אלכסנדר זושא פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אלכסנדר זושא פרידמן

הרב אלכסנדר זושא פרידמן (1897 - 1943), היה תלמיד חכם, מחנך, מנהיג ציבור ועיתונאי. שימש כמזכיר אגודת ישראל בפולין ועורך ביטאונה של התנועה "דרכנו". עמד בראש רשת של תלמודי תורה "חורב". ייסד סמינר למחנכים חרדיים והיה מרצה בסמינר זה ובסמינרים למורות של בית יעקב. חיבר את החיבור הקלאסי על התורה "מעיינה של תורה"‏[1] וספרי לימוד לתלמידים. בתקופת השואה היה נציג היהדות החרדית בהנהגת גטו ורשה ומראשי פעילות העזרה הסוציאלית בגטו.‏[2] נרצח בה' בחשוון ה'תש"ד (1943) במחנה השמדה סמוך ללובלין. אשתו ובתו נרצחו שנה קודם לכן בטרבלינקה.

בשנות החמישים הנציחה עיריית בני ברק את זכרו בקריאת סמטה במרכז העיר על שמו - סמטת אלכסנדר. לאחר שרחוב אחר בעיר נקרא על שם אדמו"רי אלכסנדר, הוסב שם הרחוב ל"מעיינה של תורה", על שם ספרו.

מעיינה של תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיינה של תורה שנכתב על ידי פרידמן הוא אחד הספרים הקלאסיים על חמישה חומשי תורה, בו לוקטו מאות דברי תורה קצרים על פרשת השבוע. הספר נכתב תחילה ביידיש תחת השם "דער תורה קוואל" ויצא לאור לראשונה בוורשה בשנת 1938. הדפסה נוספת נעשתה בשנחאי בשנת 1946. בשנת 1956 תורגמה הסדרה לעברית על ידי הסופר מאיר צבי פרוש ויצאה לאור בהוצאת "נצח", ומאז נדפסה במהדורות רבות. המחבר אסף פירושים ורעיונות מחכמי ישראל השייכים לחוגים שונים, ולא רק לזרם החסידי אליו השתייך. בהקדמה מסביר המחבר את הצורך בספר מסוג זה בתקופה של ירידה רוחנית. לדבריו, על ידי כתיבת רעיונות קצרים ומושכים הכתובים בלשון קלה ונוחה להבנה ניתן לקרב את דברי התורה אל המוני העם הטרודים והעסוקים ובמיוחד אל צעירי הדור, שכבר אינם מסוגלים לפתוח בעצמם את הספרים הכתובים ב"לשון הקודש" ו"בסגנון התלמודי העתיק".

"תתעודדנה הרוחות הנכאות מקרני הוד של רעיון יהודי אמיתי. יאורו המוחות מברק חסידי שנון. יתעדנו הלבבות מרעיון מוסרי מעמיק. יתחילו נא בניו הצעירים של הדור לראות שוב את החומש בתור המעין האיתן הנצחי, הנובע חכמת חיים, מוסר, מידות, התחזקות והקרבה למען היהדות. יווכחו נא הכל לראות, כי בתוך חומש זה מצויים כל המקורות והגורמים ליסורנו ושמחותינו, לסבל הגלויות ולתקות הגאולה, ויחזרו הכל להיות בנים נאמנים לעם הספר".

– מעיינה של תורה, הקדמת המחבר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנהגה רבנית בתקופת השואה - חסידות גור, ממנהיג למנהיגות חזון ודרך עד לאחר השואה, הוצאת מכון שם עולם, ה'תשס"ד 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנם גם כרכים על הגדה של פסח וארבע פרשיות.
  2. ^ ראו: משה גליקסברג, ‏החינוך התורני בוורשה בתקופת השואה, באתר דעת