1818
מוסקבה, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 13 במרץ 1881 (בגיל 62)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (רוסית: Александр II Николаевич‏; 17 באפריל 1818 - 13 במרץ 1881) היה צאר רוסי שנרצח על ידי מהפכנים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר ניקולאייביץ' - אלכסנדר השני נולד במוסקבה בשנת 1818 כבנו של הצאר ניקולאי הראשון. אחרי מות אביו הוכתר לצאר ב-2 במרץ 1855. הוא פתח במשא ומתן לשלום במלחמת קרים, שתנאיו הוכתבו עקב תבוסת רוסיה במלחמה. בהשפעת הרפורמות שהונהגו בצרפת ובאנגליה הנהיג רפורמות, כולל שחרור האיכרים הצמיתים, דבר שאך הגביר את התסיסה ברוסיה בהיווצר מעמד של איכרים ללא קרקע וללא אמצעי קיום. הצאר חדל מכוונות התפשטות של רוסיה והתרכז בביצור גבולותיה.

בשנת 1861 החליט על ביצוע רפורמה יסודית במשק, ובמסגרתה ביטל את מעמד הצמיתות. על מעשה זה הוא זכה לכינוי "המשחרר". למרות שחרור האיכרים ממעמד צמית, ביצוע הרפורמה היה מלווה במהומות איכרים, וחלק גדול מהם זכו לחופש אישי וללא אדמות לעיבוד ופרנסה.

בשנת 1867 מכר הצאר את אלסקה ואת האיים האלאוטיים לארצות הברית.

בשנת 1872 ייסד את "ברית שלושת הקיסרים" בין רוסיה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה. הצאר ניצח את צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת 1877 -1878, שבה פתח לשחרור העמים הסלאבים בבלקן מעול השלטון הטורקי, הביא לשחרור בולגריה וגרם לפטור של רוסיה מתנאי התבוסה שנכפו עליה בהסכם השלום שלאחר הפסדה במלחמת קרים.

למרות הרפורמות שהנהיג, שעוררו את חמת האצולה, נחשב הצאר מתון מדי בעיני הליברלים והרדיקאלים, ועורר התנגדות עזה בקרב חוגי האינטליגנציה, שדוכאה על ידיו. בסוף שנות השבעים של המאה ה-19 קמה תנועה מהפכנית בשם "נרודניה ווליה" (בתרגום חופשי: "רצון העם"). השלטון עצר ושפט מאות סטודנטים, והדבר הביא לתגובה של טרור. ונסיונות התנקשות אחדים שנכשלו. ב-13 במרץ 1881 נפצע הצאר אנושות מפצצה שהושלכה לעברו בסנקט פטרבורג על ידי סטודנט בשם איגנצי גרינויצקי, חבר בתנועת נרודניה ווליה, ומת מפצעיו. העיתונות האנטישמית בקייב ובאודסה רמזה שהיהודים הם אלו שרצחו את הצאר, הופצו כרוזים רבים ותועמלנים הטיפו לממשלה להכות ביהודים על שרצחו את "הצאר הגואל", משחרר הצמיתים. בעקבות אירועים אלה פרצו "הסופות בנגב", הפוגרומים ביהודי דרום-מערב האימפריה הצארית הרוסית.

אלכסנדר השני תמך וסייע בהקמת העיר הפינית הנקו. במקום הירצחו נבנתה קתדרלת "כנסיית הדם השפוך". פסלו הוצב במקומות אחדים, בהם בחזית כנסיית "ישו הגואל" במוסקבה, בסופיה כאות הוקרה לשחרור בולגריה משלטון האימפריה העות'מאנית, ובכיכר הסנאט בהלסינקי.

בנו, אלכסנדר השלישי, ירש את מקומו כצאר.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר השני היה נשוי פעמיים:

מאשתו הראשונה , מארי, נסיכת הסה (מריה אלכסנדרובנה), היו לו 8 ילדים:

בשנת 1880 , לאחר מות אשתו הראשונה, התחתן אלכסנדר השני עם המאהבת שלו, הדוכסית יקטרינה דולגורוקובה. היא ילדה לצאר אלכסנדר השני 4 ילדים. כולם נולדו לפני הנישואין הרשמיים בין בני הזוג, אך לאחר הנישואין הוכרו באופן רשמי ע"י הצאר. הנישואין של הצאר לדוכסית דולגורוקובה היו נישואים מורגנטים , לכן הילדים מנישואין אלו לא יכלו לקבל את התואר "הדוכס (או הדוכסית) הגדול". הילדים של הצאר והדוכסית דולגורוקובה נשאו שם משפחה "יורייבסקי" , שם שהומצא להם ע"י הצאר.

  • דוכס גיאורגי יורייבסקי (1872 - 1913)
  • דוכסית אולגה יורייבסקי (1873 - 1925)
  • דוכס בוריס יורייבסקי (1876 - 1876)
  • דוכסית יקטרינה יורייבסקי (1878 - 1959)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ניקולאי הראשון
צארים רוסיים הבא:
אלכסנדר השלישי
שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
פיוטר הראשון "הגדול" | יקטרינה הראשונה | פיוטר השני | הקיסרית אנה | איוואן השישי | הקיסרית יליזבטה | פיוטר השלישי | יקטרינה השנייה "הגדולה" | פאבל הראשון | אלכסנדר הראשון "המנצח" | ניקולאי הראשון | אלכסנדר השני "המשחרר" | אלכסנדר השלישי | ניקולאי השני