אלכסנדר טיכונוב

אלכסנדר טיכונוב
Александр Тихонов

לידה	2 בינואר 1947 (בן 77) אויסקה, רוסיה
מידע כללי
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	אוניברסיטת נובוסיבירסק
משקל	66 ק"ג
גובה	1.73 מטרים
www.alexander-tikhonov.com
ספורט
ענף ספורט	ביאתלון
תפקידים נוספים	נשיא איגוד הביאתלון הרוסי בשנים 1996–2008
הישגים
פרסים והוקרה	עיטור לנין מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות Honoured coach of the RSFSR מדליית השירות המצוין, דרגה 3 עיטור הידידות (רוסיה) מדליה על ההצטיינות בעמל מדליה על גבורת העמל עיטור הדגל האדום של העמל עיטור הכוכב האדום מדליית השירות המצוין, דרגה 2
מאזן מדליות ביאתלון מתחרה עבור המשחקים האולימפיים זהב גרנובל 1968 שליחים 7.5*4 זהב סאפורו 1972 שליחים 7.5*4 זהב אינסברוק 1976 שליחים 7.5*4 זהב לייק פלסיד 1980 שליחים 7.5*4 כסף גרנובל 1968 אישי 20 ק"מ אליפות העולם בביאתלון זהב זקופנה 1969 שליחים 7.5*4 זהב זקופנה 1969 אישי 20 ק"מ זהב אסטרסונד 1970 שליחים 7.5*4 זהב אסטרסונד 1970 אישי 20 ק"מ זהב חיאמזלינה 1971 שליחים 7.5*4 זהב לייק פלסיד 1973 שליחים 7.5*4 זהב לייק פלסיד 1973 אישי 20 ק"מ זהב מינסק 1974 שליחים 7.5*4 זהב אנטולץ 1976 אישי 10 ק"מ זהב לילהאמר 1977 שליחים 7.5*4 זהב לילהאמר 1977 אישי 10 ק"מ

אלכסנדר טיכונוב (ברוסית: Александр Тихонов; ‏נולד ב-2 בינואר 1947) הוא ספורטאי סובייטי בעבר, בביאתלון. הוא אלוף אולימפי, בעל 5 מדליות, מהן 4 זהב ואלוף עולם בעל 11 מדליות זהב.

טיכונוב זכה 15 פעמים בתואר אלוף ברית המועצות בתחרויות אישיות ומרוצי שליחים. היה נשיא איגוד הביאתלון הרוסי בשנים 1996–2008 וסגן נשיא איגוד הביאתלון הבינלאומי בשנים 2002–2009. על הישגיו בספורט קיבל מספר עיטורים. בשנת 2007 הואשם טיכונוב בקשירת קשר לרצח, נשפט ל-3 שנות מאסר אך קיבל חנינה ולא ריצה מאסר בפועל.

ביוגרפיה

אלכסנדר טיכונוב נולד בכפר קטן במחוז צ'ליאבינסק. אביו היה מורה לספורט. מיד לאחר הלידה אובחנה אצל אלכסנדר בעיית לב. בגיל חמש וחצי הוא קיבל כוויה קשה והיה מאושפז במשך כשנה בבית חולים.

בשנת 1958 זכה לראשונה בתחרות ספורטיבית, בענף סקי למרחקים. לאחר סיום בית הספר, טיכונוב עבד במפעל לייצור פלדה בצ'ליאבינסק. לאחר סיום שירותו הצבאי עבר לנובוסיבירסק. בהיותו בנובוסיבירסק המשיך להשתתף בתחרויות, ובשנת 1966 אף נכלל בנבחרת ברית המועצות. בקיץ 1966 הוא נפצע ולכן לא היה להמשיך להתאמן. במקרה הוא נפגש עם מאמן ראשי של נבחרת ברית המועצות בביאתלון והוצע לו להתאמן בירי. התברר שטיכונוב צלף, וניתן היה לשלב אותו בענף בו היו חסרים ספורטאים בעלי יכולת ריצה מהירה.

בשנת 1968 השתתף טיכונוב לראשונה במשחקים אולימפיים. בארבע אולימפיאדות רצופות זכה במדליית זהב במרוץ שליחים במסגרת נבחרת ברית המועצות.

טיכונוב היה משתתף באליפויות העולם החל משנת 1967 ועד לשנת 1979 בתקופה זו הוא זכה ב-11 מדליות זהב אישיות ובמרוץ שליחים.

בשנת 1980 לאחר ההופעה האולימפית האחרונה, טיכונוב חדל להשתתף בתחרויות. תקופה מסוימת הוא היה מאמן ועסקן בהתאגדות.

לאחר התפרקות ברית המועצות, החל בפעילות עסקית בתחומים שונים אך ללא הצלחה יתרה.

בשנת 1996 נבחר טיכונוב ליושב ראש איגוד הביאתלון הרוסי. השנים האחרונות בתפקיד זה התאפיינו במספר אירועים חריגים - סכסוכים עם ספורטאים ומאמנים, בעיות חוזיות עם נותני חסות, בשנת 2008 שלושה ספורטאים מובילים הואשמו בשימוש בתמריצים אסורים. בשנת 2008 טיכונוב קידם את מיכאיל פרוחורוב לתפקיד יו"ר הארגון ובמשך שנתיים היה סגנו.

אישום פלילי

באוגוסט 2000 טיכונוב ואחיו הואשמו בארגון התנקשות במושל מחוז קמרובו אמן טולייב. ב-10 באוגוסט טיכונוב נעצר אך סירב להכיר בקשר לנושא. אחיו נעצר למחרת והודה באשמה.

ב-24 בספטמבר 2000 טיכונוב שוחרר בערבות. בפברואר 2001 הוא פנה לוולדימיר פוטין עם בקשה להתערב בנושא תוך ציון שלא מרשים לו לטוס למוסקבה לביצוע ניתוח. ב-5 במרץ 2001 טיכונוב קיבל אישור לטוס למוסקבה ממנה הוא נמלט מחוץ לגבולות רוסיה.

ב-2 באוגוסט 2002 נשפט אחיו של טיכונוב, נמצא אשם, וקיבל 4 שנות מאסר.

בשנת 2006 חזר אלכסנדר טיכונוב לרוסיה. משפטו הסתיים ב-23 ביולי 2007. הוא נשפט ל-3 שנות מאסר, אך קיבל חנינה מיידית. טיכונוב לא הכיר באשמה אך גם לא ערער על החלטת בית המשפט.

השתתפות במשחקים אולימפיים

בשנת 1968 טיכונוב הגיע לראשונה למשחקים האולימפיים. זמן קצר לאחר ההגעה הוא חלה ולא היה ברור האם ישתתף בתחרויות. בסופו של דבר הוא הבריא והוצב במרוץ אישי ל-20 ק"מ. טיכונוב זכה במקום השני. במרוץ שליחים טיכונוב הוצב כראשון הרצים. לאחר סיום ריצתו נבחרת ברית המועצות זכתה ביתרון של 40 שניות ושמרה אותו עד לסיום התחרות תוך זכייה במקום הראשון.

בשנת 1972 טיכונוב עוד פעם הוצב כראשון הרצים במרוץ שליחים. תחילה הוא היה בראש המרוץ, אך בהמשך הוא שבר את אחד המגלשיים היה צריך לרוץ מעל לקילומטר ללא החלפה. עם קבלת חלק מחליף הוא המשיך בריצה ואף הצליח להתקרב לקבוצה המובילה. בסופו של דבר הנבחרת הצליחה להשיג מקום ראשון. בתחרות אישית הוא הגיע למקום הרביעי.

בשנת 1976 טיכונוב הוצב כמשתתף אחרון במרוץ שליחים. הריצה עברה ללא אירועים מיוחדים והנבחרת זכתה במקום הראשון. בתחרות אישית טיכונוב היה בקבוצה המובילה ולקראת הירי האחרון אף היה לו יתרון משמעותי. הירי היה גרוע מאוד, והוא קיבל עונש של 6 דקות. כתוצאה מכך הוא דורג במקום החמישי נותר ללא מדליה בתחרות אישית.

בשנת 1979 טיכונוב זכה במדליית כסף באליפות העולם ולכן הוחלט לכלול אותו בנבחרת האולימפית של שנת 1980. במהלך שהייה בכפר האולימפי, טיכונוב חלה ולא היה ברור האם יוצב בתחרות. לאחר התייעצות סוכם לכלול אותו בתחרות שליחים במקום השני. הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום הראשון וחבריו בנבחרת שמרו על יתרון זה. בתחרות זו טיכונוב זכה במדליית זהב הרביעית. בתחרות אישית ל-10 ק"מ הוא הגיע למקום התשיעי בלבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר טיכונוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אלכסנדר טיכונוב
• אלכסנדר טיכונוב, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
• אלכסנדר טיכונוב, באתר olympedia.org