אלכסנדר מרקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרופ' אלכסנדר מרקסאנגלית: Alexander Marx;‏ 29 בינואר 187826 בדצמבר 1953) היה היסטוריון, ביבליוגרף וספרן יהודי אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקס נולד באלברפלד (Elberfeld) שבגרמניה לגיאורג מרקס, בנקאי, ולגרטרוד סימון-מרקס, משוררת. גדל בקניגסברג (מזרח פרוסיה). במשך שנה אחת היה חייל ביחידת תותחנים בצבא פרוסיה, שם הצטיין כפרש. מאוחר יותר למד באוניברסיטת ברלין וכן בסמינר לרבנים בברלין שם למד אצל משה שטיינשניידר ואצל דוד צבי הופמן שהשפיעו כל אחד על המשך דרכו. משטיינשניידר למד את שיטתו הביבליוגרפית ומהופמן את היחס החיוב למסורה הדתית וערכיה.

בשנת 1903 נענה בחיוב להזמנתו של שניאור זלמן שכטר ללמד היסטוריה של עם ישראל בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק ולשמש כספרן המוסד.

בשנת 1905 הוא נישא לבתו של ראש בית המדרש לרבנים, הרב דוד צבי הופמן. אחותו של מרקס, אסתר, הייתה נשואה לסופר ש"י עגנון.

מחקריו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר מרקס פרסם מאמרים רבים בשפות שונות. הוא שלט בשפות שמיות וקלאסיות רבות. חיבוריו ומאמריו נוגעים לנושאים מגוונים ורחבים, חלקם נאספו ונתפרסמו כקובצי מאמרים:

  • Studies in Jewish History and Booklore (1944).
  • Essays in Jewish Biography (1947)
  • A History of the Jewish people (1927, 1962).

חיבור זה, שנכתב בשיתוף עם מרגוליס ככרך אחד ומקיף, מדגיש את ההיבט הכלכלי והחברתי, את המעמד המשפטי ואת התצורה הארגונית של חיי היהודים. בשנותיו המאוחרות היה מרקס חבר בוועדת הפרסומים של the Jewish Publication Society of America.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.