אלכסנדר ז'וקוב
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1959 (בן 64) מחוז דונצק, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה  |
| השכלה |
האוניברסיטה הממלכתית הלאומית לתרבות גוף, ספורט ובריאות על שם לסגאפט בלנינגרד |
| השתייכות |
הצבא האדום  צבא רוסיה |
| תקופת הפעילות | מ-1994 |
| דרגה | פולקובניק |
| עיטורים | |
| גיבור רוסיה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש יחידה של המינהל הפדרלי לחיפוש והצלה אווירית של משרד ההגנה הרוסי | |
  | |
אלוף-משנה אלכסנדר פטרוביץ' ז'וקוב (ברוסית: Александр Петрович Жуков; נולד ב-25 באוקטובר 1959, בכפר קומונאר, במחוז דונצק, אוקראינה הסובייטית) הוא איש שירותי ההצלה והחילוץ של הצבא הרוסי, מחזיק בעיטור גיבור רוסיה על ששרד את השבי הצ'צ'ני וחולץ על ידי כוחות הצבא. כיום עומד בראש יחידה של המינהל הפדרלי לחיפוש והצלה אווירית (Федеральное управление авиационно-космического поиска и спасения) של משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור ילד הוא עבר עם משפחתו למחוז אוריול. הוא סיים את לימודיו בפנימייה ובמועדון חיל האוויר. לאחר שסיים את שירותו הסדיר בצבא, המשך לשרת בחיל האוויר ועסק באימון לוחמים בצניחה. הוא בוגר בית ספר צבאי ועבר קורס במכון לחינוך גופני בלנינגרד.
לחימה בצ'צ'ניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנובמבר 1994 ועד מאי 1996 השתתף בפעולות לחימה, במלחמת צ'צ'ניה הראשונה כראש צוות ההכשרה של צוות הצלה וחילוץ.
מאז אוקטובר 1999, השתתף בקרבות מלחמת צ'צ'ניה השנייה, והמשיך לבצע את אותן משימות. ב-15 באוקטובר 1999 ליד הכפר סרנובודסקאיה נמצא מוקף על ידי הצ'צ'נים כשביצע פינוי פצועים תחת אש.
ב-30 וב-31 בינואר 2000 לאחר שהוביל מבצע חילוץ תחת אש של שלושה חיילים שנפצעו בעת מארב צ'צ'ני, הוא נפל בשבי הצ'צ'ני יחד עם רס"ן אנטולי מוגוטנוב, וסמל ואלרי סוסלין. ביחד הם ניסו תחילה לפרוץ את טבעת האויב כדי להגיע למסוק החילוץ, אבל נפצעו קשה ונלקחו בשבי.
בשבי הוא הוכה קשות ועונה. המפקד הצ'צ'ני שעינה אותם היה סלאודין טימירבולאטוב (שכונה "טרקטור", וידוע כמי שצילם סרטי וידאו של עריפת ראשי חיילים שבויים) שדרש מהם להופיע מול עיתונאים מערביים ולגנות את מדיניותה של רוסיה בצ'צ'ניה. ז'וקוב הועבר תוך זמן קצר לידי מפקד השדה הצ'צ'ני אחר וסך הכל שהה 47 ימים בשבי. ב-27 בפברואר 2000 נערך ניסיון כושל להחליף שבויים עם המורדים שבמהלכה שוחררו רק סוסלין ומוגוטנוב.
במרץ 2000, נמסר ז'וקוב לידי חמושים בכפר קומסומולסק. עם זאת, כוח גדול של משרד הפנים הרוסי וצבא הטילו מצור על הכפר במטרה להשמיד את המורדים הצ'צ'ניים שהיו בו. כוחות צבא רוסיים ירו לעבר הצ'צ'נים, הרגו רבים ונטלו בשבי כ-70 מהם, רובם פצועים.
במהלך המנוסה בלילה שבין ה-19 ל-20 במרס 2000, המחבלים השתמשו באלכסנדר ז'וקוב כמגן אנושי. כשהוא לכוד באש צולבת בין הצדדים הלוחמים, ז'וקוב ספג ארבעה פצעים קשים - באמה, בפיקת הברך ובחזהו. עם זאת, הוא נפל לתוך תעלה מים כשהוא זועק: "חבר'ה, אני משלכם. זה אל"ם ז'וקוב! ...עזרו לי! ". בדרך נס הוא שרד ופונה לבית החולים במצב קריטי.
חייו לאחר השבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר ז'וקוב נאבק על חייו בבית החולים המחוזי הצבאי ברוסטוב על דון. אמנם בתחילה הרופאים לא האמינו באפשרות להציל את חייו של הקצין, אך הוא הבריא וחזר לשירות לאחר 8 חודשים של טיפול בבתי חולים.
בינואר 2001, ז'וקוב הוזמן לנאלצ'יק בקברדינו-בלקריה, שם נערך משפט של המפקד הצ'צ'ני סלאוטדין טמירבולאטוב שהיה משוביו של ז'וקוב. טמירבולאטוב הכחיש את מעורבותו פרשה, אך ז'וקוב העיד נגדו והצ'צ'ני נידון לשנות מאסר ממושכות.
בפברואר 2001 הוענק לו תואר גיבור הפדרציה הרוסית. באותה שנה הוא ביצע את הצניחה הראשונה שלו לאחר ההחלמה.
בשנת 2003 ז'וקוב מונה לעמוד בראש יחידה במינהל הפדרלי לחיפוש והצלה אווירית (Федеральное управление авиационно-космического поиска и спасения) של משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית.