אלכסנדר נסמיאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר נסמיאנוב

אלכסנדר נסמיאנוברוסית: Александр Николаевич Несмеянов;‏ 9 בספטמבר 189917 ביוני 1980) היה כימאי סובייטי ונמנה עם הכימאים הסובייטים הבולטים שלמדו באוניברסיטת מוסקבה בהנחייתו של ניקולאי זלינסקי. במשך 10 שנים הוא כיהן בתפקיד נשיא של אקדמיה למדעים של ברית המועצות. על תרומתו המדעית והציבורית נסמיאנוב קיבל פרס סטלין, פרס לנין, 7 פעמים עיטור לנין, פעמיים תואר גיבור העמל הסוציאליסטי ועיטורים נוספים.

אלכסנדר נסמיאנוב נולד במוסקבה למשפחת מורה. אביו סיים אוניברסיטת מוסקבה בהצטיינות. הוא הוסמך למשפטים, אך החליט להיות מורה באחד הכפרים. בהמשך הוא היה מנהל בית יתומים במוסקבה. בשנת 1917 אלכסנדר נסמיאנוב סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנזיה פרטית והחל ללמוד באוניברסיטת מוסקבה. למרות התנאים הקשים של מלחמת האזרחים ברוסיה, הנער התמיד בלימודים. בשנת 1922, לאחר סיום הלימודים הוא המשיך באוניברסיטה ללימודים מתקדמים ובמקביל החל במתן הרצאות לסטודנטים.

במשך שנים נסמיאנוב התקדם ובשנת 1935 מונה לפרופסור לכימיה. בשנת 1938 הוא עזב את האוניברסיטה והחל לעבוד במכון למחקר כימי של האקדמיה למדעים. בשנים 1939-1954 נסמאינוב היה מנהל מכון לכימיה אורגנית של אקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1939 הוא נבחר לחבר בהתכתבו ובשנת 1944 לחבר מלא באקדמיה.

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה נסמיאנוב חזר לאוניברסיטה ובשנת 1945 מונה לראש פקולטה לכימיה. בשנת 1948 הוא מונה לרקטור של האוניברסיטה וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1951. בתקופה זו הוחלט על תחילת בנייה של הקמפוס החדש ובניין ראשי חדש. עם סיום הבנייה, הבניין הראשי של האוניברסיטה הפך לסמל של האוניברסיטה ולאחד מסמלי העיד מוסקבה. בעקבות בניית הקמפוס החדש מספר סטודנטים באוניברסיטה גדל והורחב בסיס המדעי תוך פתיחת מעבדות חדשות והרחבת תחומי מחקר ולימודים בהתאם.

בשנת 1951 נסמיאנוב עזב את האוניברסיטה ובמשך עשור היה נשיא האקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1954 הוא הקים מכון חדש למחקר כימי ועמד בראשו עד יום מותו. לאחר מותו המכון נקרא על שמו. החל משנת 1991 האקדמיה הרוסית למדעים מעניקה פרס על שם נסמיאנוב עבור מחקרים בתחום כימיה.

המחקרים העיקריים של נסמיאנוב התרכזו בתחום כימיה אורגנומתכתית. הוא גם המשיך את המחקרים של אלכסנדר בוטלרוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]