פאטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלכסנדר פאטו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלשנדרה פאטו
Alexandre Pato Real Madrid-Milan.jpg
פאטו במדי מילאן ב-2010
מידע אישי
שם מלא אלשנדרה רודריגז דה סילבה
תאריך לידה 2 בספטמבר 1989 (בן 25)
מקום לידה פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל
גובה 1.79 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
2000 - 2006 אינטרנסיונל
מועדונים מקצועיים
2006 - 2007
2007 - 2013
2013 -
2014 -
אינטרנסיונל
מילאן
קורינתיאנס
סאו פאולו
10 (7)
117 (55)
28 (19)
8 (4)
נבחרת לאומית**
2008 - 2012 ברזיל 20 (9)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
5 בינואר 2013

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Brazil.svg ברזיל
המשחקים האולימפיים
ארד בייג'ינג 2008 כדורגל
כסף לונדון 2012 כדורגל

אלשנדרה רודריגז דה סילבהפורטוגזית: Alexandre Rodrigues da Silva; נולד ב-2 בספטמבר 1989, פאטו בראנקו, פרנה שבברזיל) הידוע בכינויו פאטו (ברווז בפורטוגזית), הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת סאו פאולו הברזילאית. משמעות כינויו, פאטו, היא ברווז בפורטוגזית. דה סילבה מכונה פאטו על שם עיר הולדתו, פאטו בראנקו ("ברווז לבן" בפורטוגזית) שבמדינת פרנה בברזיל.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לשחק כדורגל בגיל 4 בכדורגל אולמות. בגילאים צעירים אלו הראה כישרון ויכולת טכנית עילאית לילד בגילו. בשנת 2001, כשהיה בן 11, הוא החליט ללכת ולהיבחן בקבוצתו האהודה גרמיו שבפורטו אלגרה. משפחתו התחרטה, ולכן הלך להיבחן ביריבה העירונית של גרמיו, אינטרנסיונל. במבחנים הרשים מאוד והתקבל לקבוצה. פאטו הצטיין בקבוצת הנוער של אינטרנסיונל וכבש שערים רבים.

במרץ 2009 בראיון לטלוויזיה הברזילאית גילה פאטו כי בגיל 11 עוד לפני שהתחיל לשחק כמקצוען לקה במחלת הסרטן. הגידול התגלה אחרי ששבר את ידו השמאלית פעמיים באותו מקום, ואחרי סדרה של בדיקות התגלה גידול סרטני, היה חשש גדול לקטוע את היד, אבל אחרי ניתוח מוצלח להסרת הגידול התבדה חשש זה.

בגיל 17 זומן פאטו לקבוצת הבוגרים של המועדון ואת הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך מול פלמיירס ב-26 בנובמבר 2006. כבר בהופעתו הראשונה הרשים עם שער ושלושה בישולים בניצחון הקבוצה 4-1. הוא זכה בדצמבר 2006 באליפות העולם לקבוצות לאחר שקבוצתו גברה על ברצלונה 1-0. הוא סיים את עונתו הראשונה בבוגרים עם 6 שערים ב-10 הופעות.

ב-2 באוגוסט 2007 חתם פאטו במדי קבוצת הפאר האיטלקית מילאן. מספר קבוצות כדורגל נוספות ניסו להחתים את השחקן. מילאן שילמה לאינטרנסיונל 20 מיליון דולר בעבור כרטיסו של פאטו, סכום יוצא דופן עבור שחקן בגילו. פאטו התאמן באופן סדיר במילאן אך בחצי העונה הראשון של 2007/2008 נבצר ממנו לשחק משום שמילאן לא הספיקה לרשום אותו בהתאחדות האיטלקית בזמן.

משחקו הראשון במדי מילאן היה רק ב-13 בינואר 2008 בסן סירו מול נאפולי. בבכורתו כבש שער בניצחון מילאן 5-2. במשחקו הרביעי בבית מול קליארי כבש צמד בפעם הראשונה בקריירה האירופאית. בסיכום ארבעת משחקיו הראשונים הוא כבש 3 שערים. ב-3 בפברואר 12 דקות לאחר שכבש את שער הניצחון מול פיורנטינה, הרביעי שלו סך הכל, נפצע בקרסולו. הוא סיים את חצי העונה הראשונה שלו במילאן עם תשעה שערים. הוא כבש 15 שערים בעונתו השנייה, 2008/2009.

בעונת 2010/2011 המשיך פאטו להתבלט בהרכב של מילאן, ובדרבי מול אינטר מילאנו הבקיע 2 שערים בניצחון 3 - 0. בספטמבר 2011 קבע שיא חדש לגול הכי מהיר בתולדות ליגת האלופות לאחר שכבש מול ברצלונה כעבור 24 שניות אולם שיא זה נשבר אחרי חודשיים על ידי ג'ונאס מוולנסיה.

ב-3 בינואר 2013 חתם פאטו על חוזה ל-4 שנים בקבוצת קורינתיאנס הברזילאית. ב-5 בפברואר 2014 הושאל לסאו פאולו.

נבחרת ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יכולתו הטובה באינטרנסיונל הוא זומן לנבחרת ברזיל עד גיל 20 להשתתף באליפות דרום אמריקה. באליפות פאטו בלט ושיחק היטב, ונטען כי הוא הוביל את ברזיל לזכייה באליפות. במשחק הראשון מול נבחרת צ'ילה הוא הבקיע שני שערים בניצחון 4-1. במשחק השלישי מול נבחרת בוליביה הוא בישל פעמיים בניצחון 3-0. בשלב הבא נבחרת ברזיל פגשה שוב את נבחרת צ'ילה ופאטו כבש עוד שער בתיקו 2-2. במשחק לאחר מכן הוא כבש את שערו החמישי בטורניר בניצחון 3-1 על נבחרת אורוגוואי.

יתר על כן, הוא הצטיין בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 שם כבש במשחק השני בטורניר צמד מול נבחרת דרום קוריאה בניצחון 3-2. בשלב השני הודחה ברזיל לאחר הפסד 4-2 בהארכה לנבחרת ספרד כאשר פאטו הבקיע שער אחד מבין השניים. הוא סיים את המונדיאל עם 3 שערים ומחמאות בתקשורת.

משנת 2008 הוא משחק בנבחרתה הלאומית של ברזיל. במשחק הבכורה שלו בנבחרת, מול נבחרת שבדיה, הבקיע את שער הניצחון של נבחרתו. הוא נכלל בסגל הנבחרת האולימפית לאולימפיאדת בייג'ינג, שותף במשחקי שלב הבתים ואף הבקיע שער, אך בחצי הגמר, בו נכנס כמחליף בלבד, הפסידה נבחרתו והודחה מן הטורניר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאטו בוויקישיתוף


זוכי פרס ילד הזהב

2003: ואן דר וארט  •  2004: רוני  •  2005: מסי  •  2006: פברגאס  •  2007: אגוארו  •  2008: אנדרסון  •  2009: פאטו  •  2010: באלוטלי  •  2011: גצה  •  2012: איסקו  •  2013: פוגבה

שחקן השנה הצעיר בסרייה א'

1997: אינזאגי  •  1998: נסטה  •  1999: טוטי  •  2000: בארוניו  •  2001: קסאנו  •  2002: בריגי  •  2003: קסאנו  •  2004: ג'ילארדינו  •  2005: פאציני  •  2006: דה רוסי  •  2007: מונטוליבו  •  2008: האמשיק  •  2009: פאטו  •  2010: פסטורה  •  2012: אל שעראווי ומוריאל  •  2013:ברארדי