אלכסנדר נוביקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר נוביקוב
Alexander Novikov.jpg
נולד 19 בנובמבר 1900
האימפריה הרוסית
נפטר 3 בדצמבר 1976 (בגיל 76)
מוסקבה
השתייכות Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות
תקופת שירות 1919 - 1946
1953 - 1958
דרגה מרשל ברית המועצות מרשל ראשי של חיל האוויר
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
עיטורים
תפקידים אזרחיים
  • מנהל בית הספר הגבוה לתעופה אזרחית בלנינגרד

אלכסנדר אלכסדרוביץ' נוביקוברוסית: Алекса́ндр Алекса́ндрович Но́виков; ‏19 בנובמבר 1900 - 3 בדצמבר 1976) היה מרשל ראשי של חיל האוויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התגייס לצבא האדום בשנת 1919 וב-1920 הצטרף למפלגה הקומוניסטית. ב-מרץ 1921 השתתף בדיכוי מרד הימאים בקרונשטט. ב-1922 עסק במרדפים אחרי אנשי גרילה לבנים בקווקז. ב-1930 סיים את האקדמיה הצבאית על שם פרונזה וב-1933 הצטרף לחיל האוויר. עד 1935 היה ראש אגף מבצעים של חיל האוויר ואח"כ פיקד על טייסת מפציצים קלים.

בטיהורים הגדולים של 1937 הוא סולק מהצבא ומהמפלגה אבל לבסוף הוחזר ושימש כמפקד חיל האוויר באזור לנינגרד. בחורף 1939 - 1940 השתתף במלחמת החורף נגד פינלנד שבסיומה הוענק לו עיטור מסדר לנין.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מבצע ברברוסה פעל נוביקוב וחיל האוויר בפיקודו נגד הגמנים התתקרבים ללנינגרד והצליח להפיל 130 מטוסים שלהם. הוא שילב רדיו במטוסים ושיפר על ידי כך את התיאום בין המפציצים. ביולי 1941 הורחב פיקודו וכלל גם את כל אזור הצפון, הצפון-מערב והבלטי.

ב011 באפריל 1942 מונה למפקד חיל האוויר של הצבא האדום ולסגן שר ההגנה של ברית המועצות הממונה על חיל האוויר. הוא פעל להגדלת החיל ויצירת יחידות אוויר נפרדות במבנה של אוגדות וגייסות ושיפר את תיאום כוחות האוויר והקרקע.

בקרב סטלינגרד שיכנע את סטלין וז'וקוב כי חיל האוויר עדיין אינו מוכן להתקפות נגד. הוא המשיך בהתעצמות החיל ומנע מהלופטוופה להטיס אספקה לכיס הנצור. בקרבות הופלו 1200 מטוסים גרמניים.

בקרב קורסק הכניס שימוש בפצצות מטען חלול שיכלו לחדור את השיריון העבה של טנק הטייגר.

במתקפה על קניסברג הפילו 542 מפציצים, 4440 טון פצצות על העיר בהתקפה לילית ומטוסיו סייעו לכוחות הקרקע לכבוש אותה. על כך הוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות וב-24 ביוני 1944 העניקו לו שלטונות ארצות הברית את עיטור לגיון ההצטיינות.

לקראת סוף המלחמה הועבר לחזית האוקיינוס השקט וארגן את ההפצצות על היפנים במנצ'וריה ובסין. על כך קיבל בפעם השנייה את עיטור לגיון ההצטיינות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בינואר 1946 הגיש נוביקוב לסטלין תכנית לבניית חיל אוויר מודרני ותעשייה אווירית מתקדמת. ב-22 באפריל 1946 עוד לפני ביצוע התכנית הוא נכלא, דרגותיו ועיטוריו הוסרו ממנו והוא נחקר בעינויים ע"י לברנטי בריה. זה היה חלק מפרשת הגנרלים הסיבה העיקרית לכך היתה שבועידת פוטסדם נודע לסטלין שלאמריקאים יש מטוסי ריגול מתקדמים יותר מאשר לברית המועצות ונוביקוב לא ידע על כך. אחרי שעונה, הוא חתם על הודאה לפוליטביורו ובה האשים את ז'וקוב בקשר נגד המשטר. הוא נשפט ל-15 שנים במחנה עבודה מתוכן 6 שנים בכלא אך שוחרר בשנת 1953, לאחר מותו של סטלין. לאחר שחרורו הוחזר לתפקדו הקודם - מרשל עליון של חיל האוויר עד שנת 1958. הוא הציע לחרושצ'וב לפתח מטוסי סילון עם יכולת הפצצה גרעינית אך כרושצ'וב דחה זאת והעדיף לייצר טילים בליסטיים.

לאחר שחרור מהצבא הוא ניהל את בית הספר לתעופה אזרחית בלנינגרד ומונה שם לפרופסור עד שנת 1968. הוא פרסם מספר מאמרים על תעופה ולוחמה אווירית. על פועלו בחינוך עוטר ב-1961 בעיטור הדגל האדום. הוא נפטר בשנת 1976 בגיל 76.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני ברבש:הגנרלים במלחמת העולם השנייה, עמ' 143-144, הוצאת אוריון, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]